שאלה
שלום וברכה.
אני בת 19, לא יודעת איך להגדיר את עצמי,אני חיה בשתי העולמות, גם בדתי וגם קצת בחילוני. ואם אני מגדירה את עצמי כדתיה או לא- אני לא יודעת. בכלל יש היום בעיתיות במושג הזה להיות "דתי"- מה זה בכלל אומר? אבל זה לא מה שרציתי לשאול. בכל אופן, מה שחשוב לי להבהיר הוא שאני לא מחמירה במצוות. מצד אחד אני רוצה מאוד לעשות את הדבר ה"נכון", את מה שצריך כי אני כן מאמינה, אך מצד שני, אני חושבת שהיום יש כל מיני סייגים וכל מיני גדרות שהפכו את היהדות למשהו מאוד שונה ממה שהיא היתה אמורה להיות במקור. וזה לא הדבר הנכון. לכן, אני גם לא מקבלת על עצמי כל הלכה.
יש לי חבר לא דתי, שאני מאוד מאוד מאוד אוהבת ואין לי ספק באהבתי אליו, מעין הרגשת שלמות שאיני יכולה לתאר. אנחנו לא שומרים נגיעה, ואני לא רואה בכך דבר פסול. אני רואה בנגיעה כביטוי פיזי לאהבה ריגשית עצומה שאנו חשים אחד כלפי השני. איסור הנגיעה הוא גדר לקיום יחסי אישות [אנא, תקן אותי אם אני טועה] וכפי שאמרתי אני איני מחמירה ולכן אין לי כל בעיה עם הנגיעה. בעייתי הבאה היא בנוגע קיום יחסי אישות לפני החתונה. מה הבעיה בקיום יחסי אישות לפני החתונה אם האישה טובלת במקווה ואז אינה נידה?
אודה לך מאוד אם תתיחס לדבריי ולשאלתי בסוף.
אני אשמח אם המכתב לא יפורסם.
בכבוד רב,
ליאת.
תשובה
איסור נגיעה אינו רק גדר לקיום יחסי אישות, אלא הוא איסור עצמי לפי הרמב"ם.
קיום יחסים לפני החתונה אינם מוגדרים כיחסי אישות כפי שציינת אלא כיחסי מין ואסור לקיימם גם עם מי שטבלה, מאחר והיתר זה עשוי להוביל ללא ספק לזנות בהיבט ציבורי.