סגור

מורים ממאדים תלמידים מנוגה

מערכון טוב מעביר מסר בצורה לא פחות טובה מכל דף מקורות, וחודש אדר הוא בדיוק הזמן לדבר על דברים חשובים מתוך הומור ומתוך אווירה טובה

צוריאל רובינס
ו באדר ב'
,
16 במרץ, 2016 16:14
יחצ

יחצצילום: יחצ

ונפתח בחידה: מה המכנה המשותף למילים הבאות: רצח, פיצוץ, למות, טילים, מעיף, טירוף?

לא, אין הכוונה לתיאור של פיגוע חלילה. גם לא של סצנה ממלחמת "צוק איתן". המכנה המשותף של כל המילים הללו הוא שאלו המילים הכי נפוצות היום בקרב הנוער שלנו כדי לתאר כמעט כל דבר.

מה זה אומר עלינו כחברה? מה זה אומר על הנוער שלנו?

אנחנו גדלים בדור שסף הריגוש שלו עולה כל הזמן, וזו בעיה חינוכית עמוקה. הביטויים הללו שכל כך שגורים בפי הנוער שלנו הם לא רק מילים. הם מבטאים חברה עם המון אלימות בתוכה - ברשתות החברתיות, בווטסאפ, בסדרות באינטרנט וכתוצאה מכך גם ברחוב - מאלימות מילולית דרך הטרדות למיניהן ועד רציחות, וכל מה שבאמצע ביניהן.

ומה כל זה קשור לחודש אדר ולפורים? מאוד קשור.

בעולם הישיבות והאולפנות, וברוב הגדול של בתי הספר התיכוניים, יש רתיעה גדולה אצל המורים מחודש אדר. מה התלמידים יעוללו השנה, מה הם יציגו בסרטונים של ההכתרה, האם ועד כמה יצחקו על המורים שלהם וכדו'. התחושה היא שהמורים צריכים להיכנס לסוג של מגננה ולקוות שהחודש יעבור בשלום. במילים אחרות: אצל המורים, משנכנס אדר ממש לא מרבין בשמחה, אלא דווקא במתח ובחרדה ממה יעשו התלמידים הפעם...

התלמידים מצידם, ברוב המקרים, בכלל לא רוצים להעליב או לפגוע. הם בסה"כ רוצים להרבות בשמחה, בצחוקים, ובבדיחות על המקום שבו הם לומדים, ובכלל על החברה שבה הם חיים. הבעיה היא שיש פער מאוד גדול בין עולם המושגים של בני הנוער, לבין עולם המושגים של המחנכים שלהם. וכשסף הריגוש שונה אז גם סף הרגישות שונה. ומכאן מקרים רבים של מבוגרים שרואים סרטון או הצגה של נערים ומזדעזעים עד עמקי נשמתם, כשהנערים בעצמם בכלל לא מבינים על מה הזעזוע.

זה נכון לאורך כל השנה, אבל בימי הפורים זה בא לידי ביטוי בעוצמה גדולה הרבה יותר.

אז מה ניתן לעשות?

בסיפור הזה קיים כמובן הצד של המחנכים והצד של התלמידים. מאחר ו'עולם קטן' מיועד לבני נוער (למרות שהרבה מבוגרים, כמוני, קוראים אותו בעיון רב אז אפנה בשורות הבאות דווקא לבני הנוער, לתלמידים היקרים של מערכת החינוך.

מאחר ואני מאמין שכוונתכם טובות, שאתם רוצים לשמח ולהצחיק אבל ממש לא רוצים לפגוע, להעליב, או לצער את המורים והמורות שלכם או את ההורים שלכם שצופים בסרטונים שלכם או בהכתרה המדהימה שהפקתם, אני חושב שחשוב שתבינו שבמקרים רבים מדי, ניסו תלמידים להצחיק ויצאו מעליבים, ניסו להעביר מסר חשוב דרך בדיחות, אבל התוצאה הייתה הלבנת פנים ברבים דווקא של אנשים שיקרים לכם מאוד.

הומור הוא כלי נהדר להעברת מסרים, מערכון טוב מעביר מסר בצורה לא פחות טובה מכל דף מקורות, וחודש אדר הוא בדיוק הזמן לדבר על דברים חשובים מתוך הומור ומתוך אווירה טובה. אבל אני בטוח שכולנו רוצים שאף אחד לא ייפגע, בין אם הוא מורה ובין אם הוא תלמיד. בחודש אדר המורים מפנים לכם את הבמה וזה הזמן שלכם להיות יצירתיים ולהתבטא על מה שתירצו. תעשו את זה, תתכננו את זה, אבל אל תשכחו לחשוב היטב האם אתם עומדים לגרום נזק למישהו, , גם אם לא התכוונתם.

ואם תעשו כך, גם המסרים שתירצו להעביר בצורה מבודחת, ייקלטו על ידי הצוות שלכם ברצינות הרבה יותר גדולה.

הכותב הוא מנהל תיכון בישיבת אמי"ת בלבב שלם, ירוחם

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

איזה דגל מותר לשאת בצה"ל? צילום: פלאש 90

סטנדרט כפול בפקודות צה"ל | דגל גאווה מותר דגל חב"ד אסור

קרא עוד