סגור

את מי אתה אוהב יותר?

הבחירה בין אבא לאמא היא בחירה קשה, יש אומרים אפילו לא הוגנת. אך עבור ילדים להורים גרושים השאלה הופכת לקיומית

נעמי וולפסון
א באדר א'
,
07 בפברואר, 2008 0:00

שלא כהרגלי, בחרתי הפעם לכתוב על ילדים להורים גרושים. מן הסתם רבים מכם תמהים ושואלים את עצמם, מה למי שכותבת ועוסקת בשלום בית ולנושא שכזה? אולם מי שיקרא עד הסוף יגלה כי גם כאן שלום בית הוא חלק מן העניין.


ראשית, אם החלטתם להתגרש, אנא מכם אל תדרשו מילדכם להתגרש אף הם מאחד מההורים. אין לשער את ההשלכות הקשות הנגרמות לילד שנדרש (או נאלץ) לבחור בין אבא לאמא. התופעה היא מאוד שכיחה: הילד חי וגדל אצל האם ואינו נפגש עם אביו, על אף שהאב רוצה ומשתוקק לקשר (כמובן מדובר בהורה שגורם מקצועי אישר שהקשר אינו מהווה שום סכנה לבריאותו הפיזית והנפשית של הילד). אז מדוע זה קורה? מדוע ישנם מקרים בהם האם אומרת בגלוי לילד שאבא שלו אדם רע ושלא כדאי לו להיפגש אתו? ישנם גם לא מעט מקרים בהם האב נוהג בצורה דומה, ובמקום לנצל את הזמן שהוא מבלה עם הילד לחוויות חיוביות ובונות, הוא עסוק רוב הזמן בלדבר בגנות האם. ישנן גם מניפולציות יותר מתוחכמות. אמהות גרושות רבות טוענות כי הן אינן מונעות את הביקורים של הילד אצל האב והם אינן מדברות בגנותו של האבא וזהו רק "הילד שפשוט לא רוצה ללכת, ואני לא יכולה לכפות עליו". הילד אמנם לא רוצה ללכת, אבל הוא עושה זאת משום שבתוך תוכו הוא יודע היטב שאמא מעדיפה שלא ילך. הוא אינו יכול להסתכן ולהעציב את אמא. הוא חושש שאולי אמא תאהב אותו פחות אם ילך לאבא. אמא היא העוגן היחיד עבורו, האם הוא יכול להסתכן בערעור העוגן הזה?


ישנם עוד גווני גוונים של מצבים אולם כלל אחד לכל: תשאירו את הילד מחוץ למגרש המריבה שלכם. לא משנה מה אתם חשים אחד כלפי השני, תשמחו שיש לילד אבא ואמא ותאמינו שזה הכי טוב עבורו.

הילד זקוק לשני הוריו כדי להתפתח בצורה בריאה, הוא זקוק להיות מחובר לשורשו. ניתוק מאבא הוא דבר הרסני לילד אף אם זה לא ניכר בהווה. כולנו שייכים לעץ ענק המחזיק אין ספור ענפים שיש לו שורש אחד ויחיד. לנתק ילד מהורה פירושו לנתק אותו מעץ החיים שמחבר את כולנו לאותו שורש ושממנו אנו יונקים את לשד החיים, זה להשאיר אותו תלוי באוויר כעלה נידף שאין לו על מה להישען.(כשאחד ההורים נפטר ל"ע המצב אחר לגמרי. במצב זה ההורה מאוד נוכח - דרך תמונות, דרך זכרונות, דרך ציונים לזכרו).


ואיך כל זה קשור לזוגיות? זוגות רבים מגיעים אלי כאשר מכנה משותף אחד להם: כשאני שואלת על הקשר עם ההורים אני מקבלת תשובות כגון "עם אבא שלי לא דיברתי שנים", "יש לי אבא אבל הוא לא קיים בשבילי" וכו. אשה אחת שלא פגשה את אביה מגיל חמש לא הייתה מסוגלת לסמוך על בעלה בשום דבר. התוצאות היו הרסניות. גבר אחד היה כל כך ציני כלפי אשתו עד שחייה הפכו לבלתי נסבלים. שאלתי אותו: ממתי אתה ציני, הרי לא נולדת ציני? הוא ענה לי: "נראה לי מאז שאני לא פוגש את אבא שלי". זו הדרך שלו להתמודד עם הפחד מאכזבה ומנטישה. הילדים של היום הם הזוגות הבונים את ביתם מחר!


אם אתם אוהבים את ילדכם, אנא דאגו שהוא יטפח קשר עם שני הוריו כך שיוכל לקיים, בזמן הנכון, את הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו...".


נסיים בנימה אופטימית וחיובית: שאלתי פעם ילד אחד איך הוא יודע שאבא אוהב את אמא והוא ענה לי ללא היסוס - "כשאני מדבר לאמא בצורה לא יפה, אבא כועס עלי ואומר לי שהוא לא מוכן לשמוע שכך מדברים עם אמא! לאור דברים אלו אני מציעה שנאמץ כולנו את הכלל הבא: נזהר מאוד מלדבר עם ילדינו בגנות בן/בת הזוג.


נעמי וולפסון היא יועצת זוגית וראש מיזם הדרכת כלות ב"צהר". 0525665653

המאמר המלא פורסם בעלון "השבת" של צהר

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

המשלחת הישראלית נוחתת באמירויות, אמש צילום: מתי שטרן, פלאש 90

הסכם ראשון נחתם בין ישראל לאמירויות

קרא עוד