"אני רב אורתודוקסי ופמיניסט"

הרב אהרון ליבוביץ', מספר בטור אישי, מה חווה רב שמשתתף במהפכה הפמיניסטית בציונות הדתית. "זה לא היה קל לשמוע כמה כאב וחוסר צדק נעשה בשם ההלכה, הלכה שאני מייצג"

אפרת קרסנר, כיפה 23/03/16 13:15 יג באדר ב'

"אני רב אורתודוקסי ופמיניסט"
דוברות, צילום: דוברות

'הפמיניזם הדתי כמחולל שינוי בחברה הישראלית'. זהו שמו של כנס ההצדעה לפמיניזם הדתי בו נכחתי אתמול (ג') בכנסת. מתאים שהכנס התקיים ערב תענית אסתר, המלכה שהתחילה כמי ש'לא ביקשה דבר' ועברה תהליך עד ל-'ותלבש אסתר מלכות'. בחרתי לא לבקש רשות דיבור בכנס. מה יש אם הרב הגבר ישב בשקט ויקשיב פעם? האמת היא שהקשבה אמתית משנה אותנו, ואני רוצה לשתף במה שעבר עלי בכנס.

התרגשתי מאוד למשמע אחיותי ומורותי, מצדיעות לעצמן על ההישגים כדי להתחזק אל מול הדרך הארוכה שעדיין יש לעשות. מאחורי כל התקדמות יש עבודה קשה חלוצית, ודיברו כאן גיבורות כמו פרופסור אליס שלוי, פרופסור תמר רוס, ובמובן יותר עכשוי ואישי חברת הכנסת רחל עזריה, שותפה ומנטורית שלי ומייסדת סיעתי - סיעת ירושלמים, שיחד עם חבר הכנסת אלעזר שטרן עומדת בראש השדולה ליהדות ישראלית ויוזמת הכנס. הן ועוד נשות ציבור מרשימות שיתפו בהצלחות וגם בתסכול, ובכאב סביב האתגרים הרבים שנותרו.

זה לא היה קל לשמוע כמה כאב וחוסר צדק נעשה בשם ההלכה, הלכה שאני מייצג, וגם אוהב. אני נחשף יותר היום לנשים המרגישות פגועות מההלכה, והתחושה האופפת אותי לאור הריחוק של בית המדרש האורתודכסי מהכאב הזה, הינה תחושה לא פשוטה. אי-הנחת הזה הוא מבורך בעיני, משום שהוא מביא אותי למקום מפוקח, מקום טוב יותר, מקום מחויב, המקום בו אני עצמי מתחזק כפמיניסט.

מהמקום הזה בחרתי לצאת ולקחת חלק במאבק כנגד חוק המקוואות, אותו מובילה רני חזון-וייס, מזכ"לית סיעת ירושלמים. גם כאן ההזדהות שלי צמחה ממקום של הקשבה לתחושתן של הנשים הדורשות לטבול לבד, והחוויה שלהן כמי שמרגישות קרבנות של פולשנות ודורסנות.

מהמקום הזה אני חותר לשוויון מגדרי בממסד הדתי-הלכתי, וחורת מטרה זו על דגלו של מיזם "השגחה פרטית", מיזם הכשרות הקהילתית אותי אני מוביל. מראשיתו בחר המיזם להעדיף בהעסקה דווקא נשים מוסמכות כמשגיחות כשרות והכנסנו את משגיחת הכשרות הראשונה בירושלים.

בזכות הבית הפוליטי שלי - סיעת ירושלמים, וזהו בהחלט בית פמיניסטי, אני היום יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה במועצת העיר ירושלים. מהמאבק על הטבילה ועד למאבק כנגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי, ממחשבה על אמהות עובדות ועד לקידום הורות משותפת ועידוד לקיחת חופשות לידה לאבות. יום-יום. גם אם זה בפרטים הקטנים, כמו שינוי ההסבר ברחוב רות בירושלים מ"אשת בעז, סבתו של דוד" ל"גיורת הצדק הראשונה", כפי שהיא ראויה.

בכנס, ציין ח"כ פרופ' מנואל טרכנטנברג כי עלינו לזנוח את המונח "פמיניזם" ולהתקדם אל עבר המאה ה-21 - אל עידן שהוא פוסט-פמיניסטי, בו לא יתקיים מאבק של מגדר אחד לטובת שחרורו מהדיכוי של המגדר השני, אלא שותפות בין-מגדרית לטובת יצירה של שוויון בין המגדרים. אני מסכים לחלוטין עם אמירתו של הח"כ בנוגע לשותפות הבין-מגדרית ואף שם זאת לנגד עיני בעודי מכהן כגבר המחזיק בתיק קידום מעמד האישה בירושלים, אך כחבר מועצה בעיר ירושלים איני מוכן עודני לזנוח את המונח "פמיניזם". בעיר בה מגזרים שונים ומגוונים עדיין כרוכים בתפיסות מהמאה ה-20 ולפניו, אנו מחויבים ומחויבות לפמיניזם שיכול להביא בשורה גדולה לשלל האוכלוסיות בעיר ועלינו להמשיך להשתמש בו. לכן, אני גאה לומר על עצמי בכל הזדמנות שניתנת לי כי אני פמיניסט - רב, אורתודכסי, פמיניסט.

הרב אהרון ליבוביץ', חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת ירושלמים,מחזיק תיק קידום מעמד האישה, רב אורתודוכסי, מייסד "השגחה פרטית" כשרות קהילתית וראש ישיבת "סולם יעקב".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר