אחרי החגים הגיע
מדינה שלמה חוזרת לשגרה וזה כולל גם את העולם הפוליטי, עם הכנסת שתחזור מפגרה ארוכה בתחילת מושב החורף.
מה צפוי לנו בעולם הפוליטי בשנת התשע"ח? הנה רשימה של שלושה נושאים שכדאי לעקוב אחריהם בשנה הקרובה.
שנת קדם בחירות ברמה הארצית?
רגע אחרי אווירת החגים הממלכתית בה המחלוקות מתמעטות, צפויים עכשיו להיכנס למושב חורף בכנסת שיהיה חם במיוחד.
במידה שלא יקודמו הבחירות, הן כרגע אמורות להיערך בנובמבר 2019. למרות שקשה לחזות מועדי בחירות בישראל, אין סיבה לחשוב ששנת תשע"ח תהיה שנת בחירות. הקואליציה יציבה, כל החברים בה מרוצים מהתפקידים שהם קיבלו, וכולם רוצים למשוך את הזמן בתפקידם על מנת להוכיח לבוחר שהם הביאו תוצאות.
ובכל זאת, עצם העובדה שהבחירות כן צפויות להתקיים בשנת תשע"ט תשפיע מאוד על תפקודה של המערכת הפוליטית. בשנה הקרובה צפויים משברים קואליציוניים רבים בהם כל אחת מהסיעות תנסה להבחין את עצמה מהסיעות האחרות על מנת להגיע ליום הבוחר עם מיתוג מובחן ומדויק. לדוגמא, בנט צפוי למשוך ימינה, וליצור משברים קואליציוניים בשאלות הרלוונטיות לימין. החרדים יהיו פחות מוכנים לפשרות ויעמדו על משמרם. לכן, למרות שהמשברים האלו לא צפויים לגרום להקדמת הבחירות במיידית, הולכת להיות שנה פוליטית סוערת ומעניינת.
שנת בחירות ברשויות המקומיות:
הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו בעוד שנה, אך רוב הקמפיין לקראתם יתקיים כבר בשנת התשע"ח. אזרחים רבים מזלזלים בחשיבות הבחירות המקומיות אך בפועל לרשות מקומית יש תפקיד מכריע באיכות החיים שאליה זוכה האזרח.
לצד החשיבות העצמאית שיש לדבר, הבחירות האלו גם צפויות להשפיע על הפוליטיקה הארצית: מי יעבור מהפוליטיקה הארצית למקומית בניסיון להיבחר כראש עיר באחת הערים הגדולות? השמועות כבר רצות אך אין עדיין מי שהצהיר כוונות.
בצד השני, מי מהכוחות הפועלות ברשויות המקומיות יחליט לעבור לרמה הארצית? כאן בולטת השאלה מה יהיה עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, שהצטרף לפני כשנתיים לליכוד, וכבר הצהיר שרואה את עצמו ממשיך בשלב מסוים לרמה הארצית. האם הגיע השלב הזה או שיתמודד לעוד קדנציה בירושלים? ואם יתמודד לעוד קדנציה, איך תשפיע ליכולת שלו להיבחר שוב העובדה שאזרחים רבים חשים שהוא כבר לא מרוכז מספיק בירושלים אלא כבר דואג לריצה שלו לפוליטיקה הארצית?
בית המשפט העליון:
כפי שניתן לראות, צפויה שנה שבה המערכת הפוליטית תהיה הרבה יותר עסוקה בפוליטיקה מאשר במדיניות. ובכל זאת, בנושא אחד, צפויה השנה הקרובה להיות מעניינת במיוחד.
שאלת תפקידו של בית המשפט העליון והיחס בין הרשויות היא אחת השאלות המרכזיות שמדאיגות את הציבור הלאומי בשנים האחרונות. השאלה הזאת היא סמל לרבים לשאלה העמוקה יותר של הציבור הלאומי ששואל את עצמו למה הוא מנצח בבחירות אך לא מצליח ליישם מדיניות ימנית. עד היום, לא הייתה קונסטלציה פוליטית בה היה אפשר לצפות לשינוי משמעותי בנושא.
גם בקואליציה הנוכחית, סיעת כולנו התנגדה לכל יוזמה לשינוי היחס בין הרשויות. נתניהו בעצמו, כראש ממשלה, למרות הביקורת הרבה שהוא משמיע על האליטות הישנות, תמיד נזהר לא לבקר את רשויות אכיפת החוק או אתהרשות השופטת.
ובכל זאת, בשנה האחרונה, בג"צ ביטל אחת מתכניות הדגל של כחלון כשר האוצר (מס על דירה שלישית) שצפויה לעבור הליך חקיקה מחדש. למרות שכחלון עוד משמיע קולות המתנגדות לשינוי ביחס בין הרשויות, קשה להאמין שביטול תכנית הדגל שהוא עמל עליה רבות ושילם עליה הון פוליטי רב לא פגעה ברצון שלו לחסום כל שינוי ביחס בין הרשויות, גם אם יהיה שינוי מתון.
נתניהו מצידו בשבוע שעבר, ובצורה תקדימית, התחיל לבקר פומבית את המפכ"ל ורשויות אכיפת החוק. מי שעוקב אחרי דברי נתניהו לאורך זמן רואה שהוא דאג תמיד, גם באמצע החקירות נגדו, לא לבקר את רשויות אכיפת החוק אלא רק את התקשורת הממנפת את החקירות. חלק מהפרשנים טענו שנתניהו הבין שכל ראש ממשלה או שר משפטים שניסה להביא שינוי במערכות האלו בסוף הסתבך בפרשיות ובחקירות. האם הגיע השלב בו נתניהו כבר לא מרגיש שיש לו מה להפסיד בטיפול בנושא הזה?
השטח כבר בוער, עם הפגנות שבועיות הדורשות שינוי עומק בנושא. שרת המשפטים איילת שקד בעצמה הצהירה יותר מפעם שהיא רוצה לראות שינוי ביחס בין הרשויות. האם היא תזהה את חלון ההזדמנות ותוביל רפורמה שתחזק את נבחרי הציבור ומתוך כך גם את הדמוקרטיה הישראלית? עד סוף תשע"ח נדע.
ת'הא ש'נה ע'ושה ח'דשות
דבר אחד ברור, השנה הקרובה תהיה שנה מרתקת. חדשות יהיו, אז בואו נקווה כולנו שהחדשות יהיו תמיד טובות, שנראה בשנה הזו ברכה גדולה לעם ישראל והוויכוחים הפוליטיים שצפויים לנו יהיו תמיד "לשם שמיים". אחרי הכל, מותר לחלום, ואפשר לשאוף.
עו"ד דן אילוז הוא יועץ אסטרטגי ופעיל ציבורי. בעבר עבד כיועץ חקיקה של סיעת הליכוד בכנסת ובתפקיד משפטי במשרד החוץ.