טיפול עצמאי בטרור, מעמד הממשלה ועוד

שלום,
שאלתך עוסקת בשני נושאים שונים, אך יסודם אחד. שאלתך הראשונה היא בנוגע ל'טיפול בטרור באופן עצמאי' (-הקמת מחתרת יהודית), ושאלתך השנייה היא בנושא מעמד הממשלה בימינו. לגבי כל שאלה יש היבט טכני והיבט מהותי.
וודאי שאסור ליחיד לפעול על דעת עצמו ולקחת את החוק לידים ולצאת למסע הצלה יחידי. ראשית יש מספר בעיות טכניות בנקיטת יוזמה זו: לאחרונה זרועות הביטחון חשפו מספר 'מחתרות יהודיות' שרצו לפגוע בערבים. אנשים אלו תכננו לפגוע באנשים חפים מפשע, כקרבן של מעשי המחבלים. ברור שאסור לפגוע באנשים שלא עשו כל רע, אין זה מוסרי מבחינת היהדות וודאי שאין זה נכון מבחינה מדינית. יש חסרון ביכולת של אנשים פרטיים לפגוע במחבלים עצמם, וודאי שאסור לפגוע באנשים חפים מפשע. בנוסף לכך, יש צורך לשקול את ההשפעה של פעולות אלו על דעת הקהל בתוך המדינה וההשפעה המדינית בזירה הבין-לאומית. עשיית מעשים בלתי אחראים גורמת לנזק גדול למדינת ישראל, וזאת במיוחד כאשר הנפגעים הם אזרחים שאינם חלק ממעגל הלחימה.
אנו חיים במדינה מתוקנת שפועלת לפי שלטון דמוקרטי. אנו לא חיים ברשות הפלשתינית בה כל גוף עושה מה שהוא רוצה, אלא במדינה יש גופים שהם בעלי סמכות לפעול בתחומים השייכים להם. לא ניתן להיכנס לנעלי הצבא ולהפריע למלאכתם. הצבא מקבל סמכות מהשלטון הנבחר בארץ, ולכן הוא יכול לפעול כנגד השלטון. מטעם מי אתה מתכוון לפעול? מי שולח אותך? לא יתכן שכל אחד יעשה את מה שהוא עושה מוצא לנכון. איך אתה תגיב אם מחר פעילי שמאל יפוצצו את הגדר שעוטפת את ירושלים במספר מקומות. אסור שיהיה אנרכיה במדינה וכל אחד יעשה ככל העולה על רוחו. אנו צריכים להשאיר את הטיפול בידי המוסמכים לכך, ולפעול בדרכים חוקיות כדי להשפיע על הממשלה שתקבל החלטות נכונות.
כפי שהזכרנו אנו חיים במדינה בה צורת השלטון היא דמוקרטית. תוקף חוקי המדינה נובע מתוך הכלל ההלכתי של דינא דמלכותא דינא, כפי שטבע שמואל בגמרא בבבא בתרא (נד,א). וודאי שכלל זה נכון בימינו לאור שיטות הראשונים על הסוגיה. אך נראה שבימינו ישנו תוקף יותר גדול לחוקי המדינה. יותר פשוט ליישם כלל זה בימי הגלות כאשר אנו מחפשים תוקף לחוקי מדינות זרות, או לחילופין כדי לקבוע גדר הלכתי לקניינים שנוהגים במדינה. כאשר אנו באים לדבר על השלטון היום במדינה יש לשאול האם אנו צריכים לכלל זה בשביל להבין שיש סמכות לשלטון היהודי הנבחר. בימי הבית הראשון היה בארץ שלטון מלוכני, והתוקף היה זהה ללא תלות בשאלה מי היה המלך. גם בימי הבית השני למרות כל המחלוקות עם המלכים, תוקפם נשאר. גם אם היו רוב ישראל מקיימים תורה ומצוות וודאי שצורת השלטון הייתה נבחרת בבחירות דמוקרטיות, וזאת לאור המוסר והערכים שברורים לכולם. אנו מוצאים בראשונים ובאחרונים שהם מבינים שאין צורך דווקא בשלטון של מלך, אלא בשלטון הראוי לדור. בעניין זה מרחיב האברבנאל בפירושו על פרשת המלך בספר דברים, וכך גם כותב (על פרשת המלך) הנצי"ב בפירושו העמק דבר שצורות שלטון אחרות הם בעלי תוקף זהה. (מומלץ לראות בעניין זה בספרו של הרב רבינוביץ, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, 'דרכה של תורה' במיוחד בשער הראשון).
כפי שכתבנו לגבי הקמת מחתרת, וודאי שיש לציית לחוקי המדינה. אנו מחויבים לעשות כל מאמץ כדי לשכנע את הציבור והממשלה בדרך הנכונה, אך יש חובה לציית. אסור שהמדינה תגיע למציאות של אנרכיה או מלחמת אזרחים. אנו צריכים לזכור כל הזמן שאם אנו נפעל כנגד הממשלה זה יגרור כעס ושנאה מצד חוגים אחרים בעם. הדרך לבנות את הארץ היא ע"י אחדות ישראל, והבנייה השלמה תהיה רק לאחר שזה יבוא מצד הכרה של העם. איננו יכולים לקבוע עובדות שלא יחזיקו מעמד ויגררו לשנאה והגברת האיבה בתוך העם. אנו צריכים לבחון איך מעשינו ישפיעו בתוך החברה הישראלית ולראות שלא יהיה שסע שלא יהיה ניתן לאיחוי.
בסיום שאלתך אתה שואל מדוע חוקי המדינה חלים על החזרת שטחים ולא על הוראה לחלל את השבת. בנקודה זו אתה צריך לבחון מספר עקרונות שגורמים לשוני בין התחומים: 1. אנו צריכים להבחין בין תחום שבו לממשלה יש סמכות, מול תחומים שאינם נוגעים לה. וודאי שאין לממשלה סמכות לקבוע באיזה בית ספר תלך ללמוד, וכך אין לה סמכות בנוגע לשמירת השבת. החלטות מדיניות זה התחום העיקרי במדינתנו שבו הממשלה משפיעה. 2. שאלות בנושאים מדיניים נוגעים לכלל האוכלוסיה, ולכן יש בעיה לכפות מעשים שאינם מוסכמים. לעומת זאת אין לממשלה סמכות בנוגע לרשות היחיד של האדם. 3. בנושא השבת מוסכם על כולם שאין סמכות להכריח את האדם לחלל סתם את השבת בניגוד לאמונתו, כך קובעים גם חוקי הצבא ואין שום סיבה לעשות דבר כזה. אך בנושא של ארץ ישראל לצערינו יש מחלוקת עמוקה בתוך החברה הישראלית בעניין. יש חשש שפעולה בניגוד לפקודות הצבא והממשלה במקרה כזה תביא לקרע בעם ומלחמת אחים שזה הדבר הגרוע ביותר שיכול להיות, ולכן הדבר מצריך זהירות רבה ושיקול דעת רחב.
נושאים אלו צריכים לבעור בתוכנו אך אסור לנו לתת לאש הורסת שתצא בקרבנו. עלינו לשמור על כוחותינו ולהשתמש בהם בדרך הראויה ובכך לייצר מאבק יעיל וידידותי לכלל האזרחים.
אוהד, חברים מקשיבים