שאלה
אני בוגר שביעית, מדריך בסניף בני עקיבא מעורב. לאחרונה אני והמדריכה שאיתי הגענו למסקנה שאנחנו "מתאימים", בקיצור "חברים". שנינו מגדירים את עצמנו מאוד דוסים. הבעיה היא, שמאז אנחנו מרשים לעצמנו לדבר על דברים מאוד אינטימיים, ולהעיר אחד לשני על דברים חיצוניים וכו'. מאז, גם נכשלנו ב"איסור נגיעה" אם אומר זאת בהמעטה, וכבר ארבע פעמים מצאנו עצמנו מחובקים!! אמרתי לה שאנחנו חייבים להקפיא את היחסים, אבל היא אמרה שלא כדאי, כי אחרת אולי לא נממש את הקשר בסופו של דבר. אנחנו מחפשים דרך להתמודדות, המצב לא יכול להמשך כך!!! איך זה שיש לנו ניסיון כזה??? איך אפשר לא לתת לבנאדם לפרוק את יצרו בשום צורה!!!! איך התורה לא נותנת אפשרות לגעת! אולי מותר לי לגעת בה רק כשהיא לא נידה? לא יכול להיות שהמצב ימשך ככה. איך אנחנו יכולים לשמור על שלמותנו ולהציל את עצמנו מאיסורי דאורייתא??
תשובה
שלום וברכה.
חבר יקר, צדקת:
להיפרד, להיפרד, להיפרד.
אין אפוטרופוס לעריות, אין אפוטרופוס לתאוות.
אם אתה רוצה לשמור על שלמותך, ועל טהרת הנפש שלך - להיפרד. לא דיבורים, לא מכתבים. אתה כבר יודע על מה אתם מדברים. זה ממש כואב לשמוע.
זה קשה, זה עצוב, היא תבכה, אתה תבכה, אבל זה הדבר האמיתי.
אל פחד. אם אתה אוהבים באמת - תוכלו לממש את הקשר בסופו של דבר בחתונה. אם זה אמיתי - תשמרו אמונים אחד לשני, חכו שנה-שנתיים, ותתחתנו. אל תהרסו אחד לשני את החיים, אל תפגעו בנשמות הטהורות שלכם. אגב, כדי לדייק בלשון, וגם כדי לעמוד באומץ מול המציאות, אל תגיד "מצאנו את עצמנו מחובקים", אלא "התחבקנו". זה לא סתם. זה חשוב כדי שתבין באיזה מצב אתם נמצאים. אל תסבכו את עצמכם בהפלות ובדברים שאתם באמת לא רוצים לדעת עליהם. אל תחשוב שאני מגזים. אתה לא יודע אפילו לנחש כמה סיפורים כאלה יש.
סליחה שאני מפחיד, אבל זה באמת מפחיד.
אבל זה יהיה לשניכם רק טוב. צאו מסערת הרגשות והיצרים שמסחררת אתכם. תעזוב את ההדרכה, זה לא טוב לאף אחד מכם הקשר הזה. קחו את הזמן, תפתחו כל אחד את עצמו, זה הזמן הכי טוב. כשתתבוננו מהצד ולא מעין הסערה, יהיה לשניכם הרבה יותר מובן למה זה כל כך טוב. זה רגוע ואמיתי. זה טהור וקרוב לה´. אם תרצו להתחתן - בכבוד. עד אז - שמרו מרחק.
קצת אומץ, כמו כשקופצים למים בליפתא, לעשות את ההחלטה ולהיפרד. תאמין לי שאני רוצה רק בטובתך.
ולשאלותיך בסוף: לא היה לכם נסיון כזה אם לא הייתם מכניסים את עצמכם לתוכו. פיקח לא נופל לבור, שחכם יודע איך לצאת ממנו. התורה נותנת לאדם לפרוק כל יצר - בזמן ובמקום המתאימים. היא לא מונעת , היא מגבילה. אפשר לעמוד בזה, והרווח נקי. השאלה לגבי זמן שהיא לא נידה לא רלוונטית בכלל, כי לבנות לפני חתונה אסור לטבול, ועד שאשה טובלת לפי כל כללי ההלכה היא נידה, גם אם היא לא בתקופת מחזור.
חבר יקר מאוד. זה קצת קשה מרחוק, אבל הייתי שמח לתת לך חיבוק חברי וטפיחה על הכתף, ולהגיד לך שאני מאמין שאתה יכול. אתה לא יודע כמה תשמח כשתצליח.
אגב, יש לי תחושה שהפחד שלה מפרידה הוא לא כי היא לא רוצה להיפרד, אלא מתחושות של בושה ופחד מנטישה, אחרי שהגעתם למגע קרוב, שזה דבר מאוד פנימי, גם אצל בנים אבל יותר אצל בנות. זו תחושה מוכרת, ואפשר לטפל גם בזה ולעזור לכם להיפרד בשקט. גם היא וגם אתה מוזמנים לכתוב אליי אם תרצו.
בהצלחה רבה,
דוד
davideinat@gmail.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם