אבולוציה – עובדות ומיתוס

ללמד אבולוציה או לא ללמד אבולוציה זו השאלה. משה רט מבאר את הבלבול בסוגיה הנפיצה בציונות הדתית. מהן העובדות שאין עליהן עוררין ומהן הטענות שמקומן בשיעורי מיתולוגיה יוונית?

משה רט
י בסיון התשעד
,
08 ביוני, 2014 11:32
Shutterstock

Shutterstockצילום: Shutterstock

לרגל החלטת משרד החינוך להכניס את לימודי האבולוציה לבתי הספר הדתיים, מן הראוי לעשות קצת סדר בבלגאן שסביב נושא טעון זה.

הבלבול שאופף את הסוגיה, נובע מאי הבחנה בין שני חלקים של תיאוריית האבולוציה. החלק הראשון הוא העובדות שאין עליהן עוררין: קיימים בטבע תהליכים של מוטציות, הסתגלות וברירה טבעית, המובילים לשינויים אצל אורגניזמים שונים (מיקרו-אבולוציה). זוהי עובדה פשוטה וטריוויאלית למדי. החלק השני הוא הטענה, שתהליכים אלה הם הגורם הבלעדי להופעתם של כל המינים הקיימים. כל היצורים החיים עלי אדמות, אינם אלא תוצר של שינויים והתפתחות הדרגתיים, באמצעות מוטציות וברירה טבעית (מקרו-אבולוציה). חלק זה של האבולוציה אינו עובדה; הוא מיתוס.

האבולוציה היא מיתוס, במובן זה שהיא מספרת סיפור גדול, שהיה היה פעם, לפני שנים רבות, מתאר דברים שאיש לא ראה מעולם, ומתיימר להסביר מכלול עצום של תופעות על פי עיקרון אחד. בכך היא שונה מתיאוריות מדעיות אחרות. תיאוריה כמו הגרביטציה למשל, מתארת תופעות מוכרות וידועות, כמו נפילת גופים או תנועת הכוכבים. האבולוציה, לעומת זאת, מספרת לנו על דברים שאיש לא ראה אי פעם. היא דורשת מאיתנו להאמין, שאם ניתן לצלחת מרק מספיק זמן, היא תצמיח לנו בני אדם; שחיידקים המפתחים חסינות לאנטיביוטיקה, יכולים באותה מידה - ועם קצת יותר זמן - להתפתח ללווייתנים. ולא רק שזה יכול לקרות, אלא שזה בדיוק גם מה שקרה בפועל.

מרגע שנקבעה הנחת היסוד של המיתוס - ההתפתחות ההדרגתית העיוורת - השלב הבא הוא לפרש לפיה את הממצאים השונים. ממצאים רבים נראים תואמים יפה למיתוס האבולוציוני; רבים אחרים דורשים דמיון יצירתי ביותר, והרבה נפנופי ידיים, כדי להתאים אותם אליו. מכיוון ששערי פרשנות יצירתית לא ננעלו, ומכיוון שגם עם פרטי המיתוס עצמו ניתן לשחק על פי הצורך, הרי שההתאמה בינו לבין העובדות מובטחת. לכל היותר יישארו כמה נקודות בצריך עיון, ובהודאה על חוסר ידיעה (זמני). במובן זה, המיתוס האבולוציוני מצייר את המטרה מסביב לחץ, כאשר החץ הוא העובדות המיקרו-אבולוציוניות, והמעגלים של המטרה הם הפרשנויות היצירתיות, האמורות לכנס את כל עולם הצומח והחי תחת אותו עיקרון יחיד.

הצלחתו של המיתוס האבולוציוני נובעת מהיותו ההסבר המדעי היחיד לקיומם של המינים החיים. אבל כאן נכנס המוקש - "ההסבר המדעי היחיד", פירושו בהקשר זה הוא "ההסבר היחיד שאינו מכניס גורמים על טבעיים לתמונה". מי שניגש לעולם מנקודת מבט מדעית-מטריאליסטית, ואינו מכיר בהשפעתם של כוחות וישויות כמו אלוקים, אין לו ברירה אלא לאמץ את ההסבר האבולוציוני. לעומת זאת, מי שמניח את התערבותו של כוח עליון כלשהו ביצירת העולם והמינים, אין לו שום סיבה מיוחדת להעדיף את המיתוס הזה; הוא יכול לצייר בקלות תרחישים שונים לגמרי להופעתם של המינים, ולפרש את הממצאים לפיהם בצורה לא פחות יצירתית ומוצלחת.

ההסבר המדעי של האבולוציה הוא אולי אפשרי - אבל זה לא הופך אותו להסבר היחיד, או הסביר ביותר. לא כל מה שאפשרי הוא אכן נכון, ויעידו על כך כל התיאוריות המדעיות שהופרכו בעבר. אמנם כולנו חיים לפי המדע באופן יומיומי, אבל הרשות שמורה בידינו להפקיע מתחומו אירועים מסוימים שהתרחשו אי שם בשחר הבריאה, ולהעביר אותם לידיו של יוצר שמעבר לטבע. המדען האתיאיסט יתייחס כמובן לכל רעיון שכזה בזלזול, תוך דקלום הבדיחה השחוקה על מפלצת הספגטי המעופפת, אבל זה לא אמור להפריע לאדם המאמין. אם נראה לנו סביר יותר שהמורכבות המדהימה של המערכות הביולוגיות היא תוצר של יד מכוונת, ולא של תהליך עיוור, ואם אנו אכן מניחים מראש את קיומו של בעל יד מכוונת שכזו - איזו סיבה שבעולם יש לנו לאמץ את המיתוס החילוני של האבולוציה, על פני המיתוסים הדתיים הוותיקים?

וזה המקום בו נמצאת ההתנגשות האמיתית בין האבולוציה לדת. לא במסקנות שלה, לפיהן האדם התפתח מדמוי-קוף כלשהו, אלא בהנחות היסוד שלה - לפיהן הופעת המינים היא תהליך מקרי וטבעי. המאמין הדתי יכול כמובן לסבור שאלוקים בחר ליצור את המינים באופן כזה, אבל אין לו שום סיבה מיוחדת לחשוב כך; ברגע שהוא מאמין באלוקים, עומדים לרשותו המוני הסברים חלופיים, שחסרונם היחיד הוא שאינם "מדעיים". מבחינתו של האתיאיסט, האמונה באבולוציה היא בגדר חובה; מבחינתו של התיאיסט, האבולוציה היא רק אפשרות אחת מני רבות, ולמעשה היא מיותרת למדי.

למה הדבר דומה? לניסיון לתת הסבר מדעי למכות מצרים, למשל. הסבר כזה לא יפריע לאדם הדתי - גם זו דרך אפשרית עבור האל להביא את המכות - אבל הוא פשוט לא רואה בו צורך, שכן ניסים על-טבעיים אינם זקוקים להסבר מדעי. לעומת זאת, אדם חילוני הכופר בניסים, ייאלץ לדבוק דוקא בהסבר זה, דחוק ובעייתי ככל שיהיה (בהנחה שהוא מאמין שהמכות אכן התרחשו). הוא הדין לגבי הופעת המינים. הויכוח אינו במגרש המדעי, בו אין לאבולוציה מתחרים כרגע, אלא בשאלה הבסיסית יותר: האם היווצרות המינים היא אכן אירוע טבעי, השייך לתחומו של המדע, או שמא נס על-טבעי, שאין למדע סמכות לגביו.

בשורה התחתונה, רצוי בהחלט ללמד מיקרו-אבולוציה בשיעורי מדעים, אבל בכל הנוגע למקרו-אבולוציה, מקומה הוא בשיעורי מיתולוגיה חילונית. סיפור מעניין אמנם, אבל ממש לא מחייב עבורנו.

לאתר של משה רט - www.mysterium.co.il

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
כוח צה"ל מותקף צילום: צילום מסך

צפו: אבנים ובקבוקי תבערה מושלכים לעבר לוחמי צה"ל

קרא עוד