יש דרך לשפר את לימודי האנגלית בחמ"ד

על מנת לשנות את מעמד האנגלית בבתי הספר הדתיים, יש לרתום גם את המורים והמחנכים שאינם מורים לאנגלית, לטובת מאמץ משותף המבקש להצביע על ערך לימוד השפה

ד"ר ויטלא ארזי
כח בכסלו התשעד
,
01 בדצמבר, 2013 9:50
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

מחקרו של אריאל פינקלשטיין מתבסס על נתוני המיצ"ב ובחינות הבגרות באנגלית, תוך שהוא מתייחס לנתונים מעודכנים מהשנים האחרונות ומצביע על הישגים נמוכים בבתי הספר הממלכתיים דתיים. פינקלשטיין מתמקד בצדק ב"זלזול מערכתי" ומגזרי ומדגיש את הצורך בשינוי סדרי עדיפויות ובהכרה בחשיבות שיש ללימודי אנגלית ברמה גבוהה בימינו.

אולם מעבר לנתונים המעודכנים, אין בדברים חידוש. כבר לפני כ-15 שנה מכללת "אורות ישראל", המכשירה גם מורות להוראת אנגלית , הצביעה על הגורמים האידיאולוגיים והתרבותיים המהווים חסם בפני שיפור משמעותי בהישגים באנגלית במערכת החינוך הממ"ד, ובאים לידי ביטוי בעמדות שליליות כלפי השפה האנגלית הנתפסת כמייצגת את "ערכי תרבות המערב"- כעין התיוונות מודרנית.

בשנת 2000 (תש"ס) התקיים במכללת "אורות ישראל" יום עיון למנהלים ומפקחים שנושאו דגשי החינוך הממ"ד לשנת תשס"א. מטרת יום העיון היתה להעמיד את נושא לימודי האנגלית בעדיפות גבוהה ולהעצימו בעקבות החלטה שהתקבלה בחמ"ד בסוגיה זו. בהרצאתי במסגרת יום עיון זה הצבעתי כבר אז על היחס המורכב בקרב הציבור הציוני-דתי לשפה האנגלית: מחד גיסא ההכרה , בדיעבד, כי שליטה בשפה האנגלית מהווה מפתח להצלחה בעולם התעסוקתי והאקדמי בתחילת המאה ה21, ומאידך גיסא, החשש שידע זה יגרור בעקבותיו חשיפה לעולם התרבותי החיצוני המזוהה עם השפה האנגלית. הדגשתי כי למרות הבשורה של החמ"ד המבקש להעצים את לימודי האנגלית בתשס"א , שינוי סדרי העדיפויות אמור להיות תהליך מורכב , אך לא בלתי אפשרי, בתוך מערכת חינוכית הנושאת מסרים של הירארכיה ערכית ברורה המחלקת בין ה"קודש" ובין ה"חול". רעיונות אלו אף פורסמו במאמר בביטאון המכללה "טללי אורות" (כרך ט, תש"ס) בו הצעתי לחולל שינוי באמצעות בניית תוכניות לימוד בית ספריות בגישה של "חווית לימוד בין תחומית" - גישה להוראת שפה המשלבת לימוד מיומנויות שפה עם תחומי ידע אחרים הנלמדים בביה"ס. במסגרת ההערכות הבית ספרית להגשמת חזון זה ניתן ליצור שילוב מעניין ומפרה גם בין לימודי תחומי יהדות ובין לימודי האנגלית ובכך לשבור את מעגל ההתנגדות הפנימית ללימודי אנגלית.

מתש"ס ועד ימים אלו עברה מערכת החינוך הציונית דתית תמורות וטלטלות רבות שרק העצימו מגמות בדלניות ומסתגרות. בתחום לימודי האנגלית ניתן למצוא בתי ספר המשתמשים בספרי לימוד שאינם מאושרים ע"י משרד החינוך. העובדה שקיים מחסור קריטי ומתמשך במורים לאנגלית מביאה לכך שמנהלים מעסיקים בהוראת אנגלית גם מורים שמעולם לא הוכשרו לכך.

בעיית המחסור ובמורים לאנגלית וכשירותם היא וודאי בעיה קשה הזקוקה לפתרון יסודי דחוף, אולם היא אינה הבעיה העיקרית. מצב ההישגים העגום מצריך שינוי באווירה ובתרבות הבית ספרית והפנמת העיקרון שבימינו שליטה בשפה האנגלית היא ערך מלכתחילה, ולא רק כלי בדיעבד.

על מנת לשנות עמדות בבית ובביה"ס יש צורך שגם המורים/ות המחנכים/ות שאינם מורים לאנגלית, אך הם האמונים על חינוך לערכים, יזדהו עם הנושא ויראו בו ענין ערכי שיש לחנך אליו. כדי לרתום את כל המערכת לשינוי עמדות כזה, יש להרחיב את חווית הלימוד הבין תחומית בבית הספר - ובמסגרת זו לשלב גם נושאים הקשורים ליהדות וחינוך יהודי. לדוגמא, סטודנטיות להוראת אנגלית במכללת "אורות" מקיימות זו פעם שניה קורס מתוקשב המשולב עם סטודנטים לחינוך בישיבה יוניברסיטי בניו יורק ובו נידונות סוגיות חינוכיות תוך שימוש בשפה האנגלית בכתב ובעל פה.

ככל שניטיב להביא את לימוד האנגלית לעולמם של הלומדים, ונכיר ברב גוניות - גם זו התרבותית- של הלומדים במערכת החמ"ד נוכל לחולל שינוי אידיאולוגי שיוכל להביא בעקבותיו גם לשיפור בהישגים.

הכותבת היא ראש החוג לאנגלית מכללת "אורות ישראל" אלקנה.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

דיון במשרד הבריאות צילום: הותר לשימוש

אופטימיות זהירה: קצב ההתפשטות היומי של הקורונה נמוך מהצפוי

קרא עוד