כמה זה עולה לנו: תעודת כשרות

אחד הנושאים המהותיים ביותר בחיינו כדתיים הוא נושא הכשרות, אך כמה זה באמת עולה למסעדנים ולנו? השפים מאיר אדוני ואבי לוי עונים לשאלה: האם תעודת כשרות עולה לנו יותר כסף?

חנן גרינווד, כיפה
י בסיון התשעה
,
28 במאי, 2015 19:48
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

מדי כמה חודשים הנושא עולה בדרך כלשהי. פעם מדובר בנושא השמיטה, בפעם אחרת בשאלת הכשרות לבתי עסק הפתוחים בשבת ובפעם שלישית מדובר על הסרת תעודת כשרות מסיבה כזו או אחרת.

האמת היא שנושא תעודת הכשרות הוא אחד הנושאים המוזרים ביותר בקרב הדתיים. מצד אחד אי אפשר בלעדיה. תעודת כשרות, הדף שתלוי בראש כל מסעדה כשרה, מסמלת לנו שמותר לאכול במקום כלשהו, אך ביום יום אנו כמעט ומתעלמים לחלוטין מהעובדה שיש תנאים ועלויות המתלוות לתעודה זו. מבחינתנו מדובר בדף נייר עליו מודפסים מילים וחותמת אדומה או שחורה שמסמלת את כשרות האוכל, אך מבחינת המסעדנים, בעלי בתי הקפה ושאר החנויות, מדובר בעלות נוספת, לעיתים באלפי שקלים נוספים בחודש.

במסגרת פרויקט 'כמה זה עולה לנו' יצאנו לבדוק כמה עולה תעודת כשרות. כמו בכתבה הקודמת, 'כמה זה עולה לנו: חתונה', לא מדובר על עלויות מדויקות עד השקל האחרון. לא ניתן באמת להגיע למעין נוסחה מדויקת שאותה משלמים בעלי המסעדות, אך הבאנו לכם את העלות המשוערת אליה מגיעים רוב בעלי המסעדות המחזיקים תעודת כשרות רגילה מטעם הרבנות הראשית או תעודת מהדרין של הרבנות. אומנם, גם חנויות ירקות, מרכולים ומוסדות שונים מחזיקים בתעודות כשרות, אך בכתבה זו בחרנו להתמקד בבתי הקפה והמסעדות, המקומות בהן העלות של התעודה קשורה בקשר ישיר למחיר אותו אנו משלמים על מנה.

עלות האגרה

כמו בכל תחום ותחום שבחיינו, גם בתחום תעודת הכשרות יש צורך לשלם אגרה תמורת התעודה עצמה ללא שום קשר להשגחה בפועל. אגרה זו נקבעה על ידי המשרד לשירותי דת לפני מספר שנים ועלותה בין כמה מאות שקלים וכמה אלפים, תלוי באילו סוג מוסד מדובר.

בית עסק אשר מחזיק עד 20 מקומות ישיבה ישלם עבור תעודת הכשרות הנכספת 528 שקלים לשנה, בית עסק אשר מחזיק עד 50 מקומות ישיבה ישלם סכום של 759 שקלים לשנה, ובכל בית עסק אשר מחזיק מעל 51 מקומות ישיבה מחיר האגרה יהיה1398 שקלים לשנה.

לצורך השוואה, כשמדובר על בית מלון או צימר מחירי האגרה קופצים באופן משמעותי ועומדים על כ-3270 ש"ח למלון עד 70 חדרים, ומאמרים עד יותר מ-12 אלף ש"ח לבית מלון בו יש מעל 251 חדרים. אולם אירועים בו יש מקום עד 450 איש ישלם כ-2744 ש"ח, אולם בו יש מקום בין 451 ל-1000 איש ישלם כ-4130 ש"ח ומעל 1000 איש ישלם האולם מעט יותר מ-4820 ש"ח. רק למען הקוריוז נספר לכם שגם מפעלים לייצור טליתות ושופרות וכן חנויות תשמישי קדושה צריכות לעיתים תעודת כשרות.

אך כאן לא מסתיים תשלום האגרות למדינת ישראל, כשבנוסף לעלות תעודת הכשרות יש לשלם כ-180 ש"ח שיגבו כאגרה בעד פתיחת תיק לקבלת תעודת הכשר שנתית, וכן אסור לשכוח את תעודת ההכשר לפסח שעולה באזור ה-230 ש"ח.

רק על מנת להשלים את הפרטים נספר לכם שלצורך הנפקת תעודת ההכשר יצטרך בעל העסק להגיש בקשה לכתב בו הוא יסביר מהו מהות העסק, סיווגו כבשרי, חלבי, פרווה או מעורב, תיאור המאכלים ודרך הכנתם וכן שמות הטבחים והלאום שלהם, כך שהמשגיח יוכל לטפל בסוגיית בישולי עכו"ם (בישולי גויים) בעת הצורך.

(צילום: ראובן כהן)

עלות משגיח

חשבתם שבתשלום האגרה מסתיימת מסכת התשלומים? תחשבו שוב, כי מכאן המחירים רק מאמירים.

על פי חוזר מנכ"ל משרד הדתות שירותי משגיח המועסק על ידי מועצה דתית הינם בעלות של 37ש"ח לשעה, כשהמינימום לעבודה של משגיח במסעדה או בית קפה הוא בדרך כלל שעת עבודה, אך לרוב שעות העבודה רבות יותר.

אין אומדן אמיתי לכמות השעות אשר בהן המשגיח נדרש להיות בכל בית עסק, אך במסגרת העבודה על השקיפות ברבנות ירושלים, בהובלת הרב אריה שטרן, יצרו ברבנות מעין מדגם ממוצע של שעות לחודש. חשוב לציין כי שעות אלו הינן אומדן בלבד והדבר יכול להשתנות באופן מהותי בהתאם למסעדה.

על פי רבנות ירושלים, העבודה של משגיח בבית אוכל בשרי המשתמש בכבד ולבבות תעלה כ-2000 ש"ח לחודש בנוסף לנסיעות, ולעומת זאת בית אוכל המשתמש רק בקטניות, ניפוי קמח והפרשת חלה תשלם למשגיח 1500 ש"ח לחודש ונסיעות. אם בית האוכל הבשרי יהיה ללא כבד ולבבות, וללא קטניות, הפרשת חלה וניפוי קמח המחיר ירד ל-1000 ש"ח לחודש בנוסף לנסיעות.

אם המסעדה הינה חלבית ומשתמשת בדגים, בקטניות, בניפוי קמח ובהפרשת חלה המחיר יהיה2000 ש"ח ונסיעות לחודש, ומסעדה בה לא ישתמשו בדגים אך כן בקטניות, בניפוי קמח ובהפרשת חלה העלות תהיה 1500 ש"ח ונסיעות בחודש. מסעדה ללא דגים, קטניות, ניפוי קמח והפרשת חלה תעלה 1000 ש"ח ונסיעות בחודש, ובית אוכל חלבי ללא משטחי עבודה חמים תעלה 800 ש"ח ונסיעות לחודש.

"מכיוון שלכל מקום יש את הייחודיות שלו מאוד קשה לכמת שעות השגחה", מסביר דוד מלכה, מזכיר מחלקת הכשרות במועצה הדתית ירושלים, ל'כיפה'. “בדרך כלל השאלה היא כמות העבודה ולכן אם צריך כמה פעמים ביום הפרשת חלה, האם מכינים בצק, האם צריך להכשיר לבבות וכדומה משפיעים על העלות בגלל הצורך בנוכחות משגיח. נוכחות של שעה במסעדה תעלה בערך כ-500 ש"ח בחודש, אך כאמור מדובר בהערכה בלבד".

(צילום: shutterstock)

כשרות מהדרין

עד כאן דיברנו על כשרות רגילה מטעם הרבנות, אך כמה עולה כשרות מהדרין? כאן העניינים אפילו יותר מסובכים, מכיוון שבפועל שעת משגיח עולה אותו הדבר, כלומר37 ש"ח לשעה, וכך גם האגרות. הדברים שמשתנים הם כמובן המוצרים וכן כמות השעות אותן צריך המשגיח לעשות בבית העסק מכיוון שהכנת האוכל היא שמבדילה בעיקר בין כשרות מהדרין לכשרות רגילה.

"אחת השאלות הגדולות של כשרות מהדרין היא מי הטבחים", מסביר מלכה. “בכשרות מהדרין אנו מקפידים שיהודי יניח את הבשר או הדגים ולכן אם מדובר במסעדה המוכרת סושי למשל, כשהטבחים אינם יהודיים, צריך משגיח צמוד במשך שתי משמרות, דבר אשר מעלה באופן משמעותי את עלות ההשגחה".

מלכה מסביר כי על פי האשכנזים כדי שלא יהיה מצב של בישולי עכו"ם (בישולי גויים) מספיק שיהודי ידליק את האש, דבר אשר אותו אפשר לפתור בעזרת נר שדולק תמיד או יהודי שמדליק את האש בבוקר, אך כשמדובר בספרדים, הרי שהבית יוסף סובר שגם את ההנחה על האש צריך לעשות יהודי, ועל כן השאלה מיהו הטבח הינו מהותי. “במקום שיש סטקיה פשוטה ובעל הבית יהודי אין הבדל במחיר של מהדרין וכשרות רגילה, ככל שקשור במחיר ההשגחה כמובן, אבל במקום בו גויים מבשלים צריך משגיח צמוד".

בד"צ

בשל היותם ארגונים פרטיים ששומרים לרוב על שתיקה, העלות של כשרות מהדרין באמצעות בד"צ נשארת ברובה באפלה. גורמים בתעשיית הכשרות מספרים כי עלות שעה של משגיח בבד"צ העדה החרדית היא 51 ש"ח ולעיתים אחוזים ממכירות המקום, אך אחרים טוענים כי ישנן פתרונות אשר מוזילים לעיתים את העלות.

"העלות של המשגיחים חופף לעלות של הכשרות הרגילה אבל זה תלוי מאוד במקום", מסבירים גורמים בתעשיה. “לפעמים לבד"צים יש פתרון לכך שיש גויים על הפס החם. לפעמים הם סומכים על מצלמות, נעילת מקררים בידי המשגיח וכדומה. הרבנות דורשת לעומת זאת משגיח צמוד, כך שבחלק מהמקרים העלות יכולה אפילו להיות יותר זולה".

עם זאת, מסבירים הגורמים. “ההבדל המהותי הוא שהבד"צים הפרטיים עובדים כמשק סגור. אם הם נותנים לך כשרות של רב מסוים צריך לשלם על כל המוצרים הנלווים שלו - תבלינים, מוצרי ניקיון, הכל. לעומת זאת הרבנות בודקת שאתה ברמת כשרות מהדרין ולא מעניין אותם איזה מוצרים, כך שאפשר למצוא מוצרים זולים יותר". בנוסף, יש לזכור כי מדובר בשנת שמיטה, כך שהבד"צ דורש ירקות מיבול נוכרי שעלותן לעיתים גבוהה יותר.

(צילום: shutterstock)

הכשרות עולה לנו כסף? השפים חלוקים

"אין ספק שיש השלכות כספיות לכך שהמסעדה כשרה", אומר מאיר אדוני, מבכירי השפים בישראל אשר זכה בפרסים רבים במהלך השנים ומחזיק בבעלותו מספר מסעדות, חלקן כשרות וחלקן לא, ומשתתף באופן קבוע בתכניות בישול, ביניהם 'משחקי השף'.

"עלות של משגיח במשרה מלאה בנוסף למחיר על התעודה זה משהו שעולה כסף. צריך להביא חומרי גלם שונים ובהתחשב בעובדה שהמחיר על המשגיח הוא בהתאם לנפח המסעדה יכולה להוביל להוצאה נכבדה על נושא הכשרות".

(צילום: ויקיפדיה ללא זכויות) מאיר אדוני

מנגד, אומר השף אבי לוי, אשר מחזיק אף הוא בשלוש מסעדות לאחר שזכה בתכנית הריאליטי 'מאסטר שף', כי המחיר של תעודת הכשרות אינו הפקטור. “אני לא מכיר מסעדה שהחליטה לא לשים תעודת כשרות בגלל העלות. העלות של משגיח היא מינורית וזה לא מגיע לסכומים גבוהים".

עם זאת, אומר לוי, אכן יכול להיות הבדל אם מדובר בכשרות מהדרין. “בכשרות מחמירה יותר העלויות של המשגיח הרבה יותר גבוהות ומאוד יכול להיות שיש מסעדנים שלא לוקחים את הכשרות המהודרת בגלל המחיר".

לוי מציין כי למרות המחיר, מבחינתו תעודת הכשרות היא תו תקן. “תעודת הכשרות נותנת בשורה התחתונה את הביקורת של אותו אדם דתי שמגיע לאכול. מקום שמכבד את עצמו צריך שתהיה לו תעודת כשרות".

(צילום: Miriam Alster, פלאש 90) אבי לוי

אדוני מותח ביקורת על התנהלות המשגיחים, אשר לדעתו גורמים במקרים רבים לעלות יותר גבוהה של תעודת כשרות, דבר אשר כצפוי משפיע על המחירים. “יש משגיחים מחפשים קיצורי דרך, או מתוך רצון להיות בסדר הם מקצינים כל דבר, וזה עולה ללקוחות כסף. הם דורשים שנקנה רק ירקות גוש קטיף ורק בשר מוכשר או כבד עוף. זה מתבטא בעלויות. הם הורגים כל מני 'ירוקים' או לא נותנים לעבוד עם דברים שאין בעיה לעבוד איתם".

"משגיחי הכשרות זו סוג של מאפיה. כל אחד ממנה את אח שלו או חבר שלו. זה עולם שלם שעדיין פרוץ, השפים סובלים והקהל הדתי לא מקבל את התמורה שמגיעה לו", אומר אדוני. “אני מגיע מבית מסורתי ובבית שלי אני שומר על כשרות. הבעיה היא שברגע שנפגשים עם המשגיחים ורואים את הדרך בה הם מתנהלים זה פוגע. כל יום אנשים נפגעים מההתנהלות וחוסר המקצועיות שלהם. יש דברים שמותר להשתמש בהם והם לא מאשרים אותם כי נוח להם. זה פוגע בקהל הדתי גם כלכלית וגם ברמת האוכל".

07.10.2017

1. לא מובן הסכום הכולל (בני)

המחיר הכולל נבנה ממחיר האגרה,פתיחת תיק,ו...שעות הנוכחות של המשגיח-,800-2000 או 35 ש'ח לשעות עבודה של המסעדה,פלוס 800-2000,?וכמובן,הנסיעות...תודה..

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 תינוק צילום: shutterstock

בית דין הרבני: כל הילדים שנולדו בישראל מתרומת ביצית הם ספק יהודים

קרא עוד