מי באמת מדבר עם הילדים שלך על מיניות?

חינוך למיניות בריאה הוא חלק בלתי נפרד מחינוך הילדים. בזירה הזו אין וואקום – כשאנחנו שותקים, מי שממלא את החלל במקומנו הם אתרי האינטרנט, הסרטים או החברים. והם עושים עבודה ממש גרועה

יפה צוקרמן
כג באלול התשעד
,
18 בספטמבר, 2014 9:26
Shutterstock

Shutterstockצילום: Shutterstock

הטור באדיבות אתר 'משלך'

'מה זה מין?'

שתיקה.

'במה באה לידי ביטוי המיניות שלכן?'

שתיקה.

'על מה הייתן רוצות שנדבר במפגשים שלנו אודות המיניות הבריאה?'

שתיקה.

'אפשר גם להעביר פתקים או לשלוח לי סמסים אם נוח לכן…'

תוך פחות מדקה מגיעה אליי סלסילה עם חמישים (!) פתקים, וחמישה סמסים עם שאלות מכל הסוגים ובכל התחומים:

האם זה נורמלי ש…

מה אמורים לעשות כש…

מה זה (ביטוי שהן מכירות ולא מבינות)…

זה מותר?

30 בנות יושבות על הכיסאות ואין פוצה פה ומצפצפת, אבל מבול השאלות שמגיע אליי מבהיר הייטב עד כמה הן מבולבלות, לא מבינות, רוצות לקבל תשובות נכונות ובכל זאת להיחשב נורמליות או דוסיות ושמורות.

לטורים נוספים:

אין זמן לאינטימיות? 5 טיפים פשוטים שישנו הכל

עולה מן הטבילה: ראש השנה של אהבה

"תהיי צנועה - כי מיניות היא פשע"

כשאנחנו משאירים את הילדים לבד

הסיבות שבגינן אנו לא מדברים עם הילדים שלנו על מיניות מובנות. אנו מובכים, נאלצים להישיר מבט אל המיניות של עצמנו, מפחדים לתת להם רעיונות מיותרים ובטוחים שהם יודעים יותר מאיתנו. מאותה סיבה בדיוק, אגב, הילדים כמעט תמיד לא יפנו אלינו. הם חוששים משיפוטיות, מהטפת מוסר, בטוחים שאיננו הכתובת לשאלות בנושא ואינם מסוגלים לתפוס אותנו כיצורים מיניים בעצמנו.

בואו לא נתבלבל. המידע כיום נמצא באופן נגיש בכל מקום. 25% מהבנים בכיתה ה' נחשפו לפורנו בין בצפייה מכוונת ובין בהגעה אקראית לתכנים פורנוגרפיים דרך אתרים נורמטיבים לחלוטין. פורנו נשמע לכם רחוק? צודקים. לא נרחיק עוף: בעיתונות ניתן מקום מכובד לתיאורים של פשעי מין בתוספת הסברים מפורטים, סרטי הוליווד מלמדים אהבה אינסטנט מהי וכן כיצד נראה ומתקיים אקט מיני וגוגל שולח את המתבגרים למקומות המספקים מידע לא מהימן.

המידע ברשת לעיתים רבות מוטעה ומפחיד, והחברים שכבר ׳יודעים׳ מנדבים מידע שאף הוא לא מהימן ונגוע באינטרסים חברתיים (אם אפגין ידע, גם אם הוא מוטעה, אחשב לידען בתחום המיניות = מוערך), ואנחנו שלא מעיזים לגעת בנושא משאירים את הילדים שלנו לבד בתוך כל הסיפור הזה.

לא פעם אנו סומכים על המוסדות החינוכיים שיעשו עבורנו את העבודה, אלה נותנים מענה לחלק מהשינויים החברתיים והנפשיים אך מעטים מהם מתייחסים למיניות, להיבטים הנפשיים הקשורים אליה ולפיזיולוגיה. שינויים של גובה, התפתחות אברי המין, שיעור, הפרשות, קרי לילה וכדומה הם נושאים מושתקים, שיכולים לעלות למתבגרים במחירים לא פשוטים.

