סגור

לקבל את עצמנו

אנחנו מקבלים אורחים, מקבלים חברים, מקבלים ציונים ולפעמים כשממש שחקנו אותה, אנחנו גם מקבלים מחמאות. אבל מה עם לקבל את עצמנו?

אבינועם הרש
כו בשבט התשעג
,
06 בפברואר, 2013 17:19

לפני כשבוע קראנו את עשרת הדברות וראינו איך התנהלה הקבלה הראשונה בהיסטוריה: "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר, וכבסו שמלותם והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' לעיני העם על הר סיני".

כמו חתן שמחכה שנים בשביל לזכות ולקבל את אשתו. כמו זוג שמחכה שנים בשביל להיפקד בזרע של קיימא ולקבל את המתנה הכי גדולה שהקב"ה יכול לתת לו בדמות חיים חדשים וקטנים. כאיכר העובד את אדמתו ומקבל בכיליון עיניים את הגשם הראשון. כך קבלו בני ישראל את התורה.

זוהי קבלה מסוג הקבלות המלכותיות עם הדם הכחול שמקבלות מאתנו מעצם טבעם יחס VIP נדיר השמור אך ורק לקבלות מיוחדות שכאלו.

אבל בכל שנה, כשאני קורא את סיפור קבלת התורה ההיא, המיוחדת, הגדולה כל כך שעדיין פועמת בלב האומה, אני נזכר בעוד כמה קבלות אחרות וחושב האם אני מביא להם את הכבוד והיחס שהם באמת ראויים להם. מדובר בקבלות פשוטות יותר. עממיות. כאלו שמגיעות לפתחנו יום יום שעה שעה: אנחנו מקבלים אורחים, מקבלים חברים, מקבלים ציונים ולפעמים כשממש שחקנו אותה, אנחנו גם מקבלים מחמאות. אבל מה עם לקבל את עצמנו?

לקבל את עצמנו בלי ברקים ורעמים ובלי הכנה מראש, לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, בגלל מי שאנחנו ולמרות מי שאנחנו, לקבל את עצמנו כמו שאנחנו מקבלים את התורה, גם בימי השנאה העצמית שלנו, גם אם קשה וגם אם אנחנו לא מוצאים שום דבר חדש שנשאר לנו לאהוב. לקבל את עצמנו גם אם אחרי 150 דייטים שאנחנו מרגישים שאלוהים, 'למה זה צריך ללכת לנו כל כך קשה'?

לקבל את עצמנו למרות שאנחנו לא יכולים להפסיק ולפזול ולהשוות ולחשוב בטעות שיש בכל העולם הזה אנשים שהם יותר שווים/חכמים/יפים/חתיכים/מצליחים מאתנו ואם רק היינו יותר קצת פה ופחות קצת שם. ובעיקר לקבל את עצמנו באהבה ולנסות למצוא בעצמנו בכל פעם מחדש כל ערב לפני השינה נקודה טובה, קטנה, שאנחנו אוהבים בעצמנו ויודעים שרק בשביל זה, היה כדאי לו לקב"ה להביא אותנו לעולם הזה.

ולא, אנחנו לא מדברים כאן על גאווה, אלא על הכרת הערך והכוחות האישיים שלנו, וגודל האחריות הנלווים אליהם.

אני זוכר שאמר לי פעם אחד הרבנים: "אתה יודע מה הבעיה שלך?". "לא ממש", הסתכלתי אליו במבט מופתע. "שאתה לא באמת אוהב את עצמך ואתה לא מוכן לקבל את עצמך כמו שאתה".

אז מה לא בסדר בזה, חשבתי לעצמי, כאילו מה עדיף, אחד שעף על עצמו וחושב שהוא הסגן של הקב"ה? "אני אגיד לך מה הבעיה", הסביר לי, "אם אתה לא אוהב את עצמך, אז גם לא תוכל אף פעם לאהוב ולהעניק למישהי אחרת. רק אם תאהב את עצמך באמת , תוכל מכוח זה לתת ולהעניק באמת".

המאמר יתפרסם בעלון ”עולם קטן“. הכותב הינו רכז הדרכה במדרשת עמיעד.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב שמואל אליהו צילום: צילום מסך

הרב אליהו על הלחימה בעזה: "רחמנות היא לרסק את הרישעה"

קרא עוד