סגור

השמנמן והרזה מבקרים באוליב ליף

כשהשמנמן יצא לחופשת מחלה הוא לא ידע שיפסיד את הביקור המוצלח ביותר בקדנציה. ככה זה בחיים

בועז פרידמן
כו בחשון התשעב
,
23 בנובמבר, 2011 13:46
יחצ

יחצצילום: יחצ

"לאן הפעם?" שאלה תהל ונכנסה לאוטו, "תל אביב" עניתי, "נוסעים לשרתון". "תל אביב? קריזה, אין לי כוח לחפש חנייה". אז את כאב הראש הזה אוליב ליף מורידה מכם - תל אביב, רחוב הירקון ואין בעיית חנייה! אורחי המסעדה יכולים לחנות בחניון המלון, בצאתם מציגים "אישור יציאה" שקיבלו מהמסעדה והשער האוטומטי נפתח לרווחה.

נכנסנו ללובי המלון, אנשי עסקים מדסקסים על הרכישה הבאה, בקצה מסדרון מיד אחרי חנות מזכרות נמצאת אוליב ליף. התיישבנו בשולחן בקצה המסעדה, קיר זכוכית מפריד בינינו ובין הים. התאורה הופכת את הנוף למשעשע: חצייה התחתון של הזכוכית מציג את הגלים הנשברים, חצייה העליון - מָראה של הסועדים.

תגא ניגשה אלינו בזריזות, הציגה עצמה וסיפרה על המיוחדים. "מה זה תגא", קטעתי אותה, "כתר בארמית" ענתה והמשיכה בשלה. "וואלה, דווקא פעם הייתי די טוב בגמרא", אמרתי לתהל כשתגא הלכה, "אולי תהיה "מבקר ישיבות" ולא רק מסעדות" - אאוצ'

תגא חזרה ואיתה הראשונות שהזמנו: טונה אדומה (59 ₪) - "מדליון טונה אדומה צרובה במחבת על סלט פלפלים קלויים בגריל עם שום וכוסברה" ומרק היום (40 ₪), במקרה שלנו, מרק אפונה. הטונה, כמו כל המנות האחרות שהזמנו בהמשך, הוגשה באופן מקסים: נתח טונה צרוב מעליו רצועות פלפל צבעוניות וגבעול אספרגוס רענן עטוף בקישוא מגולגל. הטעם לא אכזב והתאים עצמו להגשה היפה. המרק היה עדין ובמרקם קרמי מוצלח - בדיוק לערב חורפי.

תמונה בגלריהתמונה בגלריה

התיאבון נפתח ואיתו הגיעו העיקריות: פילה בקר (140 ₪) - "פילה בקר צלוי עם דף חזה אווז מעושן ורוטב פורצ'יני, קרם בטטה קטיפתי ובוק צ'וי צלוי" ופרגית אורגנית (75 ₪) - "שיפודי פרגיות מעוטרים בירקות, אורז אדום וארבעת הבצלים, מוגשים עם עגבנייה צלויה". הפילה היה מעולה. נתח אדום מחומר גלם משובח ומעליו חזה האווז ברוטב פורצ'יני (בגרסה פרווה) לצד הבטטה שקיבלה תיאור מדויק בתפריט ("קטיפתי") עם בוק צ'וי (ירק עלים סיני, מעין כרוב) שהשלימו את המנה ליצירת אומנות. הבשר רך ועסיסי דרש עבודת לסת קצרה לפני ריצוי רפלקס הבליעה המיוחל - תענוג. הפרגיות, "תרנגולות חופשיות ללא אנטיביוטיקה", הוגשו לא פחות יפה מהטונה הזכורה לטוב: על מגש עץ מלא, שלושה שיפודים נחים מעל כלי ברזל אותנטי לצידם עגבנייה צלויה ואורז אדום בסיר קטנטן ויפה. ההגשה מוקפדת במיוחד וההנאה מובטחת גם בקיבה.

בזמן שסעדנו את ליבנו, מנהל המסעדה, רועי, הפגין רמת שירות גבוהה כשניגש בנימוס ובסבלנות לשולחן שלצידנו וניסה לתת מענה לצרכים המאוד מיוחדים של הסועדים ("אני אוכלת את כל הירקות חוץ מבצל, פטריות, עגבניות..", "אני יכולה לאכול את הירקות רק אם הם מבושלים מאוד מאוד..", "אפשר לטחון את הירקות?") גם אנחנו נהנינו מאד מהשירות של רועי כמו גם של תגא הנעימה שמילאה את הכוסות שלנו כל פעם שהתרוקנו עוד לפני ששמנו לב שהן ריקות.

האווירה הכללית במסעדה נינוחה ונעימה, אולי יותר מדי. מסעדה במלון מתאימה עצמה לקהל מבוגר וקשה לפספס את זה באוליב (עיצוב, מוזיקה, שעות פתיחה). דווקא איפה שרצינו שירות "תואם גריאטרים", לא קיבלנו - במסעדה אין שירותים, הם נמצאים מחוצה לה, מעל חנות המזכרות שבלובי. בדרכי לשם תהיתי מה היחס בין סועדים מבחוץ לבין אורחי המלון, רועי סיפק את סקרנותי "בחיתוך גס 60% הם אורחי המלון ו-40% מבחוץ".

זמן "הקיבה הנוספת" הגיע ותגא הגישה לנו את תפריט הקינוחים. תהל בחרה סיגר שוקולד וחלבה (42 ₪) - "סיגרים מבצק פילו אפויים בתנור עם שוקולד וחלבה, מוגשים עם גלידת פיסטוק ורוטב שוקולד חם" אני, במחווה לחנוכה הקרב ובא, הלכתי על הספינג' - התשובה המרוקאית לסופגנייה (35 ₪) - ספינג' מרוקאי עם ערק בציפוי סוכר, מוגש עם סורבה תוצרת בית". הספינג' לא התרומם מעל אלו שטעמתי בעבר לעומת זאת הסיגר היה משהו מיוחד, כנראה קובני.

מסעדת אוליב ליף, הירקון 115, תל אביב. טלפון: 03-5219300
שעות פתיחה: א'-ה': 19:00-22:00 (הזמנות אחרונות עד 22:00, פתוח עד אחרון הלקוחות)

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עברו את 20 אלף התושבים באריאל צילום: פלאש 90, יוסי זמיר

לא תאמינו כמה תושבים גרים באפרת ובאריאל

קרא עוד