פרוייקט הסקי הדתי

איזור התעשייה: הכירו את הילה שי-וזאן, דוברת "מכון לב"

היא תמיד תזכור את סגירת המעגל ברגע בו נפתלי בנט הודיע לה: "הצלחנו, אנחנו בממשלה". ובעוד עשור? כנראה ותראו אותה במליאת הכנסת

חדשות כיפה 16/10/13 14:30 יב בחשון התשעד

הילה שי-וזאן, מנהלת מחלקת דוברות ויח"צ של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים - ”מכון לב“. מתמודדת כיום גם כמספר 2 ברשימת ”הבית היהודי“ למועצת העיר מודיעין מכבים רעות.

(צילום: נעמה קדוש)

איך התחלתי, מה עשיתי קודם: למדתי תואר ראשון ושני וכתיבת תזה באוניברסיטת בר אילן, בפקולטה למדעי המדינה ותקשורת. במשך 12 שנה עבדתי בעולם התקשורת: הייתי מפיקה בידיעות אחרונות, כתבת בידיעות תקשורת, תחקירנית כתבת ומגישה בחדשות 10 וב"צינור לילה", וכתבת מגישה בתוכנית הבוקר בערוץ 2. בתפקידי האחרון לפני זה הנוכחי שימשתי כמנהלת מטה הפריימריז של נפתלי בנט במירוץ ליו"ר הבית היהודי.

כיום אני מנהלת מחלקת דוברות ויח"צ בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים- מכון לב. בזמן שהפוליטיקאים, העיתונאים וחצי עולם רק מדבר על הצורך בהשכלה למגזר החרדי ושילובם במשק בישראל, ממכון לב, בשקט בשקט, יוצאים בפועל מידי שנה מאות חרדים וחרדיות עם תואר במקצועות הטכנולוגיה וההיי-טק.

הקפיצה לפוליטיקה התחילה עבורי כאשר הייתי כתבת מוניציפאלית-פוליטית במודיעין, בדיוק בבחירות לפני 5 שנים. מאז המעורבות שלי ושל משפחתי בעיר גדלה, אם זה בהקמת הקהילה ובית הכנסת שלנו בשכונה, חברות בוועדת החינוך של העירייה וגם התנדבות בתיכוניים בעיר.

הישגים מרכזיים שאני גאה בהם: המשפחה שלי: בעלי וילדי לפני הכל. קריירה, הגשמה עצמית, הכל חשוב ומספק אבל תמיד בסוף חוזרים הביתה.

בקריירה שלי כאשת תקשורת היו מספר תחקירים וסדרות של כתבות שהביאו לדיונות נרחבים בציבור ולעיתים אף לחקירות משטרה ודיונים בכנסת. למשל בינוי לקוי בבתי אבות ובתי חולים, תחקירים על מחדלים משטרתיים ועוולות צרכניות הנעשות לציבור. כאשר אתה מביא לשינוי כלשהו, הדבר גורם לסיפוק אדיר. כך גם בפן ההתנדבותי- כשהחלטתי להתנדב כתומכת הוראה במסגרת פרויקט "יחד מורים" בה ליוויתי ילדים שנשרו מכל מסגרת לימודית. כל ילד במסגרות האלו שניגש לבגרות ועובר אותה, הוא בעיני הישג גדול.

כמובן שגם ההישג המדהים של השר נפתלי בפריימריז שזכיתי והיה לי בו חלק.

אני גדלתי על מפלגת המפד"ל. ואני זוכרת את ימי זבולון המר ז"ל. כולנו הרגשנו שהמפלגה זה אנחנו; בית הספר, תנועת הנוער. איפשהו במהלך השנים זה אבד. מהר מאוד אחרי שהכרתי את נפתלי הבנתי שהוא הבשורה לציבור, לתפוס את ההנהגה ולהוביל. כשהתחלנו היינו ארבע אנשים וממצב של אפס אחוז מוכרות הוא הגיע לכבוש את המפלגה בהישג מדהים של 70%-30%. זה בעיקר בזכות האדם הנדיר והמיוחד שהוא.

פספוס אחד בקריירה: משרה מיוחדת בתחום שתמיד רציתי להשתלב בו ולא התקבלתי כיוון שהיא לא התאימה לאישה נשואה עם ילדים.

רגע אחד לנצור: ערב ראש השנה. השר מתקשר כמה שעות לפני כניסת השבת ואומר: "הילה, הצלחנו. עוד כמה דקות אני נכנס לחתום על ההסכם הקואליציוני. אנחנו בממשלה". זו היתה עבורי סגירת מעגל של כל מה שחלמתי עליו מההתחלה. הציבור הדתי לאומי חזר לעמדת הובלה.

מה את עושה כשאת קמה בבוקר: יוצאת לריצה של 8-10 ק"מ (לא עכשיו בתקופת בחירות כמובן...) או רוכבת רכיבת כביש באזור לטרון והסביבה. התארגנות הילדים שמורה לבעלי במסגרת קיזוז שעות אחר הצהריים.

מה את הכי שונאת בעבודה שלך: בפן המקצועי - לא תמיד דברים מתקדמים בקצב שלי. לכל ארגון יש את הקצב שלו ואני שהייתי כתבת במהדורת חדשות עובדת בקצב אחר לגמרי. בפן הפוליטי - בתקופת בחירות יש הרבה תככים ופוליטיקה שאני פחות מתחברת אליהם. אני מבינה שזה חלק מהמשחק ולכן אשחק אותו עד סופו, אבל מבחינתי מחכה כבר להגיע ל-22.10, להיות חברת מועצה, לקבל תחום אחריות ולהתחיל לעבוד.

איך נראית השבת שלך: משפחתית וחברית. בד"כ ארוחת אחת במהלך השבת אנחנו מארחים או מתארחים אצל חברים. יש לנו במודיעין קהילה מאוד מגובשת והילדים גם כן מאוד נהנים לראות את החברים שלהם גם בשבתות. את הארוחה השניה אנחנו מקפידים להשאיר לזמן משפחה בו ארבעתנו אוכלים יחד, משחקים משחקי קופסא שביומיום אף פעם אנחנו לא מגיעים אליהם, ומחליפים חוויות על השבוע שהיה. בשבת בבוקר כולנו יורדים לבית הכנסת להתפלל, לפגוש חברים ולבלות בגינה עם הילדים.

כשיש לי גם קצת זמן לעצמי אני בדרך כלל מעדיפה לישון ולצבור כוחות לשבוע חדש או לקרוא ספר טוב.

מודל לחיקוי: מרגרט תאצ'ר. אישה חזקה ונחושה שלא נתנה לשיקולים פוליטיים להפריע לה בדרך להשגת יעדיה.

איפה את בעוד עשר שנים: חברת כנסת או מנהלת עמותה מרכזית בישראל.

איך את רואה את מצב התעשייה בימינו: הקיצוצים הנרחבים שנעשו לאחרונה מורגשים בכל משפחה, גם באלו היציבות כלכלית באופן יחסי. העלאת המיסים, הקיצוץ בפנסיות, ואפילו הקיצוץ בקצבת הילדים שהיתה עד היום בד"כ מהותית יותר עבור המעמד הנמוך- מורגשת ומוחשית. רק עבור שני ילדי היה לנו באופן אישי קיצוץ של 180 שקלים. 180 שקלים זה לא דבר של מה בכך, זה עוד חוג לילדים. המצב הנוכחי לא יוכל להימשך עוד הרבה זמן ולכן אני מקווה מאוד שהמגמה להקלה על הציבור תחל בקרוב.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר