השמנמן והרזה מבקרים בדקס

דמיינו לעצמכם מרפסת עץ על שפת אגם כחול, שחפים מתעופפים בלהקות וריחות של אח בוער ובשר טוב באוויר. עכשיו שכחו מארגנטינה ובואו לדקס בטבריה

חדשות כיפה בעז פרידמן 19/01/12 15:11 כד בטבת התשעב

השמנמן והרזה מבקרים בדקס
יחצ, צילום: יחצ

"הי שירה, באה לצפון?" שאלתי את השפורפרת השחורה, "ברור" השפורפרת ענתה, "אתה נוהג!" יצאנו צפונה לעיר הקודש טבריה. תמיד כיף לראות את הכנרת ותמיד עצוב לראות פחות מהפעם שעברה שראית אותה. על שפת הכנרת יושבת מסעדת דקס. השומר בכניסה פתח את השער והרכב החליק בירידה לחנייה של המסעדה.

יצאנו מהרכב ולפנינו ניצב מתקן גדול לעישון וצלייה איטית. כתפי טלה תלויים נושמים עשן ריחני מהמדורה במרכז המתקן זרזו את התיאבון ואנחנו בתגובה פתחנו את דלת הכניסה למסעדה.

המסעדה נמצאת בתוך אוהל ענק עם חלונות גדולים שצופים לכנרת הכחולה, למי שרוצה גם אוויר מהבקעה, שתי מרפסות מזמינות במיוחד מחכות מחוץ לאוהל. התיישבנו "מעל" המים ובקושי רב הצלחנו להסיר את העיניים מהנוף כדי להציץ בתפריט.

"ראשונות?" שאלה שירה, "אחרי הפרומו בכניסה, אני כבר בעיקרית". "טוב, אני לוקחת חלת בצל לפתיחה" קבעה. הצטרפתי לראשונות והזמנתי בטטה צ'יפס.
חלת בצל (22 ₪)- "קונסטרוקציית בצלצלים זהובים מוגשת עם רוטב ברביקיו" הוגשה לשולחן ולצידה בטטה צ'יפס (20 ₪) תוצרת בית. נעצנו מזלגות בסליל הבצל, טבילה קצרה ברוטב הברביקיו ואמממ.. מצוין. הבטטה הייתה לא רעה אבל הספיק לנו מטוגן.

"מה בא לך, בשר או דג?" שאלתי, "מה אתה אומר גם וגם?" בחורה כלבבי. התחלנו ב"סלמון טרי מנהרות נורבגיה" (59 ₪ ל-150 גרם). הסלמון הגיע מעוטר ברוטב בזיליקום ירוק וריחני. נעיצה קלה בדג הספיקה כדי להבין שהסלמון ריצה תקופה קצרה ומדויקת במיוחד על הגריל. הטעם העדין של הבשר הוורוד היה משובח, גריל העצים הוסיף ארומה והבזיליקום הביא את המנה לכדי שלמות. "עכשיו בשר?" "אני לא בטוחה, אולי נזמין עוד סלמון?"

תמונה בגלריהתמונה בגלריהתמונה בגלריהתמונה בגלריה

מלאי ציפיות מהפתיחה הטובה, הזמנו "צלעות טלה משובחות בניחוח טימין ורוזמרין" (39 ₪ לצלע), "מדליוני פילה עגל מרמת הגולן" (75 ₪ ל-100 גרם) ואנטריקוט (120 ₪ ל-300 גרם). למנות הבשר צירפנו דואט (32 ₪) - "בטטות מתוקות מהמדורה בנוסח ל"ג בעומר ופטריות חורש בזנגוויל". כעבור זמן קצר הונח לפנינו מתקן עם גחלים לוחשות ומעליו חגיגת הבשר הריחנית.

הנחתי צלע טלה על הצלחת והתחלתי במלאכה. הטלה רך ועסיסי, ממלא את הפה בטעמים וכל לעיסה תענוג לכל החושים. "הטלה גרוע, וותרי עליו! נסי את האנטריקוט" החיוך הסגיר אותי ולא זכיתי גם בצלע השנייה. בזמן ששירה לועסת וממלמלת תוך כדי "חתיכת שקרן, גרגרן מנוול" ניגשתי לאנטריקוט. הנתח הוגש חתוך למלבנים (??) ולכדתי במזלג אחד מהם. הבשר טעים אך לא הגיע לרמות בהן עומדות המנות הקודמות, הסתפקתי במלבן אחד ועברתי לפילה. הנתח עשיר בטעם החזיר אותי מיד למציאות הוורודה של השעה האחרונה, חיסלתי בתיאבון מוגבר את הפילה המוצלח והתחלתי לדמיין את הקינוחים.

שירה סיימה גם היא עם הבשר ובעוד אנו נוגסים בבטטה ובפטריות החורש (לא רע) הצצנו בקינוחים המוצעים בתפריט. אמיר ששירת אותנו נאמנה ניגש לשולחן מיד אחרי שהרמנו את התפריט. "הבשר היה מעולה" ציינתי. "הרבה בזכות הגריל הייחודי שלנו". אמיר הסביר שמדובר בגריל עצים שהפחמים נעשים במקום מעצים שרובם בעל המסעדה מגדל. ענפים של עצי זית, אקליפטוס, ערמונים,הדרים ואפילו היקורי (אגוז אמריקאי המיובא מאטלנטה) הם המקור לגחלים ונותנים לדגים ולבשרים את הארומה המיוחדת. "הטלה", המשיך אמיר, "מזן 'אסף' שאריק שרון פיתח, מגיע ישירות מחוות השקמים. בקיצור, רוצים קינוח?"

שירה הלכה על טרפלס שוקולד (29 ₪) ואני לקחתי קינוח שאמיר המליץ ו"צריך להיכנס לתפריט החדש" - וופל בלגי עם גלידת וניל. שירה טעמה את הטרפלס והתקשתה להאמין שהוא פרווה, אני הייתי מרוכז בוופל הבלגי שסימן סיום מתוק לחוויה הקולינרית.

"איך היה?" שאלתי את שירה, "שמע, אני מה זה שמחה שהצעת לי לעלות לצפון". "גם אני, את נוהגת".

דקס, חוף לידו, טבריה. טלפון: 04-6710800
שעות פתיחה: א'-ה': 12:00- הלקוח האחרון, ו': 12:00 עד הלקוח האחרון, מוצ"ש: 20 דקות אחרי צאת השבת ועד הלקוח האחרון