מותר לגברים לענוד טבעת?

שאלה: גברים רבים נוהגים כיום לענוד טבעת נישואין. האם יש בכך איסור הלכתי של 'לא ילבש גבר שמלת אשה'?

תשובה: התורה אסרה על גבר ללבוש 'שמלת אשה'. אף שדיני התורה אינם משתנים עם השנים, הגדרת 'בגדי נשים' משתנה עם השנים, והראיה המשמעותית לכך היא עצם השאלה על טבעת לגבר, שהרי בימי הגמרא טבעות לגברים היו מקובלות (כמוזכר בגמרא במסכת שבת), ורק בתקופה מאוחרת יותר השתנו ההרגלים. וכך כתב הטור (יו"ד קפב) שהאיסור על אשה ללבוש "בגדים המיוחדין לאיש לפי מנהג המקום".

אנו פוגשים בתופעה הלכתית מעניינת, לפיה יתכן שלבוש שהיה אסור לגבר ללבוש בדורות קודמים יהיה מותר לו בדור זה, ולהיפך. הפרישה (יו"ד קפב, ה) מסביר ששינויים כאלה מתרחשים גלובלית, ועל כן גם מנהג הגויים ללבושי איש ואשה קובעים את דיני 'לא ילבש'. קביעה זו מסתברת, אך יחד עם זאת מעוררת קושי בדורנו, שהרי ישנן חברות רבות שבהן יש טשטוש בין המינים כמעט לחלוטין, עד שכמעט שאין בגדי נשים שלא לגיטמי שגברים ילבשו, וכן להיפך. האם ההחלטה החברתית לטשטש בין המינים תבטל את איסור 'לא ילבש'?

אין מנוס מלהבין שהגדרת 'שמלת אשה' ו'כלי גבר' לפי הרגלי הציבור אינה אלא כאשר לא מדובר על הרגלים שנובעים מטשטוש המינים. לדוגמה: יש לאסור לגבר להתאפר כמו נשים או לענוד נזמים. אולם טבעת נישואין אינה כלולה בהגדרה זו, משום שעיקר ענידתה אינה כדי לטשטש את הבדלי המילים אלא להיפך - כדי לבטא את המחויבות לנישואין. (ואפשר שהוא הדין לשרשראות שנלבשות גם על ידי גברים רבים שאינם מעוניינים לטשטש בין המינים, ואף להיפך הן נועדות לחיזוק גבריותם).

אמנם, עדיין קיים קושי מסוים בדבר, שכן מסתבר שהגדרת בגדי גברים ונשים נקבעת לפי הסביבה הקרובה, והעובדה שיש שבט בהודו שלובש בגדים מסוימים לגברים, לא תתיר ללבוש את אותם בגדים בסביבה שבה באופן מובהק אלו בגדי נשים. ולפי זה מי שחי בסביבה דתית באופן מובהק, שבה בגד מסוים שייך רק לנשים, לא יוכל ללבוש אותו גם אם מקובל בחברות אחרות שגם גברים לובשים אותו. לפי זה יש מקום לאסור מכנסיים לנשים בחברה דתית, שבה מכנסיים מיועדות רק לגברים, ויש לדון אף לגבי טבעת לגברים במקום שאיש אינו נוהג כך. אמנם, נראה יותר לומר שאם הנוכחות של החברות האחרות ניכרת ומורגשת, והרואה את הלובש כך אינו חושב שהוא נדמה לגבר / לאשה, אלא שהוא נדמה למישהו מהחברה השניה, אין בכך איסור. לדוגמה כיום אשה שלובשת מכנסיים בחברות דתיות הדוקות, אולי תחשב כנדמית לחברה שאינה שומרת תורה ומצוות באדיקות, אך לא לגבר, וממילא אין בכך איסור לא ילבש (פרט לבעיית הצניעות שיש בכך). וממילא נראה שהוא הדין לטבעת לגברים, גם בחברות שבהן הדבר אינו נהוג.

צד נוסף להתיר את ענידת הטבעת לגברים נובע מדברי הב"ח (יו"ד קפב) שלבישת בגדי אשה שלא לשם התייפות או הידמות לנשים, אלא לצרכים אחרים - מותרת. ולכן הוא מתיר לאישה ללבוש מעיל של איש מפני הצינה. ולפי זה אם מטרת ענידת הטבעת היא כדי להודיע לכל שהוא נשוי ולהבדיל עצמו מהמין השני – אין בכך איסור.

אכן, יש להעיר שבגמרא (נזיר נט.) מבואר שתלמידי חכמים היו נמנעים מלהסיר את שיער הגוף גם כאשר הדבר היה מקובל בין הגברים, וכן הרמ"א (יו"ד קפב, א) כתב שאף כשההרגלים משתנים, תלמידי חכמים נמנעים מלבוש שעיקרו לנשים. ולכן יש מקום לכתחילה להימנע מענידת טבעת לגברים אם אין בכך צורך מיוחד.

בברכה

יצחק דביר