"אבי מורי" ו"אימי מורתי"

"החיבור בין הנער להוריו, לביתו בגיל העשרה יכול לפעמים לתרום לעיצובו וחינוכו הרבה מעבר לכל שיעור, למידה או פעילות בית ספרית אחרת" ד´ר אביחי קלרמן בעקבות הסדרה "אחרי הצלצול"

ד´ר אביחי קלרמן 08/12/16 09:35 ח בכסלו התשעז

"אבי מורי" ו"אימי מורתי"
Shutterstock, צילום: Shutterstock

בפרק השלישי של הסדרה הדוקומנטרית של אורנה בן דור בערוץ 10, העוקבת אחר שישה מורי תיכון אשר משקפים את האתגרים במציאות הישראלית, ואת מערכת היחסים העדינה בין התלמידים למורים בישראל, מבעד לעיני המורים לכדה את תשומת ליבי דמותו של המחנך אבישי מזרחי. אבישי מדגים את היכולת של המחנך לעסוק בחיבור חשוב מאין כמותו של הבית בו גדל התלמיד, אל בית הספר בו הוא לומד ומתחנך.

מתחילת חקר החינוך תוהים העוסקים בו, מה הגורם המשפיע ביותר על עיצובו של האדם הבוגר: הבית, החברה, בית הספר ובנימה מקומית אולי השירות בצבא? איני יודע מה התכוון לומר לנו המשורר שאול טשרניחובסקי בדבריו: "הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה, הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ...", אך אני למד מכאן על השונות שבין האנשים ועל החשיבות לאפשר לכל אחד לגדול לפי הערוגה המתאימה לו ולפתח את "תבנית הנוף" שממנה צמח.

בשנת 1762 פרסם רוסו את הספר "אמיל" בו הוא פורס את משנתו החינוכית-פילוסופית, תכני הספר עוררו מהומה ועם צאתו, נאסר הספר לפרסום, נשרפו כל העותקים ומחברו היה לאדם נרדף. רוסו מייקר את "המצב הטבעי" שבו נולד הילד כאדם טוב ונאצל, כשהחברה היא הגורם ההורס את המצב הזה. ההמשגה של השלב הראשוני שלנו כ"מצב טבעי" מתכתב עם דברי טשרניחובסקי, ומפנה את זווית הראייה שלנו לחשיבותה של הערוגה בה נבט וגדל השתיל - הילד אותו אנחנו מנסים לחנך. זו אולי כוונתו של שלמה המלך, החכם מכל אדם שקבע בספר משלי: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה", אם נשכיל לתת לכל אחד את הדרך המתאימה לו נצליח בחינוך.

הצפייה במחנך אבישי מזרחי מראה עד כמה החיבור שהוא מנסה לעשות בין תלמידיו, בני הנוער, שבאופן טבעי, בגיל הזה, רוצים להתחבר לחברה ולהתנתק מהבית, לבין הוריהם שהם הערוגה, תבנית הנוף, המצב הטבעי, כל כך חשובה בעיצוב האישיות. לאורך החיים, מה שכולנו רוצים ומתגעגעים אליו הוא הבית שבו גדלנו, לאוכל של אמא לבית הכנסת של אבא, אבל עד שהתהליך הזה בתוכנו מבשיל, נסיבות החיים גורמות לכך שאולי נזכרנו מאוחר מידי. החיבור בין הנער להוריו, לביתו בגיל העשרה יכול לפעמים לתרום לעיצובו וחינוכו הרבה מעבר לכל שיעור, למידה או פעילות בית ספרית אחרת. ייתכן וזו גם כוונת התורה בפסוק: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" - לא רק אריכות ימים במובן הכרונולוגי של גל שנים רבות, אלא גם באיכותם, במטען הרב שאותו ישא כל אחד מאיתנו מקשר טוב עם הוריו. האם זו הסיבה לצירוף המקובל "אבי מורי" ו"אימי מורתי".

ד'ר אביחי קלרמן, סגן הרקטור וראש החוג לחינוך במכללה האקדמית הרצוג

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר