חינוך זה הכי אחי?

האם חייבים ללכת ללמוד חינוך כי זה ´הדבר´ במגזר והאם עיסוק באדריכלות, הנהלת חשבונות או כל מקצוע אחר משמעותו בריחה מאחריות לאומית של דאגה לעיצוב פני הדור הבא

הרב ד"ר אורי נויבירט 13/01/14 20:53 יב בשבט התשעד

חינוך זה הכי אחי?
Shutterstock, צילום: Shutterstock

שאלה:

אני מתלבטת באשר לאיזה מקצוע לבחור לעיסוק בעתיד (אני אחרי שירות לאומי). יש מעין מוסכמה חברתית שכזו, מסר סמוי בחברה הדתית-לאומית שלהיות מחנכים ומחנכות, מורים ומורות זה "הדבר", כלומר, זה המקצוע החשוב ביותר, התורם ביותר, מקצוע שמממש את האידיאלים שלנו בתור אנשים דתיים. שאלתי היא האם חובת ההוראה, חינוך הדור הבא, מוטלת על כתפיו של אחד ואחד מאתנו? האם עיסוק באדריכלות, הנהלת חשבונות או כל מקצוע אחר משמעו בריחה מאחריות לאומית, חברתית ואישית של דאגה לעיצוב פני הדור הבא?

תשובה:

במאמר הקודם ראינו כי מי שסובר שהעבודה היא בגדר כורח המציאות, לצורך פרנסה בלבד, אינו מאמין באידיאל של תורה ועבודה; אלא לדידו שילוב תורה ועבודה אינו אלא "בדיעבד".

גישת ה"בדיעבד" אינה מתבטאת רק בתפיסה שהעבודה נועדה לפרנסה גרידא, אלא היא עשויה למצוא ביטוי גם בהבחנה בין מקצועות שאינם אידאליים (לכאורה), כדוגמת מקצועות ההיי-טק, לבין מקצועות אידיאליים-ערכיים, כגון: חינוך, רפואה, עבודה סוציאלית וכיו"ב; תוך הקריאה לחתור למציאת מקצוע ערכי, לפחות לכתחילה.

בשאלה המובאת בראשית המאמר מצויות שתי הנחות שמאפיינות את גישת ה"בדיעבד". האחת, שצריך לבחור מקצוע לחיים ואין להקל ראש בעניין. השנייה, שיש להבחין בין מקצועות הנחשבים אידיאליים (כדוגמת מקצועות החינוך וההוראה) לבין מקצועות שאין בהם אידיאלים (לכאורה). הצורך לעבוד מחד גיסא, והרצון לבחור במקצוע ערכי מאידך גיסא, יוצרת אפוא את הדילמה האם ראוי לעבוד במקצועות כגון אדריכלות והנהלת חשבונות.

ההבחנה בין מקצועות אידיאליים לכאלו שאינם אידיאליים חוטאת לאמת. זאת ממספר סיבות:

ראשית, בכל עבודה ניתן למצוא ערכים נעלים, כגון: עזרה וכבוד לזולת, קידוש השם, התנהלות ביושר ובהגינות. כידוע, השאלה הראשונה שעליה יישאל האדם בשעה שיכנס לדין (של מעלה) היא "נשאת ונתת באמונה?" (=האם התנהלותך העסקית נעשתה ביושר), ולא האם עסקת בחינוך.

שנית, המניע של העובד עשוי להשליך על ערך העבודה. כך למשל, יכול אדם לעסוק בצרכי ציבור (כגון ברבנות) כאשר מטרתו העיקרית (מעבר לרצון להתפרנס) היא לעשות לו שם (ע"פ אבות ב, ב). כמו-כן יכול אדם לבחור במקצוע ההוראה בגלל השעות הנוחות והחופשות המרובות. לעומת זאת, יכול אדם לעבוד בהיי-טק כשמטרתו העיקרית היא לעזור לאחרים, ובכלל זה למשפחתו.

לבסוף, העבודה כשלעצמה היא אידיאלית וללא קשר למהותה (חינוך או ראיית חשבון וכדומה). שכן בכל עבודה יכול האדם לבטא את עולם הרוח שלו, להגשים את ייעודו ולעשות את "צרכי העולם ותיקוניו" כפי שעשה ה' בראשית הבריאה (ע"פ זוהר חדש כרך א, בראשית ט, ע"ב).

ראוי להדגיש, כי העבודה הנה בעלת ערך רב גם כאשר התועלת שבה נתפסת כדלה וגם כאשר היא נחווית כיומיומית ובנאלית. חיזוק לדבר ניתן להביא מן הסיפור על שני האנשים שזכו לחיי העולם הבא רק משום שהיו משמחים אנשים עצובים (תענית כב, ע"א). אם כך, הרי שגם מי שעוסק במלאכה - ובכך גורם באופן ישיר לרווחת משפחתו ובאופן עקיף לרווחתם של יצרנים, צרכנים ואחרים הנהנים מעמלו - ראוי לו שיזכה בשכר גם בעולם הבא. וכן נאמר בגמרא (ברכות ח, ע"א), ביחס למי שמתפרנס מיגיע כפיו, "אשריך וטוב לך - אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא".

הכותב הינו רכז פעילות תורנית וחבר הנהלת נאמני תורה ועבודה. שאלות הגותיות בענייני עבודה, פרנסה וכדומה ניתן להפנות ל: orinoy1@gmail.com

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר