אזור התעשיה: הכירו את יונת קפלן

היא התחילה כמורה לגיטרה, יצאה לחופשה קצרה כדי לעבוד במשרד השקעות וחזרה לעונה שניה הכירו את יונת קפלן, יועצת תקשורת בכירה ב'קוביס- תקשורת כהלכה'

חדשות כיפה
טו בטבת התשעו
,
27 בדצמבר, 2015 16:09

צילום:

יונת קפלן, (29), יועצת תקשורת בכירה ב'קוביס- תקשורת כהלכה'. נשואה ליזם היין מנחם קפלן. ('שהוא גם לקוח אבל רוב הזמן אבא של הילדים'). אמא לשלשה, מתגוררת בירושלים.

מה זה אומר?

יועצת תקשורת למגזר ה'חרדתי'- מתמחת ביצירת תקשורת חיובית בכלי התקשורת המגזריים. (מסורתיים וצפונה, בסקאלה של אולטרה דוסיים ועד לכיפות שקופות). מתעסקת בלקוחות פרמיום, מוסיקה, קולינריה, מוסדות, לייף סטייל וה"חיים הטובים" (יש חיים כאלה. זה דינאמי לגמרי, אבל יש.)

(צילום: באדיבות המצולם)

איך התחלתי:

כסטודנטית וכמורה לגיטרה. (לאו דווקא בסדר הזה). בלימודים שילבתי קצת מכל דבר. הרבה עבודות במקביל, שיהיה, בשביל הנשמה. בתחילת שנות העשרים שלי, חברה מהלימודים שידכה אותי לאחד, קובי סלע, שפותח משרד חדש ומחפש פרח כלשהו. ניגשתי לאודישן על תקן פרח יח"צ. בזמן שאנו חוזרים עם כתמי גבס ועבודות ליטוש על הבגדים, נפתח משרד יחסי הציבור אולי הראשון מסוגו במגזר: נטול פרסום, מחלקות גבייה כאלה ואחרות שלוקחות את הפוקוס מעולם תוכן איכותי ומודולארי, שעונה על הצורך המדויק של המוצר ועל רוב הפנטזיות של הלקוח.

עבדתי שם כחמש שנים והמשרד התמזג עם מחלקת היח"צ של 'גל אורן'. משם פרשתי אחרי ארבעה חודשים של למידה נוספת על עצמי ועל המקצוע. התחלתי לעבוד במשרד השקעות. איכשהו במקום להתעסק בכספים והמרת הדולר לשקלים, מצאתי את עצמי נמלטת לשתילת חומרים באתר ובחומרי ההסברה של המשרד.

בין לבין, קובי מתקשר להתייעץ איתי על חללים לבניית משרד, באזור ירושלים או במרכז. אני בחל"ד, מבינה שאני משתכרת יפה, אבל הנשמה מתה בין קבצי אקסל ומערכות CRM בבניה. הוא מחפש חלל ומישהו/הי לעבוד איתו, ואני מציעה את עצמי. קוביס העונה השנייה יוצאת לדרך. בפורמט ההוא כמעט, אבל עם הרבה יותר ידע וניסיון.

הישגים מרכזיים שאני גאה בהם:

האומץ לעזוב את התחום מבלי לראות בכך חידלון. ובמקצוע: לקוח שהתייאש כבר מעולם התוכן, ועם רעיון מדויק ואסטרטגיה שיושבת בול על התובנות, הוא מחייך ואומר, "שמח שסמכתי", מרגישה במקום הנכון ועם הרבה סיפוק.

פספוס אחד בקריירה:

בכל יום שאני חושבת שאני יודעת טוב יותר מהלקוח ולא נותנת מספיק מקום להגיגיו. בכל יום שאני מקשיבה הרבה יותר מדיי להגיגיו של הלקוח ופחות מדי למקצוע.

רגע אחד לנצור:

השקת חנות ל'הלבשה אישית', גם בקרב המדיה האולטרה חרדית. יצירת תוכן שלא נופל בשלב ה'מבקר' ולא מעורר את זעם הקיצוניים עלייך, את מבינה שהכל אפשרי (נניח), רק לתפעל נכון את הסמנטיקה.

קמה בבוקר:

בימים שפויים קפה וסידור קליל בבית, בימים פחות שפויים מתגלגלת למשרד ומקווה לטוב.

מה אני שונאת בעבודה שלי:

להסביר ללקוחות אולד סקול שהעתיד נמצא בדיגיטל.ואז להסביר שחיי המדף של פוסט, גאוני ככל שיהיה- הם עד 24 שעות. ואז להסביר מה זה פוסט.

איך נראית השבת שלי:

עם המשפחה, בנחת ובקצב שלי. בלי לדפוק חשבון לזמנים, מנהגים ומאכלים מקובלים.

מודל לחיקוי:

כל בוקר מישהו אחר. מישהו עם גישה חדשה, השראה מרעננת, שאני רואה את פעליו ואומרת לעצמי, 'כזה אני רוצה!' כל בוקר זה מישהו אחר. לא מתמסרת למודלים שלי.

מה את אומרת על מצב התעשייה:

לא מרגישה בנוח עם המונח "תעשייה". לא סגורה על הסיבה. מאמינה באנשים, בפוזיציות, בהזדמנויות נקודתיות ורוחביות. מה שרלוונטי היום, לא מעניין מחר. מאמינה בכישרון רב וברצון טוב שעוטף את הכל, וברצון אלוקים מעל הכל- ככוח מכריע.
במקצוע שיום הדין הוא אונליין, יש אנשים מבריקים עם יכולות פיצוח נדירות ומתעלות, יש אנשים עם יכולות טובות או בינוניות, ויש אנשים עם רגעים כאלה ורגעים כאלה. כמוני למשל.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

לוחמי צה"ל במהלך התרגיל צילום: דובר צה"ל

צה"ל סיים את תרגיל 'בוחן הרמטכ"ל'

קרא עוד