השבוע אציין 16 שנה להירצחה של הדס אשתי שנרצחה בפיגוע ירי בדרכה הביתה מעבודתה במעון הילדים בישוב שקד. הדס הותירה אחריה 4 ילדים כאשר הקטנה מבניהם רק בת שנה וחצי.
ביום האירוע הדס חייכה אל החיילים ואמרה שהיא צריכה להוציא את הילדה מהגן. לאחר כמה דקות שמעו החיילים צרור יריות, נורו עליה 29 כדורים, 4 כדורים פגעו ברכב, כדור אחד פגע בה בעורק הלב והרג אותה במקום.
בפעם האחרונה שדיברתי איתה, כשעה לפני הרצח, היא ביקשה ממני לעזור לה להשיג תרומה של צעצועים לטובת ילדי הפעוטון בו עבדה. בעודי נוהג באוטובוס מלא בילדים קיבלתי קריאה במירס, שאלו אותי מי זאת הגננת שנרצחה ושבעלה עובד בחברה שלנו – מיד הבנתי שזאת הדס שלי.
במהלך השבעה לא הוצאתי מילה, מפה אני מחליט להמשיך אמרתי לילדים שאנחנו בחרנו בחיים
אני מכיר את השטח מקרוב כחלק מעבודתי כנהג הסעות ברחבי יהודה ושומרון למעלה מ25 שנה, אני מכיר את הצורך בהקמת כבישים עוקפים ושיפור התשתיות הקיימות. ישנם הרבה כבישים שעוברים ממש בתוך הכפרים ובנקודות אלה אנו סובלים מיידוי אבנים בתדירות גבוהה. לעיתים אף מצטברים פקקי תנועה בצירים בהם אין קליטה כלל – סיטואציה מפחידה גם אחרי הרבה שנים שאני משמש כנהג בצירים.
הילדים שאני מסיע חווים פחד בנסיעות. לא פעם נזרקו לעבר האוטובוס אבנים ובקבוקי תבערה ומספר פעמים חטפתי ירי בזמן שהסעתי ילדים - זה נראה לכם הוגן כלפיי הילדים שצריכים לגדול בפחד שיירו עליהם בדרך לבית הספר?
לא פעם פיניתי אנשים שנפצעו בפיגועים בצירים ונאלצתי גם לזהות את גופת שכני היקר צביקה שלף שנרצח בפיגוע בדרך למבוא דותן. חטפתי אבנים, חטפתי בקבוקי תבערה, ספגתיי ירי, אני נוסע בכבישים לא כבישים עם ילדים ואני נאלץ להחזיק שני פלאפונים של שתי חברות שונות רק כדי לקוות שיהיה קליטה באחד מהם.
אני נחוש להמשיך במאבק עד שיאושר סעיף תקציבי שיאפשר את שיפור קליטה סלולרית, מרכיבי ביטחון ותאורה בכבישים ושתושבי השומרון יכלו לנסוע בביטחה ברחבי יהודה ושומרון. אני שובת רעב זה היום השלישי ומעל שבועיים שאני מוחה מול בית ראש הממשלה על המדרכה. אנחנו לא נפסיק את המאבק עד שנצליח להביא את הסעיף התקציבי לדברים האלמנטריים: ביטחון בישובים בכבישים וסלילת כבישים עוקפים.
הבת הקטנה שלנו יובל היום בת 17, אמא שלה נרצחה כשהיא הייתה רק בת שנה וחצי. היא גדלה בלי אמא. אני לא אשכח את הרגע שבו היא אמרה לי: "אבא תחבק אותי כמו שאמא מחבקת" זה שבר לי את הלב. אני לא רוצה שעוד ילדים יחוו את השבר שאנחנו חווינו.
היום היא מבקשת ממני שאשמור על עצמי כשאחזור הביתה. אבל אני כאן כדי למנוע את הפיגוע הבא. איפה אתם?
הכותב שכל את אשתו הדס הי"ד בפיגוע בדרך לביתה במבוא דותן. ממובילי מאבק המשפחות השכולות וראשי הרשויות ביו"ש