לא להפקיר את השטח

'לעומת זאת, בהריון', אני מסבירה להן, 'יחסי האישות הם…'

'הם מה? למה לקיים יחסי מין בהריון?'
לוקחות לי עשר שניות להבין את השאלה, שנזרקה בחלל החדר בו יושבות עשרים נערות, בוגרות בני-עקיבא, תלמידות באולפנות שונות ומגוונות.
אתן, הקוראות, הבנתן?
'היא כבר בהריון אז למה הם צריכים לקיים יחסי מין?'

דוגמה אחת מיני רבות שממחישה את המחיר על ההחלטה הלא מדוברת שלנו, שלא לדבר על מיניות עם הנוער. הן יודעות שיחסי אישות יכולים להוביל להריון, הן מבינות את התהליך, אך אין מקום ליחסים אינטימיים שלא על מנת להרות. קרבה ועונג בין בני זוג נותרים מחוץ למשוואה.

כשאנו מדברים על חינוך למיניות בריאה אנחנו מדברים על ליווי של הילדים מינקות. אנו לא מחכים לאירועים הרסניים שיתפרצו ויביאו עמם בצפירות סירנות לגנים ולכיתות יועצות ויועצים, עו"סיות והצגות מנע. כל אלו חשובים ביותר. אך מדוע לחכות? החיים שלנו מורכבים מהמון תחומים. גם ממיניות. אין דבר יותר נורמלי מלדבר על איך נוצר חול, ממה עשויה השמש ועל עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, כמו גם על מיניות. אנחנו אלה שעושים מזה סיפור. אנחנו אלה שנמנעים ומהלכים על קליפות ביצים.

אם היינו מתייחסים בטבעיות, נותנים מענה לשאלות הכי פשוטות, ומתייעצים כאשר אנו מתלבטים איך לענות לילדים היה נוח ביותר לשאול ולראות בנו כתובת. בכל גיל השאלה ומתן המענה הם ברמה אחרת ומותאמים לגיל השואל. כשהם כבר גדולים ומתביישים לשאול באופן טבעי, ולא כי סגרנו עבורם את האופציה עוד בילדותם, אנו נהיה אלו שפותחים עימם את הנושא, מנרמלים את התהליכים הגופניים אותם הם חווים, מלמדים אותם איך באמת נראה קשר אינטימי בין איש לאישה, ולא מפקירים את השטח וסומכים על החברים המלומדים (שרכשו את הידע האקדמאי שלהם אצל חבריהם המלומדים המבוגרים מהם בשנה),ועל הסרטים שיוצרים אצלם אשלייה.

קשה מאוד לתקן את התפיסות של המיניות שנותרו בעקבות החשיפות הללו.

להתגבר על המבוכה

תנסו להיזכר. אתם לא הסתקרנתם? אתם לא חששתם? אתם לא חיפשתם מידע בסתר, בין מעברי הספרייה, בעיתונים ובסימנים בקיצור שולחן ערוך שלא נלמדו בכיתה? חינוך למיניות בריאה הוא חלק בלתי נפרד מחינוך הילדים. בזירה הזו אין וואקום. את החלל שאנחנו לא נמלא יהיה מי שימלא, ולצערנו, כנראה שיעשה את העבודה בצורה ממש גרועה.

אם אנחנו נתגבר על המבוכה והחשש, אם אנחנו נעשה עבודה אישית וננגיש את הנושא לילדנו עד כמה שניתן, והיכן שלא ניתן נחבר אותם למקורות ידע מהימנים ולאלו שיתנו להם את המענה בצורה טובה, אז הצלחנו בחינוך, ומיניות כבר לא תחשב למילה גסה.

שיהיה לבריאות!

יפה צוקרמן היא מחנכת למיניות בריאה. alma.miniyut@gmail.com

בקרוב ייפתח קורס מיוחד מטעם מרכז יה"ל המכשיר נשות חינוך וייעוץ להנחיית קבוצות בהתמחות במיניות. מטרת ההכשרה היא לענות על הצורך הקיים והמתרחב במתן מענה מקצועי, יהודי ולא מתחמק למתבגרים, מתבגרות, חדרי מורים והורים. רוצה לשמוע עוד? שלחי מייל לכתובת: merkazyahel@gmail.com

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מנקים לפסח. השנה יש להקל צילום: shutterstock

"ביעור חמץ - באקונומיקה. הגעלת כלים - בבית"

קרא עוד