תחקיר כיפה: 80% מהישיבות בציונות הדתית אינן נגישות לנכים

ביום המודעות לנגישות נכים, חושף תחקיר כיפה תמונת מצב קודרת אודות נגישות הישיבות הציוניות-דתיות לבעלי מוגבלויות. רק 20% מהן נגישות, פחות מהממוצע לפאבים וקולנוע

נטעאל בנדל, כיפה
כז בחשון התשעג
,
12 בנובמבר, 2012 16:44
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

כשדניאל קריגמן חיפש ללמוד בישיבה או במכינה - מלבד הנתונים השגרתיים שמעניינים את יתר הצעירים כמו טיב האוכל, איכות הרבנים או אידיאולוגיה - דניאל היה צריך לבדוק גם נתון נוסף - נגישות. לדניאל ולדתיים נכים אחרים אין יכולת ללמוד ב-80% מישיבות הציונות הדתית מפני שאינן נגישות, כך על פי תחקיר כיפה. על אף שהן מחויבות לכך על פי חוק, רק 20% מישיבות הציונות הדתית עונות על קריטריונים של נגישות ופתוחות באמת לכל אשר חפץ ללמוד תורה ומעמידות עצמן בסכנת תביעה בסך של עד 50,000 ש"ח. לשם השוואה, אחוז הפאבים ובתי הקולנוע הנגישים גבוה יותר מאחוז הישיבות הנגישות. "זה צובט לי בלב", אומר קריגמן, "זו אטימות, כשיש מישהו שחוסמים אותו זה נותן לו תחושה שהוא לא רצוי".

יום המודעות לנגישות נכים המצוין היום (ב') הוא הזדמנות לבדוק האם בישיבות, ספינות הדגל של הציונות הדתית, קיימת מודעות אמיתית לנושא. במשך תקופה ארוכה עקבנו אחר כל ישיבות הציונות הדתית, ההסדר והגבוהות, ובחנו האם תלמיד נכה שסיים שמינית יוכל להגיע לשבוע ישיבה או אף להתחיל ללמוד. הקריטריונים שהעמדנו בבדיקה הם התנאים המינימליים המאפשרים לנכה בעל כיסא גלגלים המסתדר בכוחות עצמו ללמוד בישיבה. למעשה מדובר ביכולת התלמיד, המתנייד באמצעות כסא גלגלים, להגיע אל בית המדרש, חדר האוכל ואל הפנימייה וקיומם של מקלחות ושירותי נכים בפנימייה.

הקריטריונים שבחרנו הינם המינימום שבדרישות על פי חוק שקבעה הכנסת - "חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות". החוק, אגב, מחמיר יותר מאיתנו, והוא כולל דרישות נוספות כמו ריהוט תואם, שילוט ורוחב מעברים בישיבות. סביר להניח כי בדרישות האופטימליות על פי חוק אחוז הישיבות הנגישות ימשיך לצנוח.

חמש ישיבות אותן בדקנו נמצאות עדיין בתהליך נגישות ארוך, לעתים ארוך מדיי, ביניהן כאלה שהשקיעו מאות אלפי שקלים בהתקנת מעלית נכים כפי שעשו למשל בישיבת פתח תקווה, אור עציון - אלא ששם טרם סיימו את הנגשת הישיבה. בדומה לכך, ישנן מעט ישיבות שנאתו להתחיל בתהליכי הנגשה במידה ויהיה נכה שיביע רצון להצטרף לישיבה, הן אמנם כלל לא ידעו מה כולל תהליך הנגשת הישיבה אולם הביעו רצון לכך. כשפנינו אל ישיבות רבות מבין אלה שלא טרחו להנגיש עצמן מצאנו אותן מופתעות כאשר בתחילה כלל לא ידעו להשיב הם האם הן נגישות או לא - הן פשוט מעולם לא חשבו על כך. רק לאחר בדיקה ידעו לחזור עם תשובה שלילית. לרבות מהן היו סיבות והסברים, חלקם אפילו טובים, אולם כל אלה לא אינן מספקות את הצורך האלמנטרי של בחור נכה ללמוד תורה.




בשנת 1999 עבר לראשונה בישראל "חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" כאשר בשנת 2006 נוסף פרק נגישות המורה על החובה להנגשת מבנים. בנובמבר 2009 נכנסו לראשונה תקנות "נגישות מקום חדש" המחייבות בנגישות כל מבנה חדש שנבנה בין אם הוא עסק, ישיבה או בית כנסת כאשר בקיץ האחרון נכנסו תקנות חדשות המחייבות רטרו אקטיבית בנגישות אף מבנים קיימים.

אם חשבתם שהיות והישיבה שלכם שייכת לעמותה פרטית היא פטורה מנגישות - טעיתם. החל משנת 2015, עוד שלוש שנים, כל אזרח בישראל יוכל להגיש תביעה כנגד כל אחת מן הישיבות ולזכות בסכום של עד 50,000 שקלים. אם לעמותה פרטית אחת ישנן מעל חמש ישיבות היא תקבל הערכה של שנתיים, כלומר עד שנת 2017. ישיבה הנמצאת בבעלות הראשות המקומית תעמוד בסכנת תביעה רק החל שנת 2020.

אם ל-80% מהישיבות הייתה מודעות לנגישות לנכים, אם הן היו בודקות את הנושא לעומק, היו מנהלי המוסדות מגלים כי רבות מהן יכולות לקבל פטור נגישות. החוק כיום פוטר ישיבות שהמבנה בו הן קיימות מוגדר "בניין לשימור" או אם ניסיונות ההנגשה עלולים להוות נזק הנדסי למבנה. כל זאת כמובן אמור להיבדק על ידי מומחה מטעם "נציבות שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", הגוף שגם אמור לאכוף ולפקח. בעיות כלכליות לישיבה, זו גם תוכל להיות עילה לפטור אולם האישור לכך מורכב יותר.

"אנחנו חיים במדינת ישראל ויש המון דברים שצריך לקדם בהם את הנגישות אבל הערכי והחשוב ביותר בעיני הם הישיבות ובתי הכנסת", אמר לכיפה יובל וגנר, יו"ר עמותת "נגישות ישראל", שהסביר כי "אנחנו רוצים שכל מי שרוצה להתפלל או ללמוד תורה יוכל לעשות זאת. בבתי ספר ישנו חוק השילוב האומר כי חובה על בית הספר לשלב ילד מוגבל וכחלק מזה גם נגישות. איני רואה סיבה מדוע ישיבות לא ינהגו כך גם כן. אני רואה בכך עיקרון יהודי ואזרחי חשוב מאוד לאפשר לאדם חולה או פצוע ללמוד בישיבה, לאפשר לכל אחד את הזכות הזאת".

ישיבות רבות לא מסוגלות כלכלית לבצע הנגשה מלאה לנכים. וגנר עצמו מודה בכך: "פנינו למשרד הדתות בעניין הזה כי ברור שצריך למצוא מקורות כספיים. למשרד הדתות לא היה פתרון מכיוון שהם טענו שהם אמנם יכולים לתת כסף לרשויות אך לא לעמותות פרטיות".

ביולי השנה יזם ח"כ גפני מיהדות התורה ויו"ר וועדת הכספים חוק שאושר בקריאה טרומית אשר מבקש לישר קו בין חובת הישיבות לנגישות לבין חובת מוסדות הלימוד של משרד החינוך. גפני מציע בחוק כי ישיבות לא יחויבו בנגישות אלא אם כן יגיע תלמיד נכה ללמוד בהן או בהתאם להחלטת שר החינוך. הצעת החוק עוררה הדים רבים וכיום היא נתונה לדיונים בוועדות הכנסת.

"זו תמונה עגומה", מגיב לתחקיר חילי טרופר, יו"ר תנועת "במעגלי צדק" המתמודד כיום לרשימת מפלגת העבודה לכנסת. "עצם התחקיר הוא ברכה כי בעבר לא הייתה בכלל מודעות לסוגיה ובעיני זה מעשה חשוב, עצם הבדיקה מה קורה אתנו היא חשובה", הוא אומר ומדגיש כי "חשוב לדעת שקל 'להתלבש' על הישיבות, אך זו לא נחלתם אלא תמונת ראי למציאות רחבה יותר. רוב המוסדות הציבוריים אינם נגישים".

מנתוני עמותת "נגישות ישראל" שהוצגו בכנס השנתי לפורום עסקים מקדמי נגישות שהתקיים בחודש שעבר עולה כי 80% מהמסעדות במדינת ישראל אינן נגישות, 70% מהפאבים בישראל אינם נגישים, 65% מבתי הקולנוע אינם נגישים, 64% מבתי הכנסת בישראל אינם נגישים, 92% מבריכות השחייה הציבוריות בישראל אינן נגישות ורוב אתרי האינטרנט של עסקים בישראל אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות. בנוסף לכך בשנה שעברה נרשמו 15 אלף דוחות לעבריינים שחנו בחניית נכים בניגוד לחוק.

"אני מרגיש שכמעט ואין מודעות בארץ לנגישות", אומר קריגמן, "מוזר לי שבציבור שלנו מצד אחד אין מודעות לנגישות אבל מצד שני בעמותות המסייעות לנכים כמו 'קו לחיים' הרוב המוחלט של המתנדבים הם דתיים לאומיים". טרופר מסכם את הנתונים ומציין כי הוא "שמח על 20% מהישיבות שבכל זאת נגישות. הלוואי ודווקא מהיכלי הקודש תצא בשורה של מחויבות גדולה יותר להנגשה לכלל האוכלוסייה, בשורה שביתנו יהיה פתוח לכולם".

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראשי ימינה חוגגים בערב הבחירות.  צילום: ללא

סמוטריץ': אם ימינה תהיה בממשלה - בוודאי שאהיה שר

קרא עוד