תהנו מהחגים, תאהבו את החיים

לפעמים נראה לי שהורים צריכים להיות "קצת ילדים". להתלהב מדברים שטותיים, יחד עם הילדים, לצורך מה ניתנו החגים אם לא לצורך שבירת שיגרה?

אורנה דן 04/04/17 09:38 ח בניסן התשעז

פלאש 90, צילום: פלאש 90
פלאש 90, צילום: פלאש 90

זוכרים איך היה פסח בשבילנו כשהיינו ילדים? מה היה פסח בשבילכם? ריח של פריחה ואביב, חופש מבית הספר, קייטנה חובבנית של שתי בנות 12 שאוספות את ילדים השכונה ותמורת כמה שקלים מאפשרות להוריהם לקרצף את הבית. בגדי חג חדשים ומרגשים, כלים של פסח, ליל הסדר, עם הרבה בני דודים שישנים יחד על מזרונים בסלון, טעמים של מצה עם שוקולד/חמאה/קוטג'. ולקום בבוקר אחרי ליל הסדר ולהרגיש את השמש החדשה של האביב.

האם הזכרונות שלכם מחודש ניסן הם המולה של בית שכל רהיטיו זזו ממקומם, רעב שאין מה לאכול ואין איפה לאכול, ואל תדרוך כאן ואל תכנס לכאן? ואם כן, האם כך אתם רוצים שילדיכם יזכרו את חג הפסח?

פסח היה חוויה מרגשת. משהו מיוחד. מה קרה לכל זה עם השנים? האמנם נתנו לכל הרגשות החמודים האלה לשקוע תחת כובדן של מחוייבויות הכוללות נקיונות, קניות וגב תפוס?

לפעמים נראה לי שהורים צריכים להיות "קצת ילדים". להתלהב מדברים שטותיים, יחד עם הילדים, הייתי אומרת: מהם החיים ללא התלהבות? ולצורך מה ניתנו החגים אם לא לצורך שבירת שיגרה, ויצירת פסגות ושיאים חווייתיים כאלה במהלך השנה?

אז בואו נהיה קצת ילדים ולא ניתן לאביב המטורף הזה, ולחג היפה הזה לפסוח מעלינו ככה בעודנו מקרצפים את הפאנלים.

בפורום שלי (פורום הריון ולידה בכיפה) אני טורחת כל שנה מחדש לנעוץ בראש הדף את מאמרו המבורך של הרב אבינר, המסביר כיצד ניתן להפוך ביומיים את הבית לכשר לפסח, ובשאר הימים לצאת לטייל עם הילדים.

אז לפני שאתם חובטים את החג הזה במחבט ענק של שטיחים, קחו רגע אחד נשימה של אוויר צלול של אחרי הגשם. כי בפסח יותר מתמיד, שם המשחק הוא עיקר וטפל, לא רק בפסח, אבל בחג הזה, שאפשר לצקת לתוכו הרבה תוכן משמעותי, זה צורם במיוחד.

עיקר ותפל הוא שם המשחק(צילום: shutterstock)

עיקר ותפל הוא שם המשחק, כמו במקרים רבים אחרים, אבל בחג הזה יותר מכולם. האם אנחנו מנערים את האבק? או חובטים עד דק את כל נשמתו של החג ונשמתנו שלנו?

בואו נשים לנגד עינינו את הדברים היפים של החג, את מה שהילדים יזכרו ממנו, ליל הסדר בנוי כולו מאלמנטים חווייתיים, שיגרמו ללילה הזה להיחקק בזכרונם של הילדים. וגם אנחנו באיזשהו מקום ילדים. וגם אנחנו רוצים טעם טוב שיישמר לנו במשך השנה, משהו להתגעגע אליו, לשמוח כשהוא מגיע, כל כך פשוט, כל כך מגיע לנו להנות ולהתרגש מהחג.

לקח לי שני עשורים להרחיק את עצמי מהשיח החברתי על "כמה הספקת לנקות" ולהבין שאני לא במשחק הזה.

ואם אני מעלה תמונות של השולחן ערוך יומים לפני החג, זה רק כי עריכתו מהווה בשבילי כיף גדול. ולראות אותו נותן לי מוטיבציה לעשות גם את הדברים הפחות מעניינים.

אז תעשו לעצמכם עיקר ותפל, שימו במרכז את התוכן של החג, תנו מקום לאחד הדברים היפים שאתם מתחברים אליו, ותשימו אותו במרכז. סביבו כבר אפשר להקציף בועות של חומר ניקוי ושאר מנהגים. "אור לי"ד בודקין את החמץ" זה בגדול הגרעין שממנו ניפחנו אנחנו את הבלון הענק הזה של שיעבוד הנקיון הנמשך חודש אם לא יותר.

הכרתי זוג שהחליט שתוך כדי הנקיונות, כל שעה הם עוצרים ולומדים חברותא רבע שעה. אני מורידה את ההגדות למקום מרכזי בבית, כבר מר"ח ניסן, ומאפשרת לנו ולילדים לעיין, לקרוא פירושים חדשים, ולהיכנס לנושא המרכזי של החג.

שיהיה לכם חג שמח, ולילדים חוויה טובה, ואהבת החגים.

מאמרים נוספים בסדרה:
תעשי רק מה שאת אוהבת
אחד אחד או "ערב אירוע"
תשקיעי בעצמך. בלי רגשות אשם
כל מה שצריך זה קצת הומור

אורנה דן, ירושלמית , אם ל 13, תומכת לידה ומשפחה ומתמחה בהנחיית הורים במכון באר.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר