חדשות כיפה

ראיון עם הרבנית רחל נרי'ה

בפתחה של שנה חדשה יוצאת הרבנית רחל נרי'ה, אישה מרשימה ומיוחדת, בקריאה לכולנו להוסיף קדושה. "הקדושה לא נוצרת על ידי הדברים הגדולים והנשגבים", מדגישה הרבנית נרי'ה, " אלא דווקא במעשי היומיום הקטנים והפשוטים לכאורה. אנחנו צריכים לשאוף לחיים קדושים יותר, מושלמים יותר".ראיון מלא בקדושה.

צילום:

בעת הלווייתו של הרב נריה זצ"ל, לפני כשתיים עשרה שנה, הגיע כתב העיתון "ידיעות אחרונות" לסקר את האירוע. הוא עמד המום מול התופעה של נהר אנשים זורם, ורבים רבים הנעמדים ליד הקבר ובוכים בכי מעומק הלב. הוא פנה לאחד העומדים: "סליחה, אפשר לדבר אתך? אני מבין שהיית קרוב לרב". השיב לו האיש: "לא הכרתי את הרב באופן אישי". ניגש לאדם נוסף והעיר: "אני מבין שאתה היית תלמיד אישי של הרב, על פי הבכי". אך גם הוא ענה: "לא, אני לא זכיתי ללמוד ישירות אצל הרב". כך עבר במהלך הלוויה בין האנשים עד שלבסוף פנה אותו כתב לרפי קפלן מעפרה ושאל "אתה כן הכרת את הרב?" ענה קפלן, "כן, הייתי תלמיד של הרב, פה, בישיבה בכפר הרואה". "תסביר לי", שאל הכתב, "כל האנשים פה עומדים ובוכים כאילו שקרוב משפחה ממש קרוב נפטר להם, וכולם אומרים לי שלא הכירו את הרב אישית, שלא היו תלמידים ישירים שלו. מה קורה כאן?" השיב קפלן, "הרב שנפטר היה הרבה יותר מרב, לא רק לאלה שלמדו אצלו ישירות, אלא לכולם. רב של דור שלם. הוא היה גם אבא של הדור הזה. כולם באמת מרגישים קרובים אליו כמו בנים, כמו ילדים. הרב נריה היה אבא של דור שלם, דור הכיפות הסרוגות".

הרבנית נריה, בעלך הרב נריה זצ"ל מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות" בשל השפעתו הרבה על עיצוב פניה של החברה הדתית-לאומית. מה היה עיקר תרומתו?

"ראשית, כדי להעריך את גודל תרומתו של הרב יש להבין את מצבו של החינוך הדתי והישיבתי בארץ לפני כשישים שנה. באותה התקופה היו תנאים אחרים מהיום. אז לא ראו חשיבות בלימוד התורה והתייחסו למי שהלך ללמוד תורה כאל משתמט מהתפקיד החלוצי, שרק אליו היו אמורים להירתם בימים ההם. בשנת 1940 ייסד הרב נריה את ישיבת בני עקיבא הראשונה במושב העובדים הדתי כפר-הרא"ה, ישיבה שלראשונה שילבה עבודת אדמה ולימודי קודש יחד".

בהקמת הישיבה בכפר-הרא"ה התווה הרב נריה דרך חדשה בחינוך הנוער הדתי בארץ.

"הרב הלך נגד הזרם. זה לא קל ללחום נגד המוסכמות, ויחד עם זאת לטעת בלב התלמידים בטחון ללכת בדרך חדשה בלתי מקובלת. הוא חינך להקרבה לתורה. בעקבות ייסוד ישיבת בני עקיבא כפר-הרא"ה נוסדו עם השנים ישיבות תיכוניות רבות בכל רחבי הארץ. בעקבותיהן אף קמו אולפנות לבנות, תיכונים תורניים וישיבות הסדר. דברים שהיום ברורים וטבעיים לכולנו היו בגדר מהפכה של ממש. דרכו החינוכית והדתית התגשמה תחילה בישיבת כפר-הרא"ה והפכה לנחלת הכלל בייסוד רשת חינוך ענפה שכזו וכמובן, כיום רבבות מתלמידיו ומממשיכי דרכו הם בוגרי ישיבות תיכוניות ואולפנות, מעורים בכל תחום מתחומי החברה בישראל".

הרבנית רחל נריה נולדה בשנת 1921 (תרפ"א) בליטא. היא עלתה לארץ כבחורה צעירה ולמדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית. היא נישאה לרב משה- צבי נריה זצ"ל, מייסד וראש ישיבות בני עקיבא, ונולדו להם שמונה ילדים. בשנת 1958 הקימה יחד עם בעלה את בית הספר לילדים ממשפחות מצוקה תו"ם (תורה ומקצוע) במושב חרב לאת. במשך למעלה משתיים עשרה שנים ניהלה את המוסד בהתנדבות. בבית הספר לומדים תלמידים עולי חבר העמים ובני העלייה מאתיופיה, צפון הודו ופרו. בזכות מסירותה היווה המקום בית חם ובית-חינוך לתלמידים רבים.

לאחר פטירתו של בעלה, מונתה הרבנית נריה לחברה בהנהלת פרויקט לאורו נלך, שבמסגרתו יוצאים תלמידי כיתות י"ב, יום אחד בכל שבוע להתנדבות בקהילה, בעיקר בנושאי רווחה, חינוך ועזרה לנכים ולנזקקים.

"פרויקט לאורו נלך החל לפני עשר שנים עם ארבעים תלמידים בישיבה התיכונית בקרית ארבע", מסבירה הרבנית, "היום מדובר באלפי תלמידי שמינית מעשרות מוסדות שונים ומגוונים ברחבי הארץ (ישיבות תיכוניות, אולפנות, תיכונים דתיים ותיכונים חילוניים) אשר יוצאים בכל שבוע באופן קבוע, מאורגן ומסודר להתנדב. אנו מאמינים שיציאתו של המתנדב ממסגרת מקבל בלבד והפיכתו לנותן משפיעה על התפתחות אישיותו, והדבר ניכר במישור החינוכי, הדתי והלימודי".

פרויקט נוסף שבו עוסקת הרבנית נריה מדי יום הוא ארכיון כתבי היד של הרב נריה.

על מה מדובר?

"הרב נריה השאיר אחריו אוצר גדול מתורתו וחוכמתו, שיחות שהעביר, דברי הלכה, שיעורי גמרא רבים, מכתבים ששלח ועוד . אנו עובדים על סידור, תיעוד ושכתוב החומר ועדיין לא הגענו לכדי רבע מהעבודה. מדובר בעולם ומלואו".

בשנת התשס"ו זכתה הרבנית רחל נריה באות הנשיא למתנדב על עשרות שנים של חינוך ליהדות במסגרות שונות ועל מעשי צדקה וחסד. דוגמא לדאגתה לכלל ישראל היא פעילותה של הרבנית נריה, כבר לפני שנים רבות, בהסברה על קדושת הבית היהודי. לשם כך ניהלה שיחות עם מאות בני נוער על מצב המשפחה היהודית בעידן המודרני, והציגה דרכי התמודדות לצורך שימור אופייה היהודי-מסורתי. במשך יותר מעשר שנים לימדה בהשתלמויות של מורים, מדריכים ומחנכים והעמיקה את השיח על המשפחה היהודית. את השקפתה בנושא העלתה על הכתב בספריה "מול מבוכת המתירנות" ו"טל נעורים" ובחוברת "נישואין של אושר".

כיצד, לדעתך, ניתן לחזק את יסודות הבית היהודי בעידן המודרני?

"כיום, כשמעמד המשפחה הולך ונחלש בכל העולם, אחוז הגירושין בעלייה מתמדת, מספר הילדים בכל משפחה קטן, ומשפחות חד הוריות וחד מיניות הן בגדר תופעה רווחת, יש צימאון לדגם אחר של משפחה. הבית היהודי הינו דמות אידיאלית של משפחה. בבית היהודי ניתן לחוות אהבה אמיתית, הערכה הדדית וחיים שלמים של קדושה. על ההורים מוטלת אחריות רבת משקל על הדגם המשפחתי אליו הילד נחשף בביתו, כיוון שדגם זה יתווה את האופן בו הוא יראה את התא המשפחתי בעתיד".

אז מה עושים?

"מוסיפים קדושה!"

מוסיפים קדושה? כיצד?

"הקדושה לא נוצרת על ידי הדברים הגדולים והנשגבים, אלא דווקא במעשי היומיום הקטנים והפשוטים לכאורה. יש לשים לב להקפדה גדולה יותר על קיום מצוות, ברכות, התנהגות בין אדם לחברו, דיבור. אנחנו צריכים לשאוף לחיים קדושים יותר, מושלמים יותר. עלינו להתרגל להוסיף בדיבור אי"ה ובעזרת ה. כך נתקרב יותר לקב"ה ונבין את תלותנו בבורא העולם. ברכות כמו המוציא לחם מן הארץ, אשר יצר ושהכול נהיה בדברו מזכירות לנו את מקומנו האמיתי בעולם ואת כוחו ועוצמתו של ריבונו של עולם. ביהדות מברכים "אשר קדשנו". עלינו תמיד לשאוף לקדושה, לרוממות".

זו הייתה קריאתו האחרונה של הרב נריה?

"זו לא הייתה רק קריאה אחרונה, אלא זו הייתה מהותו של הרב נריה. הרב כל ימיו חי חיי קדושה. כל חייו הוא שאף לעלות ולהתקדש. הקפיד על קיום מצוות. היה מצטער על רגע בטלה. השתדל להיות בן אדם טוב, לעזור ולהועיל. כל אחד מסוגל לחיות חיי קדושה, אך צריך לשאוף לכך".


מתוך עלון ארגמן שיפורסם בשבת הקרובה.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מקום האירוע. אמש צילום: Hadas Parush/Flash90

2 פצועים קל בפיגוע בבסיס מג"ב בירושלים

קרא עוד