ראש השנה השני שלי

החודש בו נולדתי תמיד היה משמעותי בעיניי, וככל שהשנים עוברות ואני מבשילה לתוכן, אני לומדת להעריך ולהוקיר כל שנה שחלפה ולאהוב את השנה החדשה

טליה אברמוביץ 12/05/13 11:10 ג בסיון התשעג

ראש השנה השני שלי

החודש הזה מהווה עבורי את ראש השנה השנתי השני שלי. האישי. זה הזמן שלי לחשבון נפש, להסקת מסקנות, ללמידה מטעויות וחשיבה על עצמי עם עצמי ועוד כל מיני בלה בלה בלה מהסוג הזה.

החודש בו נולדתי תמיד היה משמעותי בעיניי, וככל שהשנים עוברות ואני מבשילה לתוכן, אני לומדת להעריך ולהוקיר כל שנה שחלפה ולאהוב את השנה החדשה... גם אם זה אומר שלגילי התווספה שנה ולמחלפות ראשי התווספו שערות לבנות. כבר מזמן אמרתי שהגיל זניח, כשאתה בריא ומאושר ואוהב את חייך ומקומך. כשטוב לך ואתה שלם עם עצמך, תגלה שמצד אחד השנים יעברו במהירות שיא אבל מצד שני אתה, איכשהו, נשאר צעיר לנצח.

אז החודש, אני שמה מאחוריי שנה אחת ומשמעותית במיוחד ולפני שאני פונה לעבר הלא נודע שפותחת עבורי השנה החדשה, בחרתי לעשות את החג השנתי שלי פה.

בכל שנה אני לומדת משהו חדש על עצמי ועל החיים. השנה (ואולי גם קצת בשנה שקדמה שלה) למדתי שיעור חשוב בחברות, על ערכה, חשיבותה ועל משמעותה לעצמי ולמשפחתי.

וככה, בעודי משוכנעת שיש דברים שכבר אי אפשר ללמד אותי נוכחתי לגלות שאני לא באמת יודעת הכל, ומתוך הגילוי על חוסר הידיעה הזה עצרתי לרגע על המדרכה שלמרגלות כביש חיי בשביל לעשות חשיבה מחודשת. התבוננתי, השתתקתי וביקשתי ללמוד ולקבל תובנות על הדרך הנכונה שבה צריך לנהוג באנשים היקרים שסובבים אותי. באלה שבזכותם (ולא בגללם) הגעתי לשבת על המדרכה הזו... וגם באלה שאוהבים אהבה שאינה תלויה בדבר. ביקשתי גם ללמוד על עצמי, על הדרך בה מגיע לי שינהגו בי, כשווה בין שווים ועם אהבה גדולה לזולת, או כמו מילותיו של שיר האהוב עלי - "לו ניתן לי על חיי לחזור. לסובב את הגלגל אחור. מה הייתי משנה? ההייתי משתנה? זו שאלה שלא אדע לפתור..."

והזמן עבר ובגרתי. בשנה אחת - בגרתי.

כרונולוגית בגרתי בשנה אחת בלבד, אבל פיזית זה מרגיש שהתהליך שעברתי שווה ערך לכפליים.

אז רגע לפני שהכרונולוגיה תגיד את דברה, גם לי יש כמה דברים קטנים להגיד בשביל לעשות מהשנה הקרובה שלי גדולה - בזכותם. בזכות התובנות בסימן חברות.

בעייני, חברות זו ברית. ברית קתולית.

בפרקי אבות נאמר "קנה לך חבר", כי לא מספיקה הבחירה כאדם כחברך הקרוב. יש להשקיע בחברות ולהצמיח אותה יחד בשביל להיות בטוח וסמוך שבכל מצב - בעצב ובשמחה, בבריאות ובחולי, כשאתה ישר וכשאתה לא - הוא תמיד יהיה שם, מחבק ולא שופט.

למדתי שחברות טובה ואמיתית יכולה להיות גן עדן בתוך גיהנום. היא השמש ביום מעונן, היא האי השקט בתוך ים סוער והיא התקווה לכך שיש עוד סיכוי... ומה המבחן לחברות אמת? - ויתור. כשמוכנים לוותר על עקרונות, על טובתנו האישית ולפעמים על אושרנו ומוכנים אף לסכן את עצמנו עבור זולתנו וטובתו שלו, אז נדע שזכינו לחברות נדירה עם אהבה שאינה תלויה בדבר.

בזכות החברות הזו, אומר הרב אבינר, אדם הולך ומתרפא מאהבה עצמית מופרזת ונותן דוגמה לאדם שנפל בלילה לבור עמוק וצעק בכל כוחו לעזרה. הרב שחלף על פני הבור זרק פנימה תנ"ך ואמר שיש להתפלל לאלוקים לישועה. אחריו עברו רופא שזרק לו תרופות עבור כל חולי, סנדלר שזרק נעליים חדשות וקצב שסיפק בשר טרי לבל יירעב. כשכמעט נואש ועמד לשים קץ לחייו הגיח חברו הטוב ביותר שהיה מחוסר השכלה ומקצוע. הסתכל החבר אל תוך הבור וקפץ ללא היסוס פנימה ואמר לחברו הנואש - "אתה, חברי הטוב ביותר נפלת לבור הנורא הזה. אבל אני כבר הייתי בבור הזה ואני יודע את הדרך החוצה. בוא אחרי".

שנה הסתיימה. שנה מתחילה.

סימני קריאה עומדים במקום בהם ריחפו סימני שאלה ישנים, וחדשים ימלאו את מקומם.

מי ייתן ובשנה הבאה עלי לטובה אזכה ללמוד רק דברים טובים, בבריאות איתנה ובשמחה, מוקפת באנשים שאוריד עבורם את הירח ובחברויות שאינן תלויות בדבר, כך שאם מי מאיתנו ייפול לבור... יהיה מי שיראה לנו את הדרך החוצה. בזכות כל אלה, השנים באמת יעברו במהירות שיא - כי ככה זה כשנהנים.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר