אני רוצה לצעוק, לבכות, לספר לאימא שלי.. לכל העולם. הכאב כל כך גדול והעולם שלי מתמוטט. והוא? רגוע, הייתי אומרת די אדיש. לא איכפת לו? בקצב הזה הטיפולים רק ירחיקו בינינו. אני פשוט לא מבינה אותו... והוא אותי...
את המסע המיוחד הזה, מצפייה למימוש החלום, שעובר דרך טיפולי פוריות- עושים יחד. במקביל, ישנם לחצים שבני הזוג בהכרח יצטרכו להתמודד איתם מעצם היותם צועדים במסע הזה. הקשר הזוגי הוא מפתח להתמודדות מוצלחת ודווקא הוא פגיע ביותר. חשוב להבין כבר בתחילת הדרך שאמנם אנחנו יחד בסיפור הזה אבל לכל אחד מאיתנו דרך אחרת לצפות, לכאוב ולחיות עם הכאב.
אחד מגורמי הלחץ המשמעותיים הוא עצם העובדה שנטל הטיפולים אינו מתחלק שווה בשווה בין שני בני הזוג. גם כאשר בעיית הפוריות היא של הגבר, הטיפול הפולשני והמאסיבי נעשה בעיקר בגופה של האישה. כשהבעל רואה את אשתו עוברת בדיקות לא נעימות, לוקחת תרופות או מזריקה אותן כל יום ולבסוף עוברת הרדמה מלאה, הוא מרגיש חסר אונים. בתחושה שלו, אינו יכול לסייע לה ולהגן עליה מפני הכאב והסבל. גם האישה עלולה להרגיש שהעול מוטל עליה ועם כל הרצון הטוב של בעלה- היא והיא לבדה עוברת את הטיפולים וההשלכות שלהם על גופה. אם הדרך מתארכת, מתווספים גורמי לחץ נוספים כגון רגשי אשמה ומתח.
אז איך הזוגיות שלנו עוברת את המסע בשלום? קודם כל ההקשבה והדיבור שהזכרנו במאמר הקודם- חיוניים. ההבנה להבדלים בינינו חיונית גם. השתיקה של הגבר אינה מעידה על אדישות, הרוגע שלו לא מראה על חוסר אכפתיות. לשני בני הזוג יש את הכאב רק דרך הביטוי שונה. לגבר קל יותר להתמקד בפרקטיקה של התהליך - מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה. האישה מצידה נוטה לפן הרגשי של המסע ויש לה צורך לשתף אחרים בכדי להפיג את הכאב. סבלנות ורגישות כלפי ההבדלים יעזרו לנו מאוד לשמר את מה שבינינו ואף לצמוח. אגב, השקט הנפשי שהגבר מקרין כלפי חוץ, מסתיר לעיתים סערה שמתחוללת בנפש פנימה. הוא גם זקוק לתמיכה. תמיכה שתאפשר לו בין היתר מרחב להתמודד עם הדברים בדרך שלו. הגבר מצידו יכול להקרין שותפות גם אם אין ביכולתו להזריק במקום אשתו. הוא יכול להיות שותף מלא לביקורים אצל רופאים, להתלוות לבדיקות ולקחת יותר משימות בבית בתקופת הטיפול.
ישנו מיתוס שאומר שהתמודדות מולידה בהכרח זוגיות טובה וחזקה. אני אומרת שההתמודדות יכולה לעשות גם את ההיפך. סוד הצלחת הזוגיות אינו טמון בהתמודדות שנכפתה עלינו אלא בדרך בה אנו חיים אותה. כל זוג יכול למצוא כוחות פנימיים ולרכוש כלים מבחוץ בשביל לעבור את זה בשלום ובאהבה רבה... אהבה שלא כתובה בספרים.
המאמר פורסם לראשונה בעלון "מעייני הישועה"