סגור

אחר מיטתו של יעקב איש תם יושב אהלים

בין יעקב דון ליעקב אבינו. הרב אליעזר שנוולד מספיד את פקודו, יעקב דון הי"ד, שנרצח אמש בפיגוע בגוש עציון

הרב אליעזר שנוולד
ח בכסלו התשעו
,
20 בנובמבר, 2015 10:52
דוברות

דוברותצילום: דוברות

את יעקב דון פגשתי לראשונה בצבא באימון הקמה של פלוגת מילואים בחיל השריון ברמת הגולן לפני כשני עשורים וחצי. יעקב היה חייל בפלוגה, שרובה היו בני ישיבות הסדר בסוף שרותם הצבאי.

בפרשיות השבוע אנו קוראים על יעקב אבינו ואישיותו, "יעקב איש תם יושב אהלים". התום של יעקב אבינו לא היה תום נאיבי, הוא התמודד עם גדולי הנוכלים והרמאים, האינטרסנטים והמניפולטורים ויכל להם. התום של יעקב היה שלימות, היכולת שלו לחבר שמים וארץ, לחבר את ה'יו"ד' של עשרת ספירות העולם העליון עם ה'עק"ב' של תחתיות ארץ. התום של יעקב יושב אהלים היה היכולת שלו להתמודד עם הרוע ולשמור על תומתו "עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". התום של יעקב לא נפגע למרות סיבוכי חייו האישיים והמשפחתיים. את התום הוא הוריש לזרעו אחריו, במידות, ב"מעשה אבות סימן לבנים" בדרכו של עם ישראל על במת ההסטוריה.

מפקד, שזה עתה קיבל חיילים חדשים, שאינו מכיר, מתקשה לעמוד על טיבם של חייליו תוך כדי אימון קצר. אולם יש חיילים בולטים שלא ניתן שלא להבחין בנוכחותם. יעקב דון הי"ד (כמה קשה להשתמש בצרוף הזה!) היה מאלה. הוא היה אדם דעתן שבכל נושא היה לו מה לומר, מדבר תורה שנאמר באוהל בית הכנסת, ועד דרכי ההתנהלות בפלוגה, בין הסגל לחיילים ובין החיילים לבין עצמם. הוא לא היסס לומר את דעתו, היה לה משקל, וגם תוכן וחכמה. יעקב הי"ד היה גבה קומה יפה תואר משופם, בעל קול עמוק ורועם. על כן לא יכולת שלא להבחין בו ובנוכחותו. היה בו ביעקב שילוב נדיר של כשרון חכמה ודעתנות עם תום יהודי שורשי. תום וזכות לב, ותום של שלמות ושילוביות. ובמיוחד השילוב הקדום שתחדש בדורנו בין אהלי תורה לאהלי צבא. תום וזכות לב שבעטיה בחר להקדיש את חייו לחינוך הדור וצעיריו במקום לעסוק בעיסוקים אחרים משתלמים יותר, שהיה יכול להם על פי כשרונותיו הברוכים.

הגמ' (ברכות דף ה), מספרת על מפגש בין רבי אלעזר לרבי יוחנן. ועל צערם ובכייתם המשותפת על המשותף על "האי שופרא דבלי בעפרא" על היופי וההדר שעתיד להתבלות בעפר, אחרי המוות. יופי חיצוני ויופי פנימי שעתידים להתבלות בעפר הקבר, ולהפרד מאתנו. אבידה גדולה איבד עם ישראל היום שתתבלה בעפר.

השבת נקרא את פרשת יציאתו, היחלצותו של יעקב אבינו מארץ ישראל מבית אביו מפני סכנת עשיו אחיו. לפי החיזקוני בפרשה הקודמת, שרש העימות שהתחיל ממכירת הבכורה היה על ירושת הארץ. על צפי החלוקה שבין עשיו הבכור, שהיה אמור לקבל שני שליש מהארץ ויעקב רק שליש. עשיו ויתר על הנחלה העתידית, הוא לא ראה והאמין שהיא אכן תינתן לו. אולם לימים הוא מתחרט על כך ודורש את הארץ.

בשבוע הבא נקרא בע"ה את פרשת חזרתו של יעקב כעם אל ארצו אל ארץ ישראל, ואת העימות בינו ובין עשיו, שעומד בשערי הארץ ומבקש למנוע ממנו את ירושת הארץ, ולבלום בגופו את מהלך ההסטוריה של היאחזות משפחת יעקב הצעירה בארץ המובטחת. עשיו לא הצליח לבלום את יעקב אבינו אבל יעקב יוצא מהעימות כשהוא צולע על יריכו.

בשבת הקרובה ובשבת הבאה יעקב דון הי"ד לא יהיה אתנו. הוא בחר לבנות את ביתו בגוש עציון. להיות שותף למצוות ירושת הארץ ולהיות חייל בקרב אזרחי עם אלה שמבקשים למנוע את חזרת עם ישראל לארץ נחלתו.

אין אומה שיכלה למנוע את חזרתו של יעקב אבינו ואת צאצאיו לארץ ישראל. אולם זה לא היה אז "על מגש של כסף" וגם לא היום. גם כשיעקב ניצח היה לכך מחיר.

היום שילמנו מחיר כבד וכואב, יעקב הי"ד נפל בקרב, אולם נפילתו הכואבת לא תרפה ידיים בהמשך מהלך ההיאחזות בארץ. יהי זכרו ברוך.

הרב (אל"מ מיל') אליעזר שנוולד הינו ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין, ושלוחותיה באופקים וקרית אונו.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בחירות  צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

הגשת הרשימות לכנסת: זה לוח הזמנים

קרא עוד