טוקבקים ומשקפיים

רגע לפני שאתם שולחים עוד טוקבק לחלל הוירטואלי חשוב שתקראו את המאמר הזה. מי יודע אולי בפעם הבאה זה יראה אחרת

יוני נוימן
ז בטבת התשעב
,
02 בינואר, 2012 16:35
צילום מסך מאתר ynet

צילום מסך מאתר ynetצילום: צילום מסך מאתר ynet

באחד הימים הושיבה אותי אשתי מול המחשב כדי לראות את התגובות לטור האחרון שכתבתי על האדרת נשים. בשבוע רגיל, הייתי חושב שהערתי את הדובים משנת החורף, אבל כיוון שכבר כמה שבועות הדובים לא ישנים, הבנתי שרק הרמתי להם להנחתה. אודה על האמת, למרות התגובות הרציניות שנכתבו, קראתי אותן בשעשוע רב, זה מרתק ומשעשע לראות, כיצד קוראים, שעד לפני רגע לא הכירו את הכותב ואת שכניהם לעמודת הטוקבקים, כבר בקיאים ברזי מחשבותיהם, הם כבר יודעים האם היא דתייה או חילונית, הם יודעים האם הוא יירק על אישה באוטובוס, וכיצד הוא מתנהג כלפי אשתו בבית.

זה מרתק ומשעשע, לקרוא טוקבקים הקוראים לי שוביניסט, בעוד אחרים ראו בי כשומר האולטימטיבי של כבוד האישה. אני מבקש לנצל את ההזדמנות ולשתף אתכם במחשבות שעלו לי בעקבות קריאת התגובות.

החיים בעולם מורכבים. רוב הדברים הם לא טוב מוחלט, וגם לא רע מוחלט. האור והחושך משמשים בערבוביא, ולעיתין עומד לו האדם נבוך, מתלבט בשאלה כיצד לבחור. כל אדם מייצר לעצמו משקפיים איתם הוא רואה את המציאות, אצל אחד הם בצבע ורוד, אצל השני ירוק צהוב או כחול ואצל השלישי שחור. המשקפיים הללו הם המנחים אותנו כיצד לראות את החיים. יש אדם ההולך לחנות וכל הזמן טרוד בשאלה איך מנסים לדפוק אותו, ויש אדם תמים שיהיה פתי ויחשוב שכל העולם רק בא לעזרתו.

האדם המיוחד הוא זה היודע לייצר לעצמו משקפיים שקופות, אובייקטיביות, אדם המקבל על עצמו לראות את החיים כפי שהם משתקפים באמת במציאות. הוא יכול לבחור באמת בין רע לטוב, והוא יכול לחיות את החיים באמת ולא בצורה סכמתית.

לאחר שקראתי את התגובות, הבנתי שהרבה מהמגיבים, בין אלו שהצדיקו את הנכתב, ובין אלו שנגחו בו, לא באמת התייחסו למאמר, אלא השתמשו בו כדי לבטא את תפיסת עולמם שהייתה קיימת עוד לפני הקריאה, ורק תפסו טרמפ על הכותב או על טוקבקיסט אחר כדי לפרוק את אשר על ליבם.

לצערי, רוב הטוקבקיסטים בחרו לשמים מראש משקפיים בצבע מסוים, ברגע בו צדה הכותרת, שבחר העורך, את עינו של הגולש - הוא ישר נכנס לעמדה מסויימת. יש כאלו ששמים מראש את המשקפיים הדתיות, ויש ששמים את החילוניות. יש ששמים מראש משקפיים נפגעות, יש ששמים משקפיים תוקפות, כל אחד לפי בחירתו.

לא צריך להיות הבדל בקריאה בין מאמר של עמוס עוז לזה של ברוך מרזל, את התגובה צריך לתת בסוף, לא מתוך כעס ותרעומת על האחר, אלא מתוך שלמות עם הדרך האישית. אלא מה, דברים שאנחנו קוראים מקפיצים מקומות רדומים ועצבניים, המונעים ממנו לנו לקרוא את המאמר ולהגיב בצורה נקייה.

נכון נעשה אם לפני קריאת מאמר נעטה על עצמנו עדשות ראיה שקופות, ומי יודע, אולי אפילו נלמד ממנו משהו חדש.
וכמו תמיד אשמח לקרוא את הטוקבקים שלכם.

הכותב עוסק בייעוץ על פי שיטת מוח 1, ומלמד בישיבה המוסיקלית כינור דוד

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

רוחות עזות. ארכיון  צילום: בן קלמר, פלאש 90

תחזית מזג האוויר: בהיר, יבש ורוחות חזקות

קרא עוד