מחקר חדש: בני"שים יהיו עובדים סוציאליים טובים יותר

מחקר חדש שנעשה במכללת ספיר עומד על הקשר בין הלימוד המוכר לנו מבית המדרש לעבודה סוציאלית ומסביר איך חברותא, ויכוחים והנחיה של תלמידי חכמים מביאים את הלומד להתבוננות פנימית ומשם למען האחר, בטיפול או בסיוע נפשי

אפרת קרסנר, כיפה
ו בכסלו התשעו
,
18 בנובמבר, 2015 16:05
תמונת אילוסטרציה, פלאש 90

תמונת אילוסטרציה, פלאש 90צילום: תמונת אילוסטרציה, פלאש 90

לימוד בבית מדרש, בחברותא ועם מגוון של אנשים שונים, יכול לשפר את התפקוד המקצועי של העובדים הסוציאליים - כך עולה ממחקר ראשוני שנעשה במכללת ספיר, ויוצג בכנס שדרות לחברה בסוף החודש הקרוב. המחקר מעלה כי למידה בעזרת טקסטים יהודיים, יחד עם הויכוח הלמדני ועימות עם החברותא - מסייעת לאדם לגבש את זהותו האישית ובסופו של דבר מסייעת לו בטיפול באחרים.

ד"ר רבקה רנץ מספרת לכיפה כי הרעיון למחקר החל לפני שנה וחצי בעת מבצע צוק איתן, אז נשמעו קולות מהסגל והסטודנטים במחלקה לעבודה סוציאלית להכניס 'קול יהודי' לתוכנית הלימודים, וכך הוקם צוות חשיבה שבחן כיצד איך לבנות מסגרת המשלבת יהדות ועבודה סוציאלית, מה שהוביל בסופו של דבר ליצירת "בית מדרש לעבודה סוציאלית".

בבית המדרש קיימו הסטודנטים מפגשי לימוד בנושאים שונים. לדוגמא הכנסת אורחים, חלוקת משאבים צודקת וסוגיות חברתיות נוספות. בין המנחים שהשתתפו בבית המדרש ניתן למנות את הרב דוד גרוסמן, ד"ר מאיר בוזגלו, הרב ד"ר אברהם שפירא ואחרים.

קונספט הלימוד החדש היה עם מאפיינים של בית מדרש. "יש מנחה ויש חברותא, ויש דף עם מקורות מהתנ"ך ומהגמרא, כשכל המקורות ללימוד היו טקסטים יהודיים. כשברקע יש ניסיון לקשר בין המקורות היהודיים לעבודה הסוציאלית" מספרת ד"ר רנץ. לדבריה לימוד הטקסטים היהודיים מאפשר השפעה והסתכלות אחרת על התכנים שנלמדים בדרך כלל בפקולטה. "יש משהו מיוחד בטקסטים היהודיים. אני חושבת שגם בחברותא יש יותר מיומנויות של למידה כי אתה מטיל ספק ומאתגר את עצמך".

לא כפייה דתית אלא מורכבות

לדבריה של ד"ר רנץ, בעבר הייתה קיימת נטיה להדחיק את הדת מלימודי המקצוע, וכן להצניע את הזהות הדתית של המטפלים. בקוד האתיקה המקצועי נקבעו גבולות וכללים על מנת שהעובד הסוציאלי יזהר וימנע מלכפות את עולמו הדתי והרוחני על המטופל. בהכשרה למקצוע הושם דגש על האופן בו הסטודנט ימנע מלהביא את עולמו הרוחני והדתי למרחב הטיפולי. כעת מראים נתוני המחקר דווקא כי גישה זו היתה מוטעית וכי אין להמנע משילוב עולם ערכים במרחב הטיפולי.

על פי המחקר, במקצוע כמו עבודה סוציאלית, שנחשב למקצוע יישומי, הזהות האישית היא חלק מהזהות המקצועית, "ולכן יש צורך ליצור הרמוניה בין שתיהן" מסבירה רנץ ומוסיפה: "מה שגילינו דרך המחקר, שבית מדרש איפשר להתבונן על הזהות של המשתתפים. דבר שני, הוא איפשר מיזוג בין הזהות היהודית לזהות המקצועית. עוד הוא גילינו שהסטודנטים שהשתתפו בתוכנית הרגישו תחושת 'שלמות' ושילוב בין כל העולמות שלהם, וזה חיזק את תחושת המקצועיות שלהם".

ד"ר רנץ מציינת כי בפרוייקט השתתפו 20 סטודנטים שהגיעו מרקעים דתיים שונים, דבר שהעשיר את חווית הלמידה "זה בעצם מאפשר השפעה והסתכלות אחרת. יש משהו מיוחד בטקסטים היהודיים. אני חושבת שגם בחברותא יש יותר מיומנויות של למידה כי אתה מטיל ספק ומאתגר את עצמך, וזו גם אחת מהמטרות של האקדמיה - להטיל ספקות".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עובדים על חיסון לקורונה בישראל. אילוסטרציה צילום: באסל עאווידת, פלאש 90

חיסון לקורונה: חברת 'מודרנה' מתחילה את השלב הבא בפיתוח

קרא עוד