סגור

כרזות נגד הגרעין התורני באור עקיבא: "אורחים, אל תהפכו לנו את הבית"

ההפרדה המגדרית בבית הספר בעיר הציתה מאבק לוחמני שבשיאו קראו חלק המתנגדים לגרעין התורני "סרטן". תושבת העיר עו"ד ארביב: התלוננתי בפני מבקר המדינה. יו"ר ועד ההורים: "רוב ההורים בעד. די לשנאת חינם"

משה ויסטוך
ח באלול התשעו
,
11 בספטמבר, 2016 16:58
גיל סגב, אילוסטרציה למצולמים אין קשר לכתבה

גיל סגב, אילוסטרציה למצולמים אין קשר לכתבהצילום: גיל סגב, אילוסטרציה למצולמים אין קשר לכתבה

האם יותר ויותר הורים מוציאים את ילדיהם ממסגרות דתיות ומעבירים אותם לכאלה שאינן דתיות?בארגון 'נאמני תורה ועבודה' טוענים, על סמך מחקר חדש, שהתשובה היא חיובית וגם מצביעים על האשמים בכך לדעתם, הגרעינים התורניים. בגרעינים טוענים מנגד, כי רוב הציבור, גם החילוני והמסורתי, תומך ואוהב את הגרעינים ואת פעילותם.

בשבוע שעבר פרסם מרכז טאוב מחקר מיוחד שבדק בין היתר, מעברי תלמידים בין זרמים שונים במערכת החינוך. אחד הנתונים הראה שבגילאים מסויימים יש תנועה ערה יותר של תלמידים ממערכת החינוך הממלכתית-דתית לזאת הממלכתית. על פי המחקר "בקרב העוברים בין זרמים נרשמה מגמה של מעבר למסגרת דתית פחות בכל הצמתים החשובים: עלייה מהגן לכיתה א', מהיסודי לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה."

(צילום: יחצ)

בארגון 'נאמני תורה ועבודה', מאשימים את חלק מבתי הספר הדתיים, בלא פחות מהדרה של הזרם המסורתי ואומרים ל'כיפה' כי "נתוני מרכז טאוב המתפרסמים השבוע מאששים את טענותינו בדבר גידול בהדרה של אוכלוסיות מסורתיות מהחמ"ד". לדברי שמואל שטח, יו"ר הארגון, "הנתונים מצביעים על כך שאכן יש גידול במספר התלמידים הנושרים מידי שנה מהחינוך הדתי. מתברר ששיעור העזיבה הגבוה ביותר הוא בחינוך הממלכתי-דתי". לדבריו, נתוני העזיבה לא מלמדים על היחלשות רוחנית אלא על הקשחת הקו הדתי של בתי הספר. "נתונים אלה נגרמים בגלל מאפיינים חברתיים ודתיים שונים, אך לפי ניסיוננו, הדבר לא קורה כתוצאה מהתרחקות מהדת אלא דווקא בגלל הגבהת החומות במקומות רבים בחינוך הדתי. בקרב בתי ספר רבים יש סובלנות נמוכה יותר לקבלה של אוכלוסיות מסורתיות והדבר מביא בדרכים שונות להרחקתן".

שטח מאשים את הגרעינים התורניים בהקצנה דתית שמובילה לעזיבת החינוך הדתי ומעבר לזה הלא דתי. הוא מצביע על כך שבתקופה האחרונה "נחשפנו לכ-20 משפחות שעזבו לבתי ספר חילוניים בגלל מדיניות הפרדה והקצנה בשני מקומות בהם פעלו גרעינים תורניים"


אחת הערים בהם מתחולל מאבק של ממש, על אופייה וצביונה של מערכת החינוך, היא אור עקיבא. בעיר הצפונית, פועל ב 9 שנים האחרונות גרעין תורני שגדל עם השנים. ב'נאמני תורה ועבודה' טוענים, שההחלטה על הפרדה בין בנים ובנות החל מכיתה ד', בבית הספר הדתי בעיר, הובילה משפחות, המגדירות עצמן כמסורתיות, להוציא את ילדיהם מבית הספר ולהעביר אותם לבתי ספר חילוניים. אחד ההורים, שהחליט להוציא את בתו מבית הספר, 'רבי עקיבא', סיפר ל'כיפה' על המהלך. "אני החלטתי להוציא את הבת שלי מהמסגרת אחרי ששתי הבנות הראשונות שלי למדו בבית הספר". לדבריו ההחלטה נפלה בשל שתי סיבות, "בגלל ההפרדה, אני לא חושב שצריך לעשות הפרדה מכיתה ד', 50 שנה בית הספר מתנהל במסגרת הזאת ופתאום יש הפרדה". דבר נוסף שהפריע לו הוא אופן ביצוע ההחלטה, "איך שזה התבצע מבחינת ההנהלה, לדעתי זה לא נכון. גם אם בית הספר רוצה לעשות שינוי, זה בסדר, מקובל עלי. אבל צריך להודיע להורים לילדים שבכיתה א' שמכיתה ד' תהיה הפרדה, מי שרוצה ישאר ומי שרוצה יעזוב. אני רשמתי את הילדה שלי בזמנו לכיתה א' כשלא היתה הפרדה".

לדברי אותו הורה, אין לו טענות אישיות כנגד חברי הגרעין התורני בעיר. "אני לא אומר שהגרעין הם אנשים לא טובים, יש לי חברים מהגרעין, אני בקשר איתם ואני אוהב אותם". הוא אומר, אך מוסיף כי הוא קץ במאבקים ובצורת ההתנהלות "התעייפתי מהויכוחים ואני נגד איך שזה מתבצע. אם בית הספר היה נשאר כמו שהוא היה, הבת שלי היתה מסיימת שם אבל לבוא ולהנחית עלי בכיתה ד' זה לא נעים". לדבריו הוא לא ההורה היחידי שהחליט להוציא את בתו מבית הספר, "הרבה אנשים עזבו את בית הספר ואני חושב שבהמשך כשתהליך ההפרדה ימשך, עודהורים יעזבו את בית הספר". לבסוף אומר ההורה, שמגדיר עצמו כמסורתי, ש- "לא היה לי קל לעזוב את בית הספר. אני גדלתי כמסורתי והיה חשוב לי שהילדים שלי יקבלו קצת מסורת. עצוב לי לעזוב את בית הספר".

"האוכלוסיה באור עקיבא השתנתה בשנים האחרונות". כך מעיד בפני 'כיפה', גורם המעורה בגרעין התורני בעיר ובמאבק על בית הספר. לטענתו לגרעין יש רק חלק בשינוי, "חלק מהשינוי זה בזכות הגרעין וחלק זה בגלל שאור עקיבא גדלה. עכשיו, העיר צריכה לתת מענה לכלל האוכלוסיה. יש 6 בתי ספר יסודיים בעיר, חרדי, 3 חילונים, מסורתי ודתי". לדבריו, יש בעיר מספיק בתי ספר בכדי לענות על צרכי כל הזרמים, "הבעיה היא, שכדי לתת מענה אמיתי לכולם, צריך לשנות את הסטטוס קוו בן ה- 50 שנה של בית הספר הדתי שהיה עד עכשיו מעורב". לטענת אותו גורם, הצורך לשנות, ולהחליט על הפרדה החל מכיתה ד', עלה בעקבות האוכלוסיה התורנית יותר שהגיעה ו שלדבריו, לא מורכבת רק מאנשי הגרעין, "חשוב לציין שהצורך החדש בשינוי עלה לא רק בקרב משפחות הגרעין אלא גם בקרב לא מעט מהמקומיים שתמכו במהלך ההפרדה, ועד עכשיו שלחו את ילדיהם מחוץ לעיר או שנאלצו להתפשר מבחינתם ".

לדברי אותו גורם, הטענות כאילו הגרעין או בית הספר הדירו ילדים ממשפחות מסורתיות או חילוניות היא פשוט לא נכונה. "זה נכון שהסטטוס קוו שונה. אבל האם אי פעם הדרנו מבית הספר, ילד מבית חילוני? התשובה לא וזה שקר מוחלט לטעון כך". לטענתו ההחלטה על הפרדה נעשתה ע"י בית הספר בהתאם להחלטת החמ"ד, "ההחלטה היא שמכיתה ד' עד ו', אלא אם יש התנגדות 66% מקרב ההורים, עוברים להפרדה". בנוסף הוא טוען שאכן היו הורים שההחלטה הזו גרמה להם להוציא את ילדיהם מבית הספר אך לדבריו, "נכון שיש הורים שמבחינתם זה הפך להיות קו אדום, אבל כמה? מיעוט שבמיעוט".

עוד מספר אותו גורם ל'כיפה' כי המאבק יצא מכל לפרופורציות וגלש למחוזות מכוערים, "המאבק הפך ללא ענייני ולמסע של השמצות, כולל האשמות מאוד מאוד מכוערות כנגד הגרעין. קראו לנו סרטן, חשוכים ופרימיטיבים". לטענתו, המתנגדים למהלך ההפרדה ידעו בדיוק לאן לכוון את חצי הביקורת. "אנחנו יודעים במפורש שהמתנגדים למהלך החליטו לפגוע בבטן הרכה של ההפרדה והיא, הגרעין התורני. למה? כי אתה יכול להגיד שהם משתלטים ואתה יכול להגיד שהם מתנשאים ובעיקר אתה יכול להגיד שהם אורחים. כמו השלטים שנתלו ברחבי העיר וראש העיר בעצמו הורה להוריד אותם".

לטענתו, החמ"ד הציע לערוך הצבעה על מנת לבחון את הלך הרוחות בבית הספר. "זו החלטה עקרונית של החמ"ד מלפני הרבה שנים. החליטו לערוך הצבעה של 4 ימים ואם יהיה רוב של שני שליש שמתנגדים אז זה ירד מהפרק. אבל אלה שמתנגדים להפרדה גם מתנגדים לבוא ולהצביע ומי שמוביל את ההתנגדות מנסה לשכנע הורים אחרים לא לבוא להצביע כי לטענתם זה מכור מראש. לדעתי זה כי הם יודעים שהם מפסידים". לסיום, אומר אותו גורם, "חשוב לי להבהיר שמדובר בהחלטה של בית הספר, העירייה והחמ"ד. לגרעין זה אולי טוב אבל אין לו שום נגיעה בהובלת המהלך".

(צילום: צילום מסך)

אחת ממובילת ההתנגדות למהלך ההפרדה בין בנים ובנות בבית הספר 'רבי עקיבא', היא עו"ד רלי ארביב, בת המקום שעד השנה שלחה את ילדיה ללמוד בבית הספר שעומד במרכז המאבק. "לצערי" אומרת ארביב, "מדובר במאבק כושל ומכור מראש, אנחנו הרמנו ידיים ופשוט מוציאים את הילדים מבית הספר". לטענתה, כבר בשנה שעברה ניסו לבצע את ההפרדה אך מכיוון שהיתה התנגדות מאסיבית, החליטו לבסוף שתהיה כיתת בנים, כיתת בנות וכיתה מעורבת. "השנה" היא אומרת, "בלי שיח בלי דיון, בלי אופציה להתנגדות, בלי כלום, פתאום אנחנו מגלים לקראת סוף החופש הגדול שכיתה ד' מתחילה בהפרדה". עו"ד ארביב מספרת שהחליטה לצאת למאבק עד שהושגה הסכמה שלדבריה, הניחה את דעת כולם. "פניתי לכל הגורמים, התלוננתי בפני מבקר המדינה ובפני המחוז. לצערי השנה נפתחה בהפרדה עם איזו הסכמה ששני מקצועות בלבד ילמדו באופן מעורב אך המחוז לא עמד בסיכום. סיכמנו שיהיו בחירות במשך 10 ימים ושצריך רוב של 66% מתלמידי בית הספר שיתנגדו למהלך. יומיים לפני תחילת שנת הלימודים הוציא המחוז הודעה שהבחירות יהיו 4 ימים ושכדי שהמהלך יבוטל צריך 66% שיתנגדו מקרב בתי האב". בעקבות כך, קראה ארביב להורים שלא לבוא להצביע ולהוציא את הילדים מבית הספר.

ארביב, המגדירה את עצמה כדתייה, טוענת כי זו הפעם הראשונה שילדיה יעברו להתחנך במוסד שאינו דתי. "אני דתיה לחלוטין ושומרת את כל תרי"ג המצוות. מכל שושלת המשפחה שלי, אף ילד מעולם לא התחנך בחינוך חילוני ולצערי זו תהיה הפעם הראשונה". לדבריה חלק נכבד מאוכלוסיית התלמידים בבית הספר מורכבת ממשפחות מסורתיות. "זה בית ספר מעורב שקיים 50 שנה. רוב המשפחות הן משפחות מסורתיות עם זיקה לדת ממוצא מזרחי וגם אני כילדה התחנכתי שם". קולות השינו החלו לצוץ, כך היא אומרת, עם הגעת הגרעין התורני לעיר, "באה קבוצת גרעין שמונה אולי 30 משפחות, שעם כלהכבוד שיש לי אליהם, ויש לי הרבה כבוד כי ההצטרפות שלהם היתהמבורכת והם אחלה אנשים, אבל לא יכול להיות שהם יכפו עלי ועל כל מי שרשם את ילדיו לבית הספר שמכיתה ד' תהיה הפרדה כי ככה בא להם".

לארביב יש גם לא מעט טענות למשרד החינוך ולדבריה הוא זה "שמקשקש שזאת המדיניות ושזו חובה. אני לא יודעת באיזה מבחן שיפוטי זה בכלל עמד ובאיזו קלות משנים סטטוס קוו. אם זו המדיניות אז למה זה לא מתבצע בכל בתי הספר הממלכתים-דתיים?". בהמשך חוזר ארביב לטעון כנגד הגרעין התורני כאילו הוא "רצה את ההפרדה, חיזר אחר ההפרדה, בשיתוף פעולה עם הנהלת בית הספר הוא הוביל את המהלך הזה, והם היום מיתממים. יש ביקורת מאוד גדולה על הגרעין ברשתות החברתיות. גם ניתלו שלטים מאוד גדולים שהם אורחים בעיר ושלא יהרסו לנו את הבית והם מאוד נפגעו מזה". למרות שארביב יודעת האמירות פגעו באנשי הגרעין, היא מציינת ש- "הדברים נאמרו ואנחנו עומדים מאחוריהם כי זה מה שנעשה בפועל. הם באו להרוס את בית ספר 'רבי עקיבא' ואנחנו רואים את זה בהתחרדות של בית הספר".

מיה כהן, גדלה באור עקיבא ולא משתייכת לגרעין התורני שהגיע לעיר לפני כמעט עשור. יחד עם בעלה, גם הוא בן העיר, החליטו לבנות ביתם בעיר הולדתם. כיו"ר ועד ההורים בבית הספר, חשוב למיה להתייחס לסערת ההפרדה ולהגיב לטענות השונות. לדבריה, "לאחר שתיקה ממושכת ואיפוק רב להכפשות ודברי הסתה תוך מצג שווא של נתונים. החלטנו להאיר ולהבהיר את הדברים". לדברי כהן, התהליך אינו חדש והחל לפני מספר שנים, "ראשית נציין כי תהליך ההפרדה המגדרית בהתאם להנחיות משרד החינוך החל לפני כשלש שנים בליווי ושיתוף משרד החינוך, העירייה,הפיקוח , הנהלת בית הספר וועד ההורים. כחלק מהתהליך הוחלט בשנה קודמת על הפרדה מגדרית ואופציה לכיתה מעורבת". לטענת יו"ר ועד ההורים, הנתונים לא הצביעו על נהירה לאפשרות המעורבת, "למען הסדר הטוב נציין כי בכיתות המופרדות היו כ 45 תלמידים בעוד בכיתה המעורבת כ 12 תלמידים בלבד דבר המעיד יותר מכל על המגמה הרווחת בקרב ההורים בעניין ההפרדה. כשבסוף השנה ביקשו שני בנים מהכיתה המעורבת לעבור לכיתת בנים".

לדברי כהן, "לפני כשבוע נפתחה שנת לימודים חדשה באווירה טובה ונעימה, עם החלטה לקיים הצבעה בדבר ההפרדה המגדרית בהתאם להנחיית משרד החינוך ובתיאום מלא עם נציגת המתנגדים. ההצבעה הינה דמוקרטית הגיונית והוגנת בהתאם לנהלי החינוך הממלכתי דתי כפי שנעשה בכל הארץ. לכן אנו קוראים לכל מי שמתנגד להפרדה להגיע ולחתום כפי שנקבע". לטענת כהן להחלטת ההפרדה יש רוב גדול בקרה ההורים, "רוב מוחלט של הורי תלמידי ר' עקיבא אוהבים את בית הספר, אוהבים מעריכים ומוקירים את הנהגת בית הספר ואת צוות המורים המסור ויותר מזה, רוב הורי בית הספר מבינים כי להפרדה המגדרית יתרונות פדגוגיים ערכיים וכן גם תורניים. ועל כך גאוותנו".


על המאבק שמנהלים מתנגדי המהלך ושע"פ גורמים בעיר גלש לפסים אישיים אומרת כהן, "כמה חבל שיש מי שבוחר להפוך את המהלך הכל כך חיובי וערכי למלחמה חסרת חיילים התבססת על מספר מצומצם של מי שבחר להרעיש ברשתות החברתיות. מלחמה מלאה בטעם של שנאת חינם על לא דבר". כהן סוברת שלהתנגדות אין באמת על מה להתבסס, "בקרתי בבית הספר וראיתי כתות מופרדות . שקט מופתי תענוג ממש. אינני מבינה על מה המהומה אז יילמדו בהפרדה לא קרה כלום. סתם זורעים שנאה במחוזותינו. אני חושבת שהצביון הדתי לאומי זה מה שישמור את ילדינו ממה שקורה היום לנוער בימינו תסתכלו קדימה תכנסו לפרופורמיות בחיים. יש דברים יותר חשובים להתעסק בהם. אף אחד לא יהפוך אתכם לחרדים."

מנל החמ"ד, אברהם ליפשיץ: "בחינוך הממלכתי דתי, כולם בתוך המשפחה, כולם בתוך החמ"ד. ב"ה יש בתי ספר נפרדים ומעורבים. כל אחד מוצא את מקומו וכולם שייכים לחמ"ד ברצון באהבה ובשמחה. ממש כמו משפחה שגם בה יש אנשים שונים ודעות שונות. באותה נשימה, כשיש בית ספר אחד במקום אחד, בד"כ אנשים מסתדרים. אך כשלעתים רחוקות, כשיש מחלוקת, אז יש מסמך מסודר של מועצת חמ"ד ששם יש הנחיות ברורות כיצד יש לפעול. בכל מהלך, תמיד יהיו כאלה שלא יצאו מרוצים מדבר זה או אחר, אבל ככלל, תפקידו של בית הספר הממלכתי-דתי הוא לשרת את הקהילה ולענות על צרכי הקהילה, ובמקום הזה אנחנו נמצאים".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אילוסטרציה צילום: shutterstock

הנס של גפן: בת ה-3 שניצלה לאחר שטבעה בבריכה

קרא עוד