חסד ורחם

"מסכת רחמים": המחלוקת ההלכתית לגבי אם פונדקאית נשואה והחשש מממזרות ומצד שני עשיית חסד גדול עם זוג שמתקשה להוליד ילדים. שתי פונדקאיות נשואות מספרות על ההתלבטויות, הקשיים והשמחה הגדולה על הזכות לעשות חסד

אביטל טרקיאלטאוב
כו באלול התשעו
,
29 בספטמבר, 2016 18:12
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

אחת הסוגיות ההלכתיות הסבוכות והשנויות במחלוקות היא סוגיית הפונדקאות. עד לפני שנים לא מעטות היה קיים קונצנזוס הלכתי די ברור לפיו אישה נשואה אינה יכולה להיות אם פונדקאית. בשנים האחרונות הקונצנזוס התערער והדעות לכאן ולכאן הביאו חשיפה לתחום, ונשים שונות שהחליטו להקפיא לתקופה את גידול התא המשפחתי שלהן, על מנת להעניק אחד לזוג אחר.

סוגיית הפונדקאות העסיקה במשך שנים את רבקה שגיא, בת 34 מתקוע, נשואה ואם לשלושה ילדים, בדיונים פמיניסטיים ברשת אודות זכויות נשים בתהליך, במחשבות על תרומת איברים וברצון לא ממומש לעזור לזוג שלא יכול ללדת בעצמו. "זה נושא מורכב ומרתק. בכלל לא חשבתי ללכת על זה כי ידעתי מראש שנשים נשואות לא יכולות להיות אמהות פונדקאיות. הגעתי לזה במקרה".

לפני כשנתיים וחצי, האינטנרנט גלגל לידיה של שגיא מקרה שתפס את עיניה: "חברה וירטואלית סיפרה על אח שלה שזקוק לפונדקאות, הנושא הזה תמיד מאוד עניין אותי, כי מצד אחד הוא מדהים מבחינת הנתינה והחסד והאפשרות באמת לעזור לזולת עם משהו שיש לך. מצד שני זה מאוד מורכב מבחינה אתית. זה דבר שיכול להיות פוגע וזה דבר שבמהות שלו יכול להיות מדהים. מבחינתי זה מאוד דומה לתרומת איברים. סחר באיברים זה דבר שהוא מזעזע, תרומת איברים זה דבר מדהים. מאוד עניין אותי איך ובאילו תנאים זה דבר שהוא טוב ובאילו תנאים זה דבר שעלול להביא לפגיעה וניצול".

"ברגע ששמעתי שהם מחפשים פונדקאית לא הייתה לי התלבטות" מספרת שגיא. "זה משהו שהתבשל אצלי הרבה זמן לפני כן, ברגע שהבנתי שאני יכולה להיות פונדקאית נשואה, שיש שיקולים הלכתיים אבל יש לזה בסיס הלכתי, שזה מאושר הלכתית, באותו יום כבר יצרתי קשר עם הזוג. הנתינה הזאת מבחינתי היא מאוד מאוד גדולה".

איך פעלתם בהקשר ההלכתי? קיבלתם אישור מרב שאישה נשואה יכולה לשמש כפונדקאית?
"זה מורכב כי אין לנו דמות הלכתית שליוותה אותנו בתהליך הזה. אבל למדנו את הסוגיה ההלכתית המורכבת והגענו למסקנה שבשורה התחתונה הילד יהיה 'כשר'. זה היה הרושם שלנו מדברים שקראנו ושו"תים בנושא" שגיא מסבירה.

לא פחדת מסיכונים בהריון, סיכונים בתהליך ההחזרה של עוברים לרחם?
"דברים שהם מאוד מאוד פשוטים וברורים למי שיש אותם, כמו איברים תקינים, ברגע שהם הופכים להיות לא ברורים מאליהם- זו חומה ענקית שצריך לחצות. כל מי שיש לו חברים שהם בתהליכי פוריות או קשיים רפואיים יודע שזה יכול להיות סיוט מאוד מאוד קשה, מצוקה וחוסר אונים, מקום שאתה זקוק נואשות לבן אדם אחר. אפילו תרומת מח עצם או תרומות דם- אין לך דרך אחרת לקבל אותם חוץ מאנשים אחרים שיכולים לתרום. מבחינתי זה סוג של סולידריות חברתיות, השאלה הגדולה היא איזה מחירים אתה משלם, עד כמה אתה מוכן לסכן את עצמך רפואית בשביל לעזור למישהו אחר. זאת שאלה לא פשוטה".

"מבחינתי, אם אני רוצה עכשיו עוד ילד אז השיקול שלי הוא לא האם אני מוכנה להיות בהיריון בשביל זה, ההריון זה לא מה שמונע ממני עוד ילד. ההריונות שלי לא הכי קלים פיזית ועדיין לא הייתי לוקחת את זה כשיקול, כי הורות היא הדבר הגדול והמורכב, התיק הגדול. להיות בהריון בהשוואה להורות זה לא קריטריון שהוא מספיק מכריע. האם לקחת סיכונים של היריון בשביל ללדת ילד? זה לא שיקול שרוב הנשים מושפעות ממנו ואני מוכנה להיות במקום הזה גם בשביל מישהו אחר, להיכנס להריון ולקחת את הסיכונים, כי בעיני הצד של הנתינה פה הוא מאוד מאוד משמעותי".

"כשאתה במקום שאתה לא יכול להיות בהריון ומישהו מוכן להיות בהריון במקומך- זה דבר ענק" אומרת שגיא וניכר שהיא מתרגשת. "מבחינתי להיות עוד פעם בהריון זה לא כזו צרה גדולה לעומת הרווח העצום שמרוויחים בצד השני. כשאין לך משהו- הדבר שחסר לך הוא כמו הר" אומרת שגיא.

את מתנגדת לגישה לפיה אישה נשואה לא יכולה להיות פונדקאית?
"בסוגייה הזאת של פונדקאיות נשואות מכון פוע"ה והמון רבנים אחרים מאוד מאוד מתנגדים שנשים נשואות יהיו פונדקאיות, הגישה שלהם היא שזה ממש ממש בדיעבד. מאוד כואב לי על העמדה הזאת. להתרחק מהסכנה של הממזרות זה משהו שהוא מאוד מתבקש כי אנחנו לא רוצים להיכנס למקומות לא ברורים. העניין הוא שהתפיסה המרכזית היא שאין חשש לממזרות והשאלה היא מה המחירים שמשלמים זוגות שלא מאשרים להם להיעזר בפונדקאית נשואה ומה המשמעות של פונדקאית לא נשואה".

"זוגות מאוד מתעכבים בתהליך מציאת פונדקאית ובתהליכי פוריות הזמנים הם מאוד קריטיים, זה יכול להיות ההבדל בין זה שלהורים יהיה ילד ביולוגי שלהם או שלוקח להם עוד שנה שנתיים למצוא פונדקאית רווקה והפריית הביציות כבר לא תצליח" אומרת שגיא.

בנוסף, מציגה שגיא, שנשים חד הוריות יגיעו לתחום הפונקאות לרוב בגלל קשיים כלכליים: "נשים חד הוריות בגדול נמצאות לרוב במצב כלכלי יותר מורכב מאשר נשים בזוגיות. נשים שנמצאות במקום כלכלי, חברתי וזוגי יותר יציב יגיעו לפונדקאות ממקום יותר שלם של בחירה".

מה הקשיים של אם פונדקאית בשלבי ההריון?
אתה נמצא במקום פגיע ורגיש, בפונדקאות יש המון חששות- מה אם זה לא יצליח, הפלות קורות מסביבנו כל הזמן. הדברים האלה לא מדלגים על תהליכים מורכבים כמו פונדקאות" שגיא מספרת שאלו היו דאגותיה הגדולות במהלך ההריון "החששות המרכזיים היו שזה לא יצליח. שהעוברים לא יקלטו, שחס וחלילה תהיה הפלה. רק בהחזרה השלישית זה עבד והעובר נקלט אצלי. אפשר להגיד שהייתה פה טעימה קטנטונת ממה שזוגות מאותגרי פוריות עוברים, ממה שעובר על חברות שלי, ממש בקטנה, אני אפילו מתביישת להגיד את זה. ברגע שיש קשיי פוריות זה דבר שמאוד מקיף את החיים שלך, זה דומיננטי".

בנוסף, אומרת שגיא "הקשר שנוצר בין הנושאת וההורים הוא מאוד משמעותי. זה האתגר הכי מרכזי בתהליך הפונדקאות, לבנות קשר של אמון וכבוד, של אכפתיות. המורכבות הברורה בעיני היא מורכבות של גבולות. בדרך כלל יש לי אוטונומיה על החלטות שקשורות לגוף שלי, ובתוך הגוף שלי יש ילד שהוא של מישהו אחר. לכל אישה בהריון יש אחריות על העובר שלה, כשלעובר יש אפורטרופוסים בגירים הסוגייה מתעצמת".

"יש גבולות שבתוכם ההורים יכולים לומר לאם הפונדקאית מה לאכול, מה לשתות, מעין 'משטור', זה מצב עדין מבחינת שליטה על הילד ועל האם הפונדקאית. שאלות כמו מי אחראי על הילד, מי אחראי על הפונדקאית, מה מותר לה לעשות? כשנבנה החוק של פונדקאות הוא ראה בעיקר את הצורך להגן על ההורים ופחות על האמא הנושאת מבחינת הגבולות והאוטונומיה שלה. אם אני מרגישה לא טוב האם אני חייבת ללכת מייד לרופא? אני צריכה לעשות בדיקות דם? איפה הגבולות של מה שאני חייבת לעשות ומה אני לא חייבת לעשות. זו סוגייה שהעסיקה אותי כי אני אדם שקנאי לבחירה שלי ולאוטונומיה שלי".

ואיך התמודדת עם התחושות האלה?
"זה היה תהליך מול הגבולות שלי ואיך אני מעבירה אותם בצורה נעימה. התמודדתי עם המון אמפטיה ונסיון להבין את הזולת ולשפוט אותו לכף זכות. לדוגמא ביום כיפור רופא הפוריות שלהם אמר שחד משמעית אסור לי לצום, זה הריון תקין, לא בסיכון ובכל ההריונות שלי תמיד צמתי. זו דוגמא לגבול שהוא מאוד ברור, יש רופאים שמאוד מתנגדים לצום של נשים בהריון, האם זו התוויה רפואית? האם אכפת לרופא מההלכה? מצד שני אני מקיאה בהריון בצומות אז זה כן יכול להיות מסוכן בהריון שכל כך יקר רגשית. זה קונפליקט, בסופו של דבר זה אחד הקונפליקטים שמגשרים עליהם באמצעות שיחה פתוחה. כמו בזוגיות זה דורש הרבה דיבור ופתיחות" אומרת שגיא.

סוגיית מסירת הילד בסוף ההריון היא אחת הראשונות ששגיא נשאלת לגביה, אך דווקא אחת הפשוטות להתמודדות, אומרת שגיא "הסוגייה שכולם חושבים שהיא מורכבת, איך למסור את הילד בסוף ההריון, לא הייתה מורכבת בשבילי. אני מכירה הרבה פונדקאיות ואני לא מכירה כאלה שהיו בקונפליקט ריגשי סביב הסיפור הזה. יש פה משהו מאוד ברור מראש, אני עושה את זה בשביל לעזור, הגוף הוא שלי ואני שומרת בתוכו על ילד שהוא לא שלי. זה כמו בייביסיטר רק שזה קצת יותר אינטימי. כשאתה שומר על ילד ובארבע ההורים מגיעים לאסוף אותו, הוא מתוק וחמוד אבל זאת הקלה גדולה של 'היי, סוף סוף באתם, יופי- קחו אותו אליכם" צוחקת שגיא."זה לא שאתה לא אוהב אותו, אתה פשוט לא אחראי עליו, יש בזה הקלה גדולה ושחרור כשזה נגמר, זו אחריות גדולה והתרגשות מאוד גדולה שזה קרה, וזו גם הקלה".

איך הילדים הגיבו להריון שהוא לא של אמא ואבא?
"עם הילדים שלי התהליך היה ברור ופשוט. הסברתי להם שיש אנשים עם קשיי פוריות והם לא יכולים ללדת בדרך הרגילה, אז עושים הפרייה חוץ גופית. לוקחים את הזרע ולוקחים את הביצית, שמים אותם במעבדה ומכניסים אותם לרחם של אמא שיכולה לשמור בשבילם על העובר. זה לא היה 'אנחנו בהריון אבל התינוק הוא לא שלי' אלא 'יש זוג ויש להם ילד ואנחנו שומרים על הילד הזה במהלך ההריון'. זה היה להם מאוד פשוט, הם קיבלו את זה כמו שזה".

איך היו התגובות שקיבלתם מסביב?
"קיבלנו המון תגובות חיוביות בכל מקום, כל הזמן. אני מאוד פתוחה ושיתפתי בעבודה ואת החברים והשכנים. כולם ידעו על התהליך מהשלבים הראשונים שלו. וכולם מאוד פרגנו והתרשמו. מלא אמהות שאלו אותי אם הם יכולות להיות גם פונדקאיות, כי זו הזדמנות, הזדמנות לתת משהו מאוד מאוד משמעותי למישהו. האפשרות הזו להיכנס להריון זו מתנה מאלוקים, לא עשיתי בשביל זה כלום ואני יכולה להיות שם בשביל אחרים".

"ההורים שלנו בהתחלה הופתעו מהסיפור, היו סקרנים. אני חושבת שהם באמת הבינו את גודל הסיפור רק בברית" בעלה של שגיא הוא מוהל וערך את הברית עבור התינוק שנולד. "ההורים הביולוגיים הזמינו את ההורים שלנו לברית ובהתחלה לא הבנתי למה, בברית ההורים שלנו הבינו מה עשינו ולמה עשינו את זה. פתאום אתה מבין- יש פה משפחה, עם ילד, שאין להם אפשרות אחרת ואיזו זכות זו לעזור להם. זה היה מאוד מאוד מרגש".

"בברית דיברתי, הם נתנו לנו מקום בתהליך הזה ובשבילי זה היה משמעותי מבחינה רגשית, לדעת שאני חלק מזה. יש בזה המון סיפוק. בהרבה דברים בחיים שלנו אנחנו משקיעים הרבה אנרגיות וכוחות וקשה לנו לראות את התוצאות בסוף. פה יש משהו נדיר שיש לו התחלה ואתה גם רואה תוצאה, קסם כזה".

הגעת לפונדקאות מערכים ורצון לתרום אבל מדובר גם בסכום כסף לא קטן..
"הסיפור הכלכלי היה לי מורכב, ברור שצריך לקבל על זה פיצוי כלכלי כי זה תהליך פיזי לא קל, אבל מי מחליט מה הגובה של הפיצוי? וזה גם יוצא מכיס פרטי של אנשים אחרים, זה לא היה לי פשוט שאנשים גם ככה במצוקה כי הם לא יכולים להיכנס להריון באופן נורמאלי והם גם צריכים להוציא על זה המון כסף. יש ברקע את כל הנושא של מסחור. כסף זה לא סתם, יש לזה הקשר של שוק. אין מה לעשות, אלה התבניות שאנחנו חיים בהם, ברמות הפילוסופיות. אני אוהבת כסף, אם זה לא היה מהכיס שלהם לא היה אכפת לי. אבל אתה יודע שיש עוד מישהו בצד השני של המשוואה".

איך זה לחזור הבייתה אחרי לידה בידיים ריקות?
"איך זה לישון טוב בלילה?" צוחקת שגיא "היה בסדר גמור, הייתה דאגה כי הוא היה בפגייה בהתחלה, אז היה חוסר שקט. אחר כך הייתי בחופש, היו לי אלף תכניות, הייתה גם שמחה והתרגשות והקלה גדולה על כך שזה נגמר טוב. חופשת הלידה הייתה אחת התקופות המקסימות שהיו לי. מלא כיף, לפגוש מלא חברים, לנסוע לטייל, להיות עם בן הזוג שלי. ההקשר פה הוא מאוד בטוח- ברגע שאני מסיימת את התפקיד שלי הם יכולים להיות הורים לילד שלהם, והם הורים מדהימים. אני כל כך שמחה שיש לו בית אוהב, מקום מאוד רגוע".

"אם הייתי יכולה הייתי עושה את זה שוב. לגמרי" אומרת שגיא שעברה כבר ארבעה לידות ולכן על פי החוק כבר לא יכולה לשמש פונדקאית.

"זה לא מקרה קלאסי של 'הרב נוח'"

נעמה קניג, בת 33 מרבבה, נשואה וכיום אם לארבעה, ראתה לפני כארבע שנים מודעה במייל היישובי על זוג שמחפש אם פונדקאית, גם פונדקאית נשואה "כשראינו את המודעה בפעם הראשונה בכלל לא העסיק אותנו הפן ההלכתי, אומנם המודעה לא הייתה של הזוג שבסופו של דבר ליוינו ועזרנו להם אבל היה כתוב שם שזה באישור הרב אבינר. אז לנו זה הספיק, לא חיפשנו יותר מדי, יהיו כאלה שלא יסכימו איתנו אבל אנחנו אמרנו שברגע שיש היתר של רב מוערך כמו הרב אבינר אז לנו זה מספיק" מספרת קניג, שהייתה אז אם לשלושה.

"זה לא מקרה קלאסי של 'הרב נוח' כי נוח זה לא היה. היו פה המון סיכונים בריאותיים ובכל זאת הלכנו על זה כי מבחינתינו באמת ברגע שהרב אבינר התיר את זה זה הספיק לנו, לא חיפשנו עוד קשיים ואנשים שאוסרים את זה, כי זה לא היה מקדם אותנו לשום מקום".

"מה שכן הטריד אותנו הלכתית, והיה קשור ישירות לגוף שלי, זו השאלה של הפלה" אומרת נעמה. "לפני שנכנסנו לתהליך ביררנו את זה, שאלנו מה אם חלילה קורה מצב בו רופא אומר שלעובר לדוגמא חסרה אצבע, זה משהו שהעובר יוכל לחיות איתו כשהוא יוולד, אבל מה אם ההורים הביולוגיים רוצים שאפיל כי הם לא רוצים עובר כזה? זה היה משהו שהכנסנו לחוזה, שאין מצב שהם מחליטים על דעת עצמם שעושים הפלה, אנחנו רוצים רב בורר בסיפור הזה שיפסוק בעניין, הכנסנו את מכון פוע"ה בנושא הזה. ברוך ה' שלא הצטרכנו להתמודד עם השאלה הזו. התייעצתי גם עם הרב אבינר טלפונית בעניין הזה".

לפני כחצי שנה זכה סרט על נעמה, שהפיקו בנות אולפנת צביה רבבה, בפסטיבל הרצליה. בסרט מופיע גם הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה בירושלים, שידוע כאחד המתנגדים הגדולים לפונדקאות על ידי אישה נשואה.

נעמה: "יש אנשים שאומרים שיש בעיה של ממזרות, הרב בורשטיין ממכון פוע"ה לדוגמא ממש מתנגד לזה ובסרט הוא גם אומר את זה אבל באותה נשימה הוא גם אומר 'יישר כוח לזוג, הם צדיקים'".

לא חששתם מהסוגייה הזו?
"על נושא החשש לממזרות ידענו לפני שהתחלנו את התהליך אבל אחרי שכבר הייתי בהריון חשבתי על העובדה שזה באמת בעייתי" מגלה נעמה. "עוד כמה שנים כשארצה לחתן את הילדים שלי אני אצטרך אילן יוחסין של הצד השני, זו בעיה. אבל זה לא משהו שידענו עליו ברמה שאסור לעשות פונדקאות בגללו. זה פשוט משהו שצריך לקחת אותו בחשבון".

איך הגיבה הסביבה להחלטה שלכם להיכנס להליך פונדקאות?
"הסביבה המאוד מאוד קרובה שלנו ידעה על הפונדקאות עוד לפני שנכנסנו להריון" מספרת נעמה. "ההורים של בעלי לא אהבו את הרעיון, הסיכונים הבריאותיים הפחידו אותם, הם הגיבו בצורה של 'אנחנו לא בעד אבל זה לא ממש משנה כי אתם עושים את זה גם ככה'" צוחקת נעמה. "ההורים שלי היו מאוד בעד והתרגשו".

ההתמודדות והחשיפה עם הפונדקאות במסגרת של יישוב דתי קטן, הייתה מעט יותר מסובכת מההודעה להורים "ברגע שהתחלנו לחשוף את זה לחברה מסביב אמרתי לחברות טובות שאם שואלים אותן או אומרים להן משהו על זה שאני בהריון, שיגידו שזה פונדקאות. כדי שאנשים ידעו וכל השוק וההלם יהיו במהלך ההריון ולא אחרי הלידה, כשאני חוזרת הבייתה בידיים ריקות כביכול. העדפתי שירכלו לפני, באמת. זה לא עזר כי ריכלו גם לפני גם אחרי וגם תוך כדי, מטבעה של סביבה קטנה ומצומצמת".

נעמה מדגישה כי על אף שהייתה ביקורת סביב ההחלטה שלה, היא לא נשמעה באוזניה "רק התגובות הטובות באו לידיעתי, מי שנגד המהלך לא הגיע אלי, זה גם לא ממש מעניין אותי. חברות שלי אמרו שהיו אנשים שהרימו גבה ושאלו למה עשיתי את זה ושזה סחר באיברים וכל מיני תגובות טפשיות לטעמי. הסביבה שלי הייתה מאוד תומכת ומי שהתנגד לא בא ואמר לי את זה בפרצוף, כנראה שהוא התבייש וטוב שכך כי לא הייתי צריכה להתמודד עם זה. היום שנתיים וחצי אחרי התהליך אנשים ששומעים על זה היום אומרים 'וואו איזה יופי'. זה בעיקר מה שאני שומעת וזה מאוד נחמד".

סיפור הפונדקאות של נעמה הפך למעניין עוד יותר משום שהאם הביולוגיות של העובר שסחבה ברחמה, מיכל ביטון, נכנסה להריון בעצמה באופן טבעי לחלוטין, אחרי שנים של עקרות ותחזיות פסימיות מצד רופאים רבים. לא זו בלבד אלא שההריון כלל לא עובר אחד אלא שלושה. “זה היה כשהייתי בסביבות חודש רביעי כשהיא סיפרה לי שהיא בהריון, הייתי מאושרת בשבילה ברמות, באמת. אני כן יכולה להגיד שהייתה פתאום איזושהי תחושה שאני לא הפוקוס ולא מרכז העניינים, מצד שני מיכל באופייה היא מאוד לוקחת עניינים לידיים ושאלה הרבה על הבדיקות, וזה קצת העיק עלי. היה לי לא נעים להגיד לה, כי הבת שלה אצלי בבטן, אם זה היה הפוך גם אני הייתי רוצה לשמוע כל הזמן מה נשמע".

"בדיעבד, ההריון שלה הוריד ממני את הפוקוס בצורה טובה. אחרי שהשוק שלי עבר והבנתי שזה הכי נכון לסיטואציה שלנו, היה כיף להעביר חוויות ביחד, לספר איך היו הבדיקות, זה להיות בהריון עם חברה, זה היה כיף".

הרב אבינר: "לגבי ילדים שנולדו- אין בעיית ממזרות"

"אין לי דעה פרטית בנושא, דעתי היא הדעה הרגילה שעדיף פונדקאית לא נשואה אבל אם אי אפשר ולא מוצאים אז אפשר גם פונדקאית נשואה" אומר הרב שלמה אבינר. "זה בסדר וזו מצווה גדולה, אני מבין שלא קל למצוא פונדקאית לא נשואה".

מה עם חשש לממזרות?
"יש פוסקים שאמרו שיש חשש לממזרות, אני לא מכחיש, אבל באופן פשוט אין, כי פונדקאות זו לא דרך של יחסי אישות. יש הרבה רבנים ויש הרבה דעות וכל רב הולך על פי דעות אחרות. אני הולך אחרי הדעות של רבנים שמתירים, לאנשים ששאלו אותי בנושא אמרתי שמותר ועודדתי אותם".

יכול להיות שתהיה בעיה הלכתית עם המעמד של הילדים האלו בעתיד?
"כאמור לעיל, למעשה לגבי ילדים שנולדו אין בעיית ממזרות".



מכון פוע"ה: "יש לעשות הבחנה בין בדיעבד ללכתחילה"

הרב בנימין דוד, רב משיב במכון פועה, אומר כי סוגיית הפונדקאות סבוכה לא רק בנושא זהות הפונדקאית אלא לגבי ההליך כולו "יש מחלוקת בפוסקים לגבי פונדקאות. יש כאלה שלא מתירים בכלל, העמדה ההלכתית של מכון פוע"ה היא שכאשר אין שום אפשרות אחרת לאישה ללדת מלבד שימוש בפונדקאית, מותר לעשות זאת, בוודאי שכל מקרה לגופו, תלוי כמה ילדים יש לה, מה מצבה הבריאותי וכו'. זוג עם חמישה ילדים שיגיע לא בטוח שנגיד להם שזה דבר שאפשרי לעשות אותו. כאשר מדובר בזוג עם ילד אחד או שניים והמצוקה גדולה אז אנחנו כן נלך על פי הפוסקים שמתירים, בוודאי שכל מקרה בפני עצמו".

"המחלוקת הגדולה בנושא הזה הוא מי האמא של הילד" אומר הרב דוד. "האם הולכים על פי הביצית או על פי הרחם. הרב מרדכי אליהו זצוק"ל פסק כי מה שקובע הוא הרחם. זה אומר שחייבים לקחת אישה יהודייה על מנת שהילד ייחשב כיהודי, יש גם בעיות אתיות מאוד קשות בחו"ל וניצול של נשים מסכנות. בנוסף, הרב בורשטיין מאוד מקפיד על כך שהאישה הפונדקאית לא תהיה נשואה, זו יכולה להיות אישה פנויה- רווקה, חד הורית, גרושה או אלמנה, אבל לא אשת איש, כדי לא להיכנס לבעיות של ממזרות. יש אפשרות למצוא נשים כאלה וכך גם כתוב בחוק".

המכון לא התיר אף פעם להשתמש בפונדקאית נשואה?
"לא".

הייתה פסיקה של הרב עמאר בנושא שהתירה לזוג להשתמש בפונדקאית נשואה ויש רבנים נוספים שמתירים
"אם זוג מעוניין בדבר כזה אז אנחנו מפנים אותם לרב עמאר שיפסוק להם אבל כמכון פוע"ה אנחנו לא פוסקים כך. אנחנו מכבדים מאוד את הרב עמאר אבל כמכון אנחנו לא רוצים שיביאו ילד בכל תנאי שהוא ואחר כך יגידו שיש בעיה עם הילד. צריכים לחשוב לא רק על טובת ההורים אלא גם על טובת הילד".

מה מעמדו ההלכתי של ילד שנולד מפונדקאית נשואה?
"זו סוגייה שבתי הדין צריכים לקבוע, יש תשובה בנושא של הרב שלמה זלמן אוירבך, שחושש מזה, לכן אנחנו חושבים שפונדקאית פנויה עדיפה. יש תמיד הבדל בהלכה בין לכתחילה ובין בדיעבד. יש לכתחילה- מה צריך לעשות ויש בדיעבד- מה קורה כשהילד כבר פה. כשהילד פה יעשו הכל כדי להגיד שאין חשש לממזרות, אבל האם לכתחילה לסבך ולעשות דברים עקומים? אם בלתי אפשרי למצוא אישה פנויה, מגמישים את העמדה, אבל מכיוון שיש פונדקאיות פנויות, אין שום סיבה לחפש קולות ואחר כך לעשות דברים עקומים. כפי שאני מכיר את בתי הדין הרבניים הם לא יכריזו על ילדים כאלו כממזרים בסופו של דבר. אבל יש לעשות הבחנה בין בדיעבד ללכתחילה" מדגיש הרב דוד.

יש חשש שנשים חד הוריות יהיו פונדקאיות בגלל קושי כלכלי בעוד נשים נשואות יגיעו יותר מתוך רצון לעשות חסד?
"כל מי שעושה את זה עושה את זה ממניעים כלכליים, כמעט כולם. חוץ מזה היו גברים שראו בפונדקאות הכנסה מאוד טובה, ולחצו על נשותיהם. גבר שלא עובד, יושב בבית ואישתו יולדת כפונדקאית מקבל 160 אלף ש"ח- יש גם גברים שמנצלים את נשותיהם ולוחצים עליהם. שמעתי על זוגות שהיו נשואים והתגרשו בצורה פיקטיבית ברבנות על מנת שיוכלו לגייס כסף בצורה כזו. צריך לבדוק כל מקרה לגופו. אישה חד הורית שזו תהיה פרנסתה ובזכות זה היא תוכל להתקיים ואחר כך אולי להקים בית- אולי זה שווה. נכון שצריך עובדת סוציאלית ופסיכולוג שילוו אותה, צריך לבדוק שזה נעשה בתנאים נאותים, שלא מנצלים אותה. בשביל זה צריך לעבור ועדה במשרד הבריאות שהיא לא קלה".

מכון פועה מלווה זוגות רבים בתהליך הפונדקאות, החל מייעוץ הלכתי ועד ליווי צמוד במעבדות, השגחה על הקפאת העוברים ושמירה על כך שלא יהיו טעויות והחלפות בין עוברים של זוגות שונים. "אין שבוע שלא מגיעים למכון פוע"ה זוג אחד או שניים להתייעץ בנושא הזה. לפעמים אנחנו שולחים אותם מחדש לרופאים לוודא שאכן פונדקאות היא האפשרות היחידה" אומר הרב דוד.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

תמונות אילוסטרציה צילום: pixabay

"אנשים צובאים לנו על הדלתות ואין לנו מאיפה לעזור להם"

קרא עוד