גרעינים של צדק

הרב פירון טען כי הגרעינים התורניים הם רק "חסד מקומי". אלישיב רייכנר מזכיר משהו שהרב שכח: בזכות הגרעינים, הציונות הדתית מכירה עוד ועוד קהלים בישראל

אלישיב רייכנר
ו בשבט התשעג
,
17 בינואר, 2013 17:34
אלישיב רייכנר

אלישיב רייכנרצילום: אלישיב רייכנר

במסגרת דיון שולחן עגול על דתיים בפוליטיקה, שהתקיים לפני מספר ימים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר הרב שי פירון, מועמד מספר 2 ברשימת 'יש עתיד', שבמקום להסתפק בעשיית חסד מקומי ובהארת פנים, על הציונות הדתית לקדם מדיניות של צדק חברתי. הוא הוסיף וטען שגם פעילותם של הגרעינים התורניים שהציבור הדתי אוהב להתהדר בהם, שייכת לתחום החסד ולא לתחום הצדק.

עם קריאתו הכללית של הרב פירון אני מסכים לחלוטין אבל חולק לגמרי על הדוגמא שבחר להביא. אם הרב פירון היה מכיר לעומק את פעילותם של הגרעינים, הוא היה מתפלא לגלות עד כמה רבים מחבריהם עסוקים בעשיית צדק ובשינוי מדיניות. כששדרות הייתה תחת מטחי טילים, חברים בגרעין התורני שם הקימו את 'המטה לביטחון שדרות' והגישו עתירה לבג"ץ שחייבה את המדינה למגן את מוסדות החינוך בעיר. כשהשלטון המקומי בירוחם עמד בפני קריסת מערכות, בוגרי הגרעינים בירוחם היו פעילים בולטים במאבק להדחת ראש המועצה שכשל. בשנתיים האחרונות מתנהל מאבק צדק חלוקתי של ירוחם ועיירות פיתוח נוספות בדרישה לחלוקה מחודשת של שטחים מניבי ארנונה בין עיירות פיתוח למועצות אזוריות. גם במאבק הזה יש פעילים דומיננטיים מקרב בוגרי הגרעינים. חברי גרעיני 'הנני' שמתגוררים ופועלים בקהילה האתיופית הם פעילים מרכזיים בכל מאבק או פעילות לקידום הקליטה של הקהילה הזאת. אבי וורצמן, מקים הגרעין התורני בבאר שבע, מחזיק כבר כמעט חמש שנים את תיק הרווחה והקהילה של בירת הנגב. בתפקידו זה הוא לא עושה "חסד מקומי", אלא מעצב מדיניות רווחה בשלטון המקומי. גם מוסדות החינוך האינטגרטיביים ותוכניות המנהיגות המקומיות שהוקמו על ידי חברי גרעינים בכל הארץ לא נכנסים תחת קטגוריה של חסד אלא תחת כותרת של עשיית צדק. מקימיהם ומנהליהם של המוסדות והתוכניות הללו, תורמים לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה בתחום החינוך והחברה. כאיש חינוך, הרב פירון יודע היטב עד כמה השקעה בחינוך מביאה לצמצום פערים חברתיים ולכן תמוה בעיני שהוא מכנה זאת "חסד מקומי והארת פנים".

ויש עוד משהו שהרב פירון שכח. ההתיישבות החברתית של הגרעינים הביאה לכך שרבים מבני הציונות הדתית שגדלו בישובים דתיים או בסביבה דתית עוטפת בערים, נחשפו בהתיישבותם החדשה לחלקים אחרים של החברה הישראלית ולסוגיות חברתיות שלא היו מוכרות להם במקומות בהם הם גדלו. הסיכויים להיחשף למקרים של העסקה פוגענית וניצול עובדים או לפערים חברתיים בתחום הבריאות ובתחומים אחרים, גבוהים יותר כשמתגוררים בפריפריה החברתית, מאשר בפתח תקווה או באורנית. זה לא מקרה שמי שנושא את דגל הצדק החלוקתי ברשימה של לפיד, זה לא הרב פירון, אלא מאיר כהן, ראש עיריית דימונה.

מתוך הטור 'רחוק מהעין' שיפורסם מחר ביומן של 'מקור ראשון'.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
אילוסטרציה צילום: shutterstock

בקרוב בישראל? תם הסגר על מוקד התפרצות נגיף הקורונה

קרא עוד