אם אחד משלישיית חבורת 'הגשש החבר' המיתולוגית, גברי בנאי, היהראש הממשלה כנראה שלתושבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים היו הרבה סיבות לדאגה. בראיון שיתפרסם מחר (שישי) במעריב הוא הצהיר כי לא יסכים להופיע "בשטחים ואפילו לא בעיר העתיקה של ירושלים".
בנאי אמר כי עבור סיכוי לשלום הוא יהיה מוכן למסור שטחי מולדת רבים, "בשביל שלום הייתי מוכן להחזיר הכל, אפילו את ירושלים המזרחית”.
על השאלה מה לגבי מקומות כמו יפו הוא אמר: “יש רגע שאומרים עד כאן. אם בעבר דובר שנחזור לגבולות 48’, עכשיו הערבים מסתפקים בגבולות 67’ ולא דורשים את יפו וכאלה. צריך לקבל את זה. אם לא כן, אף פעם לא יהיה שלום. אם רוצים להגיע אליו, צריך לחתוך דברים. אם לא כן, לא יהיה לזה סוף. כשאומרים חמש דקות מכפר-סבא, זה גם שלוש דקות מקלקיליה. יש לחשוב גם על הצד השני. מספיק עם להפחיד אותנו. פה זה מדינה של הפחדות. והרי ביבי לא מפסיק להפחיד; היום בעניין של איראן, מחר אני לא יודע על מה”.
בהמשך הוא הצהיר כי הוא וילדיו לא יסכימו להופיע ביהודה ושומרון, "אנחנו לא מופיעים בשטחים. לא חשוב המרחק, אני לשטחים לא נכנס. אפילו לא לעיר העתיקה של ירושלים. ולמה? אני לא הולך למקומות שבהם לא אוהבים אותי. והערבים לא אוהבים אותי בצדק. כי אנחנו כובשים. בשום מקום בעולם לא אוהבים את הכובש. אז אני לא שם".
על שרת התרבות מירי רגב, הוא אמר: "עזוב אותי ממנה. לא רוצה לדבר עליה. בושה". על כך שבעבר הוא כינה אותה "בהמה" הוא הבהיר כי הוא מתחרט שדיבר כך, "לא ידעתי שהקליטו אותי. בדרך כלל אני לא נוהג לדבר בסגנון הזה, אבל מירי רגב עושה את כל המאמצים כדי להוכיח שצדקתי. כממזרתה לא קטנה, היא יודעת שהיא עושה מה שהיא עושה בכוונה ונמצאת כל הזמן בחדשות ובטלוויזיה".
תגובה מעניינת כתב לו אסף וול שהזכיר לו בדף הפייסבוק שלו כי הוא גר בעין הוד על אדמותיהם של ערבים שברחו בשנת 1948: "גברי בנאי גר על אדמה שנכבשה מערבים דה-פקטו והצביעות שלו אינה יודעת גבול. ולא רק הוא. יש בעין הוד עוד אנשי שמאל רבים, מפורסמים ויפי נפש עד למאוד המוכנים לוותר על כל גרגר אדמה שלא הם "גזלו" והם משפריצים אתיקה ומוסר לכל עבר, במיוחד ימינה.
"אז כמה יפה להיות מוסרי מתוך בתי הערבים בהם התנחלתם" מסכם וול ואומר: "כמה יפה הדו-פרצופיות, כמה יפה החיוך מול בני חמולת אבו אל היג'א שגורשו לעין-חוד, שכעת עובדים בגינות אנשי עין הוד וצופים מדי יום בעיניים כלות בבתיהם".
מנכ"ל "תיאטרון אספקלריא" חגי לובר, לא אהב את דברי בנאי ואמר כי "זה כבר הפך לריטואל קבוע בהוויה התרבותית הישראלית. אומן, לעיתים לא רלוונטי ומזדקן, בדרך למה שנראה בעיניו כקאמבק מטורף, מתוך ניסיון נלעג לחזור למיינסטרים הישראלי מטנף על כל מה שאפשר חשוב וערכי כדי לזכות בכותרות בעיתונות".
"כמובן שהוא לא ידבר על איכות המופע החדש", המשיך לובר, "על הבשורה האמנותית שהוא נושא, על כך שדווקא עכשיו הוא רלוונטי מתמיד. הוא ידבר נגד, כמה שיותר נגד, ורצוי בטונים צורמים ובשפה גסה".
"כמה עצוב שגברי בנאי, גיבור ילדותי", הוא ציין בצער, "מצטרף על ראשו כרעיו וקירבו למחול השדים הזה וכמה טוב שאפשר לתת איזו בעיטה לשקי האגרוף הקבועים, מתנחלים, מירי רגב, שטחי ארץ ישראל ועוד ועוד. כמובן שבהזדמנות הזו שווה לזרוק מילה טובה אחת או שתיים על אחינו האמיתיים הסובלים הנצחיים, הקדושים כמעט, הערבים בכלל וערבים מעבר לקו הירוק בפרט. מביך ועצוב. גברי המפתחות בפנים, הקהל יבוא או שלא . אל תתאמץ מידי".