אמונה עתרה לבג"ץ: דורשת הכרה בנשים כמשגיחות כשרות

אחרי התעלמות בלתי נסבלת מצד הרבנות הראשית, החליטה תנועת הנשים הדתיות לעתור לבג"ץ בדרישה להכיר גם במשגיחות כשרות ולהסדיר את הסמכתן המקצועית, בדומה לגברים

יונתן אוריך, כיפה 03/07/13 13:04 כה בתמוז התשעג

אמונה עתרה לבג"ץ: דורשת הכרה בנשים כמשגיחות כשרות
יחצ, צילום: יחצ

תנועת האישה הדתית-לאומית "אמונה" עתרה היום (ד‘) לבג"צ בדרישה להכיר בקורס שנערך מטעמה להכשרת משגיחות כשרות, וכן לאפשר לבוגרות אותו הקורס להיבחן כמקובל ברבנות הראשית ולהסדיר את הסמכתן המקצועית, כפי שהדבר נעשה עם גברים בעלי אותו מקצוע.

העתירה מופנית אל השר לשירותי דת ואל הרבנות הראשית לישראל. באמצעות עו"ד אילן בומבך, מבקשת "אמונה" לקבל הכרה בזכותה להכשיר נשים כמשגיחות כשרות וכן להסיר מן הדרך חסמים ביורוקרטים ומנהליים, המשמשים לרבנות כאמתלות נוחות לצורך התחמקות מקבלת החלטה עניינית ומעשית בנדון.

על ההיבטים ההלכתיים של הפעלת מערך הכשרות בארץ מופקד אגף הכשרות ברבנות הראשית, ואילו המשרד לשירותי דת אחראי על ההיבטים המנהליים. למעלה מ-14 חודשים חלפו מאז פנתה "אמונה", לראשונה, אל הרבנות הראשית בעניין זה, ומאז ועד היום לא התקבלה כל תשובה מוסמכת. בינתיים יזמה וערכה תנועת האישה הדתית-לאומית בישראל קורס מקצועי, המבוסס על מתכונת תכנית הלימודים המוכרת על-ידי הרבנות הראשית, ואף יותר מכך.

צניעות? תירוץ בלבד. מינקה (צילום: אמונה)

בפועל התפרס הקורס על פני 160 שעות, והקיף את כל הנושאים בתחום הכשרות: מהכשרת בשר ועד לטכנולוגיה של המזון, מתרומות ומעשרות ועד למשקאות חריפים, וכמובן עוד מגוון רחב של נושאים. 16 נשים סיימו את לימודיהן בהצלחה בעצם הימים האלה, ורובן מבקשות להיבחן ולזכות בהכרה רשמית וממלכתית, כנהוג וכמקובל. בשלב זה, כאמור, חסומה דרכן לקבלת עבודה בתחום ונגרם להן נזק קשה, משום שהרבנות גוררת רגליים ומסרבת להתייחס לבקשה.

ב“אמונה“ טוענים לאפליה ופגיעה קשה בזכויות החוקתיות לחופש העיסוק ולשוויון הזדמנויות בעבודה, ופירוט המחדל וההתחמקות של הרבנות הראשית מנאמנותה וחובתה כלפי אזרחי המדינה. "מדובר באפליה פשוטה וברורה על רקע מגדרי“, טוענת ליאורה מינקה ומזכירה בעתירתה את קביעתו המשפטית של בג"צ, מלפני 20 שנה, שפסק במקרה דומה לטובת בוגרות הקורס להכשרת טוענות רבניות. גם אז התנכרו לפניות העותרת, ובסופו של דבר ניתנו האישור וההכרה הפורמאלית לקורס, כמבוקש.

"לפני כמה שנים איש לא האמין שאי-פעם תופיע טוענת רבנית בפני בתי הדין. היום זהו מחזה כל-כך שכיח, כל כך מקובל ומוסכם, כל-כך יום-יומי, שקשה להאמין עד כמה ולמה עורר התנגדות, ובעיקר כשגם אז כמובן לא הייתה לכך סיבה אמיתית. היום זהו חלק בלתי נפרד מהנוף של בתי הדין הרבניים, ואין אדם שלא משבח את תרומתן המקצועית ואת חשיבותן ותרומתן של הטוענות לדיונים“, הוסיפה מינקה.

"אמונה" דוחה כל טענה בדבר היעדר צניעות, כביכול, ומעלה בתמצית הלכות פסוקות המלמדות כי שיקולי "צניעות" אינם באים בגדר שיקולי הכשרות. "רבים מן הטבחים ואנשי צוותי המטבח הן נשים, ואין לסגור בפניהן דלתותיו של מקצוע שכל-כך קרוב אל לבן ואל הבנתן המעשית", נטען בעתירה. גישתה העקרונית של העותרת, נטען, תואמת בהחלט את ההלכה היהודית, והדברים מוצאים את ביטויים בתשובות ובפסקי הלכה של רבנים, המתבססים על הגאון, הרב משה פינשטיין, שכתב: "אישה יראת שמיים, שלמדה את נושא הכשרות בצורה רחבה ומקיפה, ויודעת אימתי לשאול מורה הוראה, יכולה לשמש בתפקיד חשוב ואחראי של משגיחת כשרות".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר