חדשות כיפה

5 דברים שלא ידעת על התקן תוך רחמי

"נושא השימוש בהתקן תוך-רחמי מעסיק כל אישה ששומרת הלכות נידה", אומרת ד"ר תמר שלם, מומחית לרפואת נשים. יצאנו לבדוק אם המיתוסים על התקנים נכונים

צילום: shutterstock

אחת הסוגיות המרכזיות בעולם הדתי בכל הנוגע לקיום יחסי אישות היא סוגיית השימוש באמצעי מניעה. כיום קיימים בשוק אינספור אמצעים כאלו, והשאלה היא מתי ניתן להשתמש בהם ומתי לא, כיצד יש להשתמש בהם ואילו אמצעי מניעה אסורים לשימוש. אחד מאמצעי המניעה המאושרים לשימוש הם התקנים תוך-רחמיים לא הורמונליים (כדוגמת מולטילואד 375 או 380, ג'ינפיקס, ובלרין - Ballerine™) או התקנים הורמונליים.

לא פעם, עולות לא מעט שאלות שחשוב לתת עליהן תשובה ברורה. "נושא השימוש בהתקן התוך-רחמי מעסיק כל אישה ששומרת הלכות נידה", אומרת ד"ר תמר שלם, מומחית לרפואת נשים. "ישנם מגזרים שבהם לא משתמשים כלל באמצעי מניעה, ולכן העיסוק סביב הנושא רווח פחות אצלם, אך בקרב המגזר הדתי-לאומי, למשל, הוא רווח למדי".

ההתקן התוך רחמי של בלרין

ההתקן התוך רחמי של בלריןצילום: יחצ

שאלות נפוצות וניפוץ מיתוסים

לעתים נדמה כי תחום הפוריות, ההיריון והלידה מביא לכמות המיתוסים הגדולה ביותר – ומה שנכון לציבור הרחב נכון גם במגזר הדתי. אם כן, אילו מיתוסים רווחים מאוד בקרב ציבור זה בכל הנוגע לשימוש בהתקן תוך רחמי?

האם התקן תוך רחמי יכול לפגוע בפוריות? 
זהו מיתוס נפוץ מאוד, אך הוא אינו נכון. למרות הדעה הרווחת, ישנם מחקרים רבים שיצאו בשנים האחרונות אשר הפריכו ושללו לחלוטין את המיתוס הזה. במחקרים אלו הוצגו תוצאות אשר מעידות כי התקנים תוך רחמיים אינם גורמים לבעיות פוריות, או מעכבים כניסה להריון לאחר הוצאתו של ההתקן.

רק אחרי לידת שני ילדים (ומעלה) אפשר לשים התקן תוך-רחמי
לא נכון. אישה יכולה להשתמש בהתקן תוך-רחמי גם אם עוד לא ילדה. ארגוני בריאות האישה בעולם ממליצים על שימוש בהתקן תוך רחמי גם לנשים וולדניות וגם לנשים צעירות שטרם ילדו, כאמצעי מניעה ראשון היות ומדובר באמצעי מניעה יעילים ביותר. כיום קיימים בשוק מספר התקנים המומלצים במיוחד לנשים צעירות, שעדיין לא ילדו וזאת הודות לגודלם וצורתם של התקנים אלו; כך לדוגמא קיים התקן תוך רחמי בעל מבנה כדורי גמיש בשם בלרין, זאת בשונה מהתקנים אחרים, העלולים לגרום לגירוי ודקירה של דפנות הרחם.

התקן תוך רחמי בלרין נחשב לאחד ההתקנים הקטנים ביותר בשוק והוא מיועד גם לנערות ולנשים שטרם ילדו.

אחרי ניתוח קיסרי אסור להשתמש בהתקן תוך-רחמי
לא נכון. ניתוח קיסרי אינו מונע שימוש בהתקן אחריו. יתרה על כך לאחר קיסרי חובה למנוע הריון לפחות לשנה והתקן הוא אמצעי יעיל מאוד לשם כך.

האם התקן תוך-רחמי גורם להריונות מחוץ לרחם?
עוד אחד מהמיתוסים הנפוצים ביותר, הן בקרב נשות המגזר הדתי והן בקרב הציבור כולו, שהוכח כלא נכון. הסיכוי להיכנס להריון בעת שימוש בהתקן תוך רחמי הוא הנמוך ביותר מבין שאר אמצעי המניעה הקיימים בשוק. רמת האפקטיביות של התקן זה נעה בין 99.2%-99.8% (תלוי בהתקן). עם זאת, במקרים נדירים מאוד, בהן התקיימה הפרייה של הביצית למרות הימצאותו של התקן ברחם, ברוב המקרים יהיה מדובר בהריון מחוץ לרחם.

הכנסת ההתקן כואבת מאוד וההתאוששות קשה
לא נכון. מניסיוני גם ההכנסה וגם ההוצאה של ההתקן עלולים לגרום במקרים אחדים לאי נעימות מסוימת, אך רוב הנשים שהשתמשו בהתקן דווחו כי הפעולות הללו לא גרמו להן תחושת כאב או נגרם כאב קל בלבד.

דימום בעקבות הכנסת התקן תוך-רחמי

כדי שאמצעי מניעה מסוים יקבל "תעודת כשרות", הוא צריך לעמוד בכמה עקרונות:

  • שמירה על שבעת ימי טהרה לכל הפחות
  • ללא דימום בין-וסתי
  • פעולה הפיכה (להבדיל מקשירת חצוצרות, למשל)
  • פעולה שאינה מאפשרת הוצאת זרע לבטלה (ולכן קונדום הוא לא אופציה)
  • פעולה שלא תמנע את התהליכים הטבעיים המתרחשים בגוף האישה, כמו ביוץ.

בכל אלו עומד ההתקן התוך-רחמי, אך ישנה בעיה מסוימת בכל זאת: השימוש בו עלול לגרום להופעת כתמי דם, מה שעשוי לקבוע כי האישה אסורה – גם בתקופה שבה היא אמורה להיות מותרת, לכאורה.

"הלכות נידה נוגעות לכל אישה דתיה בגיל הפוריות", מסבירה ד"ר שלם. "מאחר שכמחצית מהנשים זקוקות לאמצעי מניעה עד גיל 51, העניין הזה רלוונטי לרוב שנות הנישואים, ובייחוד לחלק הראשון של תקופה זו. אם מופיעים כתמי דם בתקופה שבה הן מותרות, זה ''ביג דיל'' ומאוד מקשה על חיי האישה טכנית, גם מעבר לאיסור המיני. התקנים תוך-רחמיים גורמים להופעת כתמים, בתחילת השימוש בהם לכל הפחות – ראשית בשל הכנסת עצם זר אל תוך הגוף, ושנית, במקרה של התקנים מנחושת כמו בלרין, בשל גירוי רירית הרחם ובמקרה של התקנים הורמונליים היווצרות הדימומים תהיה על רקע הורמונלי".

מבחינת הלכות נידה נוצרת כאן דילמה של ממש, אך בעניין זה ניתנו פסיקות שונות לאורך השנים. כך לדוגמה, ישנם פוסקים המגדירים דימום כתוצאה מהכנסת התקן תוך-רחמי כ ''דם מכה'', כלומר דם שמקורו לא ברחם. במקרה כזה האישה לא נאסרת ועדיין נחשבת מותרת.

אם כן, מה כדאי לעשות? פוסקים רבים ממליצים להתייעץ עם רופאת נשים המתמחה בהתקנים תוך-רחמיים ובצרכיה של האישה הדתייה בהקשר זה, כדי לקבל את התשובה המקצועית הטובה ביותר, לצד תשובתו של הרב הפוסק.

 

לפרטים נוספים היכנסו לאתר בלרין 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חברי הוועדה בזמן הדיון צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

חוק הלאום יעבור ריכוך. סמוטריץ': "נתניהו התקפל"

קרא עוד