בית המשפט העליון: להסדיר מיסוי הכנסותיהם של רבנים ומקובלים

השופט הנדל קרא למדינה להטיל מס גם על מקובלים: "הנותן שירות דת שבגינו מקבל תרומה, אינו יכול להשתחרר מההשלכות של נטילת הכסף, רק בשל כך שהוא נועל את המפגש במפתח של ברכה"

אורי פולק 28/11/11 09:47 ב בכסלו התשעב

בית המשפט העליון: להסדיר מיסוי הכנסותיהם של רבנים ומקובלים

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, קרא אתמול (א') למדינה להסדיר הטלת מס על הכנסותיהם של רבנים ומקובלים, זאת במסגרת דיון שנערך בבית המשפט העליון.

במסגרת הדיון, שעסק בערעורו של אדם אשר עיסוקו במתן ברכות וחלוקת קמעות, אמר בשולי הדיון השופט הנדל כי "הנותן שירות דת שבגינו מקבל, על פי המוסכם מראש, תרומה למוסד בגין יעוץ על סמך תורת הסוד, אינו יכול להשתחרר מההשלכות של נטילת הכסף לכיסו הוא, רק בשל כך שהוא נועל את המפגש בינו לבין הלקוח במפתח של ברכה".

עוד הוסיף השופט כי "זוהי אכן סוגיה המושכת את ליבו של המשפטן, אך הנושא מורכב וטוב תעשה המדינה אם תסדיר את העניין, כפי שהודיעה שבכוונתה לעשות".

יצוין כי כבר בשנת 2003 הודיעו חוקרי מס הכנסה כי הם מתכוונים לפעול לגביית מסים מהכנסותיהם של מקובלים ורבנים המעניקים ברכות וקמיעות. נציבת מס הכנסה דאז, טלי ירון אלדר, פנתה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, וביקשה ממנו לקבוע הנחיות מתי ניתן לתבוע תשלום מס על תרומות. אולם, עד כה לא חל שינוי משמעותי בהליכי המיסוי.

על פי הערכות, תעשיית הברכות והקמיעות מגלגלת מדי שנה בין 1-2 מיליארד שקלים. עיקר החצרות של הרבנים והמקובלים מצויות בנגב כשבנתיבות בלבד יש 5-4 חצרות, הגורפות תרומות בסדר גודל של יותר ממיליארד שקל בשנה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר