השבוע התפרסמה באתר כיפה הידיעה על כוונתם של גורמים בישיבת הר המור להקים מפלגה חדשה שתתמודד בבחירות לכנסת ה-22. המפלגה, היא תולדה של אי ההסכם בין עוצמה יהודית לבית היהודי-האיחוד הלאומי.
הכעס הרב של עו"ד איתמר בן גביר ואנשי עוצמה יהודית בעקבות העובדה שהרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' לא התפטרו מהכנסת אחרי שמונו לשרים, גרם לו לבדוק אופציה להקמת אלטרנטיבה שלטונית במגזר. בן גביר דרש גם לא לעשות שימוש בשם "איחוד מפלגות הימין" בבחירות הקרובות - זאת מכיוון שהשם המפורש הוא תרכובת נדירה של שלושת המפלגות.
ראשי עוצמה יהודית החליטו לעשות השבוע מעשה. הם נסעו לירושלים, על דרך חברון לכיוון דרום, פנו שמאלה לכיוון שכונת הר חומה והתדפקו על שערי שמיים - על שערי ישבת הר המור של הרב צבי טאו. כידוע, זו אינה הפעם הראשונה בה עוצמה יהודית דופקת על שערי ישיבת הקו הידועה. כזכור, בבחירות 2015 תמך הרב טאו במפלגת "יחד" של עוצמה יהודית ואלי ישי שכמעט ונכנסה לכנסת. חשוב להבהיר כי גם כאן יש שתי מפלגות שוות; מפלגת הר המור, ומפלגת עוצמה יהודית.
במהלך הזה של עוצמה יהודית אפשר להגיד כי, הכיפה הסרוגה של המגזר לאט לאט נפרמת, הציציות כבר צהובות ובלויות, והשפמים שמתחת לאפם, נעלמו כבר מזמן מהנוף של הציונות הדתית. המתח או הרצף במגזר מתארך ומתעצם עד לכדי קרע של ממש. קרע בין כיפה לכיפה, קרע בין ישיבה לישיבה, קרע בין רבנים לרבנים.
כל אחד מושך לכיוון שלוצילום: shutterstock
המתח שנוצר הוא דו כיווני - הכיוון הליברלי והכיוון התורני. מהצד התורני או החרד"לי, מנסים כאמור להקים מפלגה אמתית שבאמת תייצג את הציונות הדתית, לטענתם. אבל כשחושבים על זה, אין הרבה הבדל בתפיסות של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לבין תלמיד ממוצע משיעור ו' בישיבת הר המור. האם באמת ישנן סוגיות סבוכות ומפותלות שאינן ניתנות לגישור בין האיש מקדומים לאיש ממבשרת ציון? לא. אבל זו הפוליטיקה. על איזה נושאים מהותיים בדיוק נפערה התהום בין הבית היהודי-האיחוד הלאומי לבין מפלגת הר המור (כשתקום), אם אפילו את הרב רפי פרץ מאשימים כחרד"לניק. הכיצד יחליט אותו תלמיד משיעור ו' לאיזו מפלגה עליו להצביע.
מהעבר השני, נמצאת מפלגת הימין החדש שכבר חטאה בחטא היוהרה בבחירות הקודמות, כשביצעה קריעת ים סוף במגזר. אודות למטה של בנט ושקד שקרע את המגזר (כן, גם שקד החזיקה את המטה בידה) ספגו בני המגזר על הים ארבע מכות, ארבעה מנדטים שצללו אל מעמקי הים האדום יחד עם הפרעונים. אמור מעתה: בבחירות לקה המגזר בארבעה מנדטים, ובהקמת הממשלה לקו ב-61 מנדטים - של אי הקמת ממשלת ימין.
בכל פעולה של כל תנועת נוער דתית, תמיד מדברים על אחדות. זהו מושג שחרוט על אבני היסוד של הציונות הדתית. אפילו למפלגה של עוצמה יהודית ואלי ישי קראו "יחד". זה החינוך בישיבות התיכוניות, באולפנות, בשירות הלאומי וכמובן גם בשירות הצבאי. אך בפוליטיקה של המגזר שנגזר - אדם קרוב אצל עצמו,. זה נכון שלפעמים הוא פותח דלת, לקבל מכר. "אבל לרוב, אדם בתוך עצמו נסגר".
כל אדם בטוח שהסביבה הקרובה אליו משקפת את המציאות הנכונה והאמתית. מעין שיכרון גדלות או פשוט אי הבנה של המציאות הכללית. הרי, בנט ושקד היו מאוכזבים גם אם היו מגיעים לכנסת עם ארבעה מנדטים, כי הם כיוונו גבוה ופגעו נמוך. ההלם הוא לא רק מהתוצאה האכזרית, אלא מהשקר שבו חיו כשחשבו שאחריהם נוהר עדר של מצביעים. זה לא רק מה שהם קיוו שיקרה, זה מה שהם הרגישו שיקרה.
גם כאן, במפלגה החדשה כשתקום, מפלגת הר המור מכוונים ליותר. גם במפלגתו של הרב צבי טאו ואיתמר בן גביר בטוחים ש"המונים המונים חצי אוטומטי" רצים אצים להם המצביעים אל הקופסה התכולה בהשתוקקות רבה כשתפילה בלבם על שינוי אמיתי בחברה הישראלית. שינוי שעל ידי שלשול הפתק הנכון של המפלגה הנכונה יקום דבר בישראל. אך ההיסטוריה מראה להם, שיש צורך בייבוא ישיר של מצביעים ממדינות זרות כדי להתחרות היום בשוק הפוליטי הרווי.