השמנמן והרזה מבקרים בברטה

במסעדה הביתית הוותיקה החליטו לפתוח בשעות הערב ליין חדש בסגנון דיינר אמריקאי, אז הם עזבו את המפרום וקוסקוס מתפריט הצהריים ועברו להמבורגר ופילה אווז בתפריט הערב. מה השלב הבא? לשנות את השם ל"בארט"?

אביעד שחר ובועז פרידמן
כב באלול התשעא
,
21 בספטמבר, 2011 12:26
יחצ

יחצצילום: יחצ

"חייבים לברר מי זה היהודה הזה" אמר השמנמן בנסיעה לאור יהודה מקום משכנה של מסעדת ברטה לאחר שהועתקה מיהוד השכנה. "ומי זה אור, לא מעניין אותך?"
המסעדה נמצאת ממש בכניסה הדרומית לעיר, אין מה להתבחבש - נכנסתם לעיר, הגעתם. גם מציאת חנייה, אינה בעיה, כמובן שגם בחינם. בקיצור, זו לא ירושלים ובטח לא תל אביב.

משעה 18:30 מוגש תפריט הערב החדש, אנחנו נכנסנו קצת לפני שבע (השמנמן היה רעב). על השולחן מעין פלייסמנט נייר גדול ועליו ציור של ברטה - אמה של הבעלים. מצא חן בעינינו. המלצרית נגשה אלינו במהירות (גם מצא חן בעינינו) ולבקשתינו המליצה על ראשונות. אנחנו לקחנו "לחם הבית" (15 ₪) ו"פוקצ'ת טלה" (28 ₪). לחם הבית היה הפתעה אמיתית. לא מדובר בעוד לחם באפייה מקומית המוגש בכל מסעדה שצצה. בלחם החם והאוורירי של ברטה מילוי נדיב ומרענן של עגבניות שום ופלפל ירוק שהופך את המנה ליותר ממתאבן שסותם את הקיבה. ה"פוקצ'ה" ב"פוקצ'ת טלה" נראתה יותר כמו לחם שנעשה בשטח על ידי ה"צופים - שבט אור יהודה", דווקא יצא טוב (נראה שבברטה יודעים מה לעשות עם בצק) והעלה זיכרונות מימים שבהם רק חלמנו להיות מבקרי מסעדות, אך הבשר היה יבש, מה שגם הזכיר אוכל מהצופים, אבל בו לא שמחנו להיזכר. בסוף התפריט גילינו שהמקום מציע שתייה "ללא תחתית" - עבור 16 ₪ (לאדם) אפשר למלא את כוסך המרוקנת רק כדי לרוקנה פעם נוספת כי זה "בחינם". לקחנו.

תמונה בגלריהתמונה בגלריהתמונה בגלריהתמונה בגלריה

לעיקרית לקח השמנמן המבורגר "ברטה קלאסי" (45 ₪) - 300 גרם אנטריקוט טחון בתערובת מקורית של השף בתוספת צ'יפס (5 ₪) והרזה הלך על מקפיץ הכולסטרול, סטייק אנטריקוט (110 ₪) - 300 גרם, על גריל פחמים מוגש עם הום פרייז. הרזה טעם מההמבורגר והחזיר אותו בשמחה לשמנמן, "עסיסי כמו דיקט". השמנמן חשב אחרת "המבורגר טוב, הקציצה עשויה נכון". לגבי האנטריקוט לא היו חילוקי דעות, בינוני. אמנם בדרגת העשייה שביקשנו (מדיום) אבל בכל זאת הנתח היה אנמי וחלקים בלתי לעיסים לא היו נדירים. ההום פרייז היה מצוין, בברטה לא חטאו בבישול מרושל שמשאיר קוביות תפוחי אדמה נאים, תופעה מוכרת במנה האמריקאית. רוטב הצ'ילי לא היה מוגזם והרזה לא השאיר קוביה לרפואה. הצ'יפס לעומת זאת, ניכר שבילה את ימיו האחרונים קפוא בתוך שקית. מסכן. גם אנחנו.

לא מעט דברים בברטה הזכירו לנו את צדי צרפתי - הרבה "ליד" וחבל, כי יש הרבה דברים שכן הצליחו לגעת בנו, במיוחד בשמנמן. המנות היו כל כך גדולות עד שניתן היה להבחין בדמעה זולגת על לחיו. השתיה ללא תחתית גרמה לברק בעיניו והמחירים שווים לכל נפש.

מילה על השירות, נעים ולא לוחץ. מהיר ועניני. והכי חשוב, כשהכוס התרוקנה, לא היינו צריכים להרים יד במבט מבויש שאומר "אפשר למלא?" המלצרית חדת העין קלטה את הכוס מכל פינה במסעדה וללא אומר הגיעה מעצמה ומילאה את הכוסות (לקול תחינותינו "לא צריך!" רווינו!").

עוגת שוקולד חמה (24 ₪) הייתה הקינוח שלנו. טעימה, אבל לא הפילה אותנו. אולי זה הרושם הכללי מהערב בברטה.
מחוץ לחלון עוד מטוס לקראת נחיתה בנתב"ג מזכיר לנו שהמרחק מאור יהודה לדיינר אמריקאי עוד גדול.

BERTA ברטה. רחוב עמל 1, אור יהודה טלפון: 03-6320128
שעות הפעילות: א - ה 11:30 - עד לקוח אחרון, ו 15:00 - 11:00, שבת שעה אחרי צאת שבת - עד לקוח אחרון

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גנץ ונתניהו .  צילום: פלאש 90, יונתן סינדל, מארק ישראל סלם

נתניהו לשרי הליכוד: "גנץ יקים ממשלה שתהיה תלויה בתומכי הג’יהאד האיסלמי והחמאס"

קרא עוד