שאל את הרב

פרשנות חכמים את התורה

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 26/07/26 16:11 יב באב התשפו

שאלה

שלום כבוד הרב.

יש לי שאלה לגבי איך חכמים מפרשים את התורה. לדוגמא במשנה הראשונה במסכת ברכות, נחלקו רבי אליעזר וחכמים ורבן גמליאל לגבי הפירוש של "ובשכבך" שנאמר בתורה לגבי קריאת שמע.

רבי אליעזר מפרש שהכוונה זמן שהולכים לישון והוא בשליש הראשון של הלילה, וחכמים ורבן גמליאל מפרשים שהכוונה בזמן שישנים והוא כל הלילה.

עכשיו אני שואל , לגבי הסמכות של חכמים לפרש את התורה , האם לרבי אליעזר היה פשוט נראה כך ולחכמים ולרבן גמליאל היה פשוט נראה כך?

כלומר הם קראו את הפסוק וכך היה נראה להם? או שיש להם ראיות והוכחות לדבר הזה?

כי לפי הבנתי כשחכמים מפרשים את התורה הם רוצים לברר מה רצון השם, מה הדין שהקב"ה התכוון שנתן את התורה, אבל לגבי פירוש של מילה זה נראה דבר שהיה צריך לעבור במסורת, אבל לפי הרמב"ם כשחכמים חולקים במשנה זה בהכרח דבר שלא עבר במסורת. אז המחלוקת פה הייתה בצורה של הניתוח של המילים ולא דבר שעבר במסורת, ואני קצת מבולבל כי זה לא נראה שיש פה ראיה חותכת, ומדובר בדין תורה.

אשמח להסבר, עד כמה שאפשר להבין ,איך זה עובד, תודה רבה.

תשובה

שלום וברכה

משעה שנתן הקב"ה את התורה לבני אדם – קבע ריבונו של עולם כי את התורה לא ילווה לאורך כל ההיסטוריה נביא שיאמר להם מהי הפרשנות הנכונה שלה, או כיצד להתמודד עם שאלות חדשות. הוא הסמיך בתורתו את בני האדם לפרש את תורת ה', וההלכה נקבעת לפי מה שיאמרו. זו המשמעות של הפרשה הזו:

דברים פרק יז פסוק ח (פרשת שופטים) - יב (פרשת שופטים)

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל: וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל:

מובן אפוא כי החכמים מפרשים את התורה לפי הבנתם, שכן לא תיתכן אפשרות אחרת. הם חותרים להבין את מגמת התורה ואת הטמון במילים הקדושות של התורה, וקובעים את ההלכה בדרך זו.

לעתים יש ראיות. לעתים יש הבנות עקרוניות. לפעמים יש מסורות.

הם מפעילים את כל הכלים שראויים להיות כלי פרשנות, ולפי זה קובעים את עמדתם.

האם הדברים מהווים תשובה ראויה למה ששאלת ?

כל טוב

כתבות נוספות