חרדת אלול: הימים הנוראים עלולים להוות גם סיכון נפשי

הפחד מיום הדין, החרדה מהקב"ה – מביאים דתיים רבים להתפרצות חרדתית במהלך חודש אלול. הפסיכולוגים מכירים את התופעה ומציעים לנצל את הדריכות לטובת חשבון נפש

נטעאל בנדל, כיפה 06/09/12 11:06 יט באלול התשעב

חרדת אלול: הימים הנוראים עלולים להוות גם סיכון נפשי
shutterstock, צילום: shutterstock

"יראה", "חשבון נפש", "פחד" ו"דין" אלו הן רק מקצת המילים הנשמעות במהלך חודש אלול. אותן מילים יוצרות מתח, שלא כולם מסוגלים להתמודד איתו.

עם תחילת חודש אלול מתקבלות יותר ויותר פניות בשו"ת של כיפה בנושאי פחד, אימה וחרדה מיום הדין. הפונים הם בני ישיבות ומדרשות, תלמידי תיכון, סטודנטים, מבוגרים וגם לא מעט חילוניים, המשותף לכולם הוא תחושת חרדה עמוקה לקראת יום הדין אשר אינה מאפשר להם להמשיך בסדר יומם.

הפחד הזה אמנם מופיע במקורותינו כתחושה חיובית, לפרקים, אולם האם יש מקום כזה בנפש בו תחושת היראה היא דווקא גורעת? מהו הפחד הזה שגורם למספר לא מבוטל של אנשים להזדקק לעזרה?

"חודש אלול הוא רק הזדמנות להתפרצות חרדה אצל אדם חרדתי, החרדה אינה באמת תלויה בחודש", מסביר ד"ר ברוך כהנא פסיכולוג קליני, בשיחה עם כיפה. "יש אנשים עם נטייה לחרדה וכאשר מגיע חודש אלול הוא מהווה מצע להתפרצות החרדה. כמו שזה מתפרץ בחודש אלול כך זה גם היה יכול להתפרץ בחודש אדר, כל אלה הם רק קולבים של החרדה להיתלות בהם. הרוב המכריע מתמודד עם הימים הנוראים בצורה בריאה".

ד"ר כהנא, אולי כדאי לדחות את הפחד מעבודת ה', אולי ישנם רגשות שהם יותר מזיקים ממועילים?

"כל רגש יש לו מקום, הכל שאלה של פרופורציות. אדם שנכנס בתפילה לתחושה של נוכחות ה' מולה הוא עומד ביראה זוהי תחושה בריאה.לעומת זאת, אם זה משתק ולא מאפשר להתמקד בדברים בחשובים נוספים סימן שיש בעיה. אם אתה רואה שתחושה גולשת למקומות שמפריעים לתפקוד הרגיל, אם אדם מלא חרדת יום הדין עד כדי שיתוק ו'מכניס עצמו לסרטים' סימן שיש משהו לא טוב".

(צילום: josh.ev9-cc-by-sa)

ד"ר כהנא לא רק נותן מקום לתחושת הפחד - כל עוד היא אינה משתקת את האדם - אלא גם טוען כי תחושה משתקת אינה נחלת הפחד בלבד. "זה קורה גם ברגשות של שמחה ואהבה", הוא מסביר, "אהבה היא רגש סימפטי אך אם אתה רואה שאדם מאוהב, מפסיק לתפקד ורק חולם סימן שיש משהו מעבר לאהבה".

"יום של חשבון נפש זה יום שראוי שתוקדש לו גם תקופה של חשבון נפש ואני עוד לא מדברת מבחינה דתית", מסבירה ד"ר נחמה קירשנבאום, פסיכולוגית ממכון שילה. "תקופה של חשבון נפש זוהי תקופת זמן שראוי שיהיה בה מתח ודריכות. הדריכות היא זו שמקדמת את האדם לעשות את חשבון הנפש, מתוך זחיחות ושלווה אדם לא יעשה עם עצמו חשבון", היא מסבירה.

ד"ר קירשנבאום חושבת כי דווקא הדריכות היא העמדה הנפשית היחידה שיכולה להוביל לשינוי פנימי אמיתי. "תחושת שלווה וזחיחות אינן מאפשרות לאדם להוביל שינוי עמוק, אינם מאפשרות לו לבחון עצמו במלוא הרצינות ולהגיע להסיק מסקנה", היא קובעת, אך מדגישה באותה נשימה כי "בחשבון נפש אישי אנו רוצים מידה אופטימלית של דריכות שתובלי לחשבון נפש ולא דריכות שתכניס את האדם למעגל של האשמה עצמית ושנאה עצמית כי זה משתק אותו ומונע ממנו להתקדם ולהצליח, כך הוא אינו יכול לצמוח. כמו בכל דבר חשוב לחפש את שביל הזהב".

אי אפשר להתכחש לעובדה כי ישנם שאינם צועדים בשביל הזהב ואף לא תמיד עושים זאת מבחירה.

האנשים שהטו דרכם הם אנשים שלא מבינים את ערך היום או אנשים שנורא קשה להם להתחבר בגלל משקעים מהעבר נגד דת כדרך חיים או אנשים שמאוד מפחדים לגעת בנפש. אנשים שמפחדים מחשבון נפש או שנמצאים בתחושת שלווה וזחיחות יתנו דגש לבישולים והמתנות של ראש השנה ואילו בגדים לבנים ילבשו ליום כיפור. אנשים מן הצד השני שלוקחים את היום ברצינות, אך בפאניקה, עושים זאת בגלל משקעי העבר שנבעו הרבה פעמים חוסר הבנה נכונה של משמעות היום. נניח, משהו בחינוך שלא "נתפס" או מצפון נוקשה ורגשות אשם על כל מיני דברים שלא הצליחו לעשות בצורה נכונה.

(צילום: finna_dat-by-nd )

בימים הנוראים הם מוציאים את זה החוצה. אבל זה לא מה שהיהדות מבקשת. חשוב להעביר את המסר שהתורה היא תורת חיים, הקב"ה מוביל לחיים טובים ומקבל תשובה שלמה ומתוך כך יש להיכנס לחשבון נפש של הימים הנוראים".

ד"ר כהנא, כיצד אוכל לזהות שאני חש פחד בריא ולגיטימי ולא חלילה חרדה?

"אם רגש משתלט ומתקבע באופן כזה שלא מאפשר תפקוד רגיל של רגשות אחרים, ואתה חושש שמשהו כבש אותך - מדובר במצב לא בריא. כשזה קורה, סימן שמדובר בחרדה המופיעה בגלל סיבות מוקדמות. לפעמים קורה מצב של השתלטות רגש, אלא שאסור להיבהל, כי לפעמים זה חולף לאחר כמה ימים. אולם אם עובר חודש והמצב ממשיך מדובר במשהו חריג. בדרך כלל הסביבה של אותו אדם תחוש כשהוא נמצא בחרדה ותוכל להתריע על כך וברוב הפעמים גם האדם עצמו מודע לכך".

דווקא הפסיכולוגים מעידים כי גם חרדות יכולות להיפטר בשיחת נפש טובה עם אדם קרוב ולאו דווקא בטיפול ממושך על ספת הפסיכולוג. הכי חשוב, הם מדגישים, שלא להיבהל ולנהוג עם עצמך בסבלנות. "אם שיחה של אדם קרוב כמו רב, מחנך, הורה או חבר מחזירים את אותו אדם לפרופורציית רגשות נכונה, מה טוב", מסביר ד"ר כהנא, "שיחה טובה תמיד יכול להועיל ורק אם זה לא עובד אז אפשר לשקול טיפול. אך תמיד מעדיף שאדם יתחיל לשוחח עם הכתובת הטבעית שלו כלומר אדם קרוב אליו".

לסיום, ד"ר קירשנבאום חוזרת ומדגישה עד כמה בניית יחס נכון לימים הנוראים בפרט ולחשבון נפש בפרט עשוי להועיל וזהו, היא אומרת, תפקידם של הרבנים וההורים לחנך. "אני גדלתי בבית שכשאבא חזר מבית הכנסת אחרי תפילת יום כיפור הוא היה מברך ב'חג שמח'", היא מספרת על עצמה."יש איזשהו גורם משתק, איזשהו גורם שהופך את היהדות ואת הקב"ה למאוד רודפני ובעיני זה מעוות. מלבד זאת שהתורה היא תורת החיים ויש בה אהבת האדם הרי שגם הקב"ה אוהב את הברואים. חשוב להבין שפחד ויראה בצורתם המאוזנת הם מקדמים את האדם, אם לא הם - לא תהיה חרטה וחזרה בתשובה. היראה מקדמת אותנו, מצמיחה ומכניסה את האדם לריכוז. כולנו צריכים חשבון נפש וחזרה בתשובה, אנחנו בני האדם יודעים לחטוא אך יודעים גם לחזור בתשובה".

לפניות לכתב - desk@kipa.co.il

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר