האם אפשר לברך על העומר לפני תפילת ערבית?

ב"ה

שלום.

שאלה הלכתית היא לא שאלה "היפותטית" אלא שאלה מעשית

כי השאלה שאתה שואל נדונה לאורך ולרוחב בפוסקים כבר מלפני כ1000 שנים. ובכל דור ודור אנשים התמודדו עם מה שאתה מתמודד ואנשים שאלו את הפוסק את השאלה שלך וקבלו תשובה .

ולעצם שאלתך אין קשר בין תפילת ערבית לספירת העומר. מיד בצאת הכוכבים אתה יכול לספור ספירת העומר. כי הדבר החשוב ביותר הוא שלא