אורי, אנחנו מחכים לך

יונתן דובוב במכתב לאורי אורבך: "אנחנו צריכים רק אחד כמוך. אז תתעורר כבר, המהפכה מחכה לך"

יונתן דובוב 05/02/15 11:04 טז בשבט התשעה

אורי, אנחנו מחכים לך
פלאש 90, צילום: פלאש 90

אורי,

את האמת- בחיים שלי לא חשבתי שיהיה לי האומץ לכתוב לך. כי בסופו של דבר, אחרי אליעזר בן יהודה ואבשלום קור, אתה מחיה השפה העברית, לפחות זו המובנת לכולם ולא רק לאקדמיה ללשון.

הכרתי אותך כשהגולה הייתה רק רעיון באוויר, ולא יודע איך היתה לי החוצפה והעוז להרים טלפון לחבר כנסת משופם, לבלבל לו את המוח ולבקש ממנו להגיע לישיבת היגוי שתיערך בתוך החלל הזה שעדיין לא קרם עור וגידים ואפילו טיח. אבל הגעת, ובכיף, ועם רעיונות מפה ועד הודעה חדשה.

רצית לקרוא לגולה 'מתושלח', כי הוא היה הכי זקן בתנ"ך וזה מתחם שמיועד לצעירים ובעצם הפוך על הפוך- ולמזלנו הפלנו את ההצעה עוד לפני שהספקת להתחבר לשם הזה יותר מדי. אבל אנחנו דווקא כן התחברנו. לא ברמה הפוליטית, של קח ותן, חיוכים מזויפים וחיבוקים קרירים. כזה שמונע מאינטרסים גלויים וחבויים, תקווה לטובות הנאה אישיות וקצת נגיעה בתהילה.

חיבור פוליטי מחזיק במקרה הטוב עד שאתה מוצא מישהו שייתן לך קצת יותר מהקודם, ובמקרה הרע קוראים לזה פשוט ציפי לבני. אבל התחברנו ברמה האישית. גיליתי אדם שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליו שהוא פוליטיקאי. כזה שאומר לך את האמת בפנים גם כשזה לא נעים ולא מתאים. בלי גינוני כבוד ושררה, כשעניבה נכפתה עלייך רק לעיתים רחוקות, ונשארת בדיוק אותו אורי אורבך מרדיו קול חי.

הערכתי את ההומור המשובח שלך, ולמרות השפם שתמיד אהבתי לחקות והמראה 'החנוני' המטעה- אתה לא פראייר בכלל. הצלחת לקחת מפלגה שעיקר קיומה היה מותנה בהעברת כספים למוסדות הציונות הדתית ובהסרת חסמי יבוא לדגי הרינג לקידוש בשבת, ולפתוח אותה לפריימריז ולכל עם ישראל, תוך שאתה לוקח סיכון עצום לעתידך הפוליטי, בועט במנגנון הישן והיית הדמות הבכירה הראשונה - עוד לפני אלי אוחנה - שחבר לצעיר המקריח והכריזמטי שזה עתה הצטרף למפלגה ומתמודד ראש בראש מול זבולון אורלב.

היום המפלגה הזו היא כבר השלישית בגודלה בישראל, הרבה בזכות נפתלי בנט אבל גם לא מעט בזכותך. רבות דובר על 'דילים', איך שאין לך 'שטח' ועוד מושגי עסקנות כאלה ואחרים. זה לא מנע מאלפים להצביע לך בלי שום טובה ולהביא אותך, בלי יותר מדי מאמץ כשאתה שוכב חולה בבית, למקום הרביעי והמכובד בפריימריז. כשמונית לשר לאזרחים ותיקים, התקשרתי לאחל בהצלחה ולהתבדח על חשבונך והמשרד, שהוא היחיד בו אתה משקיע בבוחרים אבל ספק אם מחציתם יוכלו אם מחציתם יוכלו להצביע עבורך בבחירות הבאות.

ושוב פעם, לקחת את המשרד הזנוח הזה והפכת אותו לאימפריה. גימלאים זה כבר לא מילה גסה, ומסתבר שגם 'שלישי בשלייעקס'. אשכרה גרמת לאמא שלי לעשות טבלת ייאוש שנתית עד שגם היא תוכל לבלות ב-10 ₪.

כבר ציפיתי לשלב הבא של 'רביעי בגטקעס', ואם הממשלה לא הייתה נופלת כנראה שהיו נגמרים לך הימים לפני המיזמים. היינו מדברים לפני חגים, שבתות ולפעמים גם סתם כך באמצע שבוע, כשעוד היה לך זמן ולא היית שר, צוחקים ומדברים על כל הבלגן שסיעה בת 3 חברי כנסת יכולה לייצר, על מצב התרבות המדרדר ומשתפר, על רעיונות חדשים וסתם על החיים שלי ושלך.

ופתאום החיים האלה נמצאים איכשהו בסכנה. כתבת בפייסבוק שאתה "חייב להקדיש את הזמן לטיפול דחוף ומשמעותי למען בריאותי". לכאורה נשמע כמו פריצת דיסק או מקסימום שבר באגן. אבל זה ממש לא היה נראה בכיוון הבעיות הרפואיות הללו המצריכות עצרות תפילה בעודך שוכב בטיפול נמרץ.

בסאגת אלי אוחנה האחרונה חשבתי עד כמה אתה חסר. רגע אחרי שהבנתי שזה לא עוד בדיחה של מתן צור ועיתון מוצש, ונפתלי באמת רציני - הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא למה לעזאזל אני לא יכול לדבר איתך, שאתה היחיד שהיית מצליח לחבר את כל המחשבות והרגשות לכדי כמה משפטים בהירים ונהירים ולהגיד אותם בתזמון ובדיוק המושלם, שכמה שהם יהיו קשים - כולם יקבלו אותם בהבנה. וכבר חיפשתי את השם שלך באייפון בשביל לחייג אלייך כשנזכרתי שכרגע אתה לא זמין, אפילו לא בשביל שיחת ווטסאפ.

אתה בין הפוליטיקאים היחידים שלא הורידו את הנראה לאחרונה (למי שתהה-22/1/15 בשעה 14:56), ואיני בטוח אם זה טעות של טירונים או בעצם גאונות של ותיקים. בכל מקרה, בפעם הבאה שתתחבר הבטחתי לעצמי ולך כבר כמה פעמים שנעשה ראיון ווטסאפ במצב הרוח ברגע שלא תהיה פוליטיקאי מכהן. מכיוון שאתה כעת בנבצרות זמנית, אני מרשה לעצמי לסטות מהנורמה ולקיים את ההבטחה.

ישנם כאלו שיחשבו שזה הספד. רואים שהם לא מכירים אותך ואת חוש ההומור שלך. אני כותב לך את כל זה ועוד מעז לפרסם, כי זה מעין סיכום ביניים. למעט מאוד אנשים אפשר לעצור באמצע הדרך, לפרוק את הרגשות, המחמאות והסיפורים הקטנים - להמשיך הלאה עם חיוך, כמו שבמידה מסוימת היית רוצה שנעשה עכשיו. יודע שתקום, הרבה בזכות רחמי שמיים, ולא פחות מכך - בזכות עצמך.

תמיד אמרת לי "רק תביא לי עוד 3 דובובים כמוך, ותראה איזה מהפכה נעשה פה". עכשיו לא צריך עוד 3 כמוני, אנחנו צריכים רק אחד כמוך. אז תתעורר כבר, המהפכה מחכה לך.

המכתב יפורסם מחר בשבועון 'מצב הרוח'

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר