גדעון סער: "השכר המתחיל למורה צריך לעמוד על 8,000 ש"ח"

שר החינוך לשעבר מתכוון להציג את תוכניותיו בתחומים שונים והיום בוועידה בהשתתפות נשיא המדינה הציג סער את התוכנית לקידום מעמד המורה: "חינוך מצוין בכל הרבדים, מהגנים ועד ההשכלה הגבוהה, יבטיח את עתיד המדינה"

חדשות כיפה חדשות כיפה 22/08/17 16:45 ל באב התשעז

גדעון סער: "השכר המתחיל למורה צריך לעמוד על 8,000 ש"ח"
גדעון סער בכנס, צילום: דוברות

שר החינוך לשעבר גדעון סער קיים הבוקר את וועידת "חינוך עכשיו"בקריה האקדמית אונו, בהשתתפות נשיא המדינה ומרצים נוספים מעולם האקדמיה והחינוך.

 

סער פתח את הכנס והסביר את הסיבות לקיום הכנס: "כשהודעתי לפני 4 חודשים על חזרתי לזירה הציבורית החלטתי להציג סדר יום לגבי כל אחד מתחומי המדיניות. הסיבה שבגללה החלטתי שהכנס הראשון יעסוק בחינוך היא פשוטה: החינוך הוא הדבר הכי חשוב. החינוך הוא הביטחון האמיתי. חינוך מצוין בכל הרבדים, מהגנים ועד ההשכלה הגבוהה, יבטיח את עתיד המדינה". 


סער פירט את הרפורמה שהוא מציע לשיפור החינוך בישראל, הכוללת בין השאר את העלאת שכר המורים המתחילים. "חייבים להעלות למורים המתחילים את השכר. יש נשירה מהמקצוע בשנים הראשונות - כשרבים מהנושרים הם דווקא מהטובים. השכר המתחיל למורה צריך לעמוד על 8,000 ש"ח, ותוך 7 שנים לעמוד על השכר הממוצע במשק. נעשה את זה כדי למשוך אנשים שרוצים קיום ופרנסה למשפחה".

עוד הוסיף סער, כי "יש לבנות תכניות גיוס למצוינים, להקים מערך הוראה דיגיטלי משמעותי ולגבות את המורים מול התערבות לא מוצדקת של הורים בחינוך בבתי הספר, שכוללת לעיתים גם תופעות של אלימות פיזית ומילולית".


נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין, התייחס בנאומו לקיטוב בחברה הישראלית:  "זה לא סוד שמערכת החינוך בישראל מפוצלת ל-4 מערכות שכמעט נפרדות הרמטית, ואין לנו מושג מה המחיר של הפיצול החריף הזה. זה עולה לנו ביוקר - החל מהמחיר של החינוך ועד ההשפעה על החוסן  החברתי והדמוקרטי. כבר כיום מחצית מהחברה הישראלית לא משרתת בצה"ל, ועלינו לחנך את מי שעתידים להיות המנהיגים שלנו כבר בעשורים הקרובים".


עוד הוסיף הנשיא: "המחיר שהחברה משלמת מורגש כיום אולי יותר מאי פעם - ולא רק בכיתות הלימוד, אלא גם בדיון הציבורי פוליטי שלא פעם ניזון מהשיסוי ההדדי. אנו מרגישים את זה ביציעי הכדורגל ובאולפני הטלוויזיה. המשימה שלנו היא לבנות את חברת העתיד כחברה שמבוססת על שותפות, וברור שלבתי הספר יש תפקיד משמעותי במשימה. מערכת חינוך שלא תיקח על עצמה לייצר תשתית משותפת לא תבצע את תפקידה עד הסוף – ללא קשר לכמה מתקדמת או מצוינת היא". 


רנן הרטמן, מייסד ומנכ"ל הקריה האקדמית אונו: "השכלה גבוהה צריכה רפורמה לא פחותה מהחינוך בבתי ספר. יש צורך בחדשנות בתכני ההוראה ובמשימות החברתיות של האקדמיה. הקריה האקדמית אונו מתמקדת לא אחת בשאלה כיצד הופכים את הקמפוס שלנו שיש בו הרבה תרבויות לקמפוס רב תרבותי? כיצד ממזגים למשל את החברה החרדית  לתוכנו ואחר כך בחברה הישראלית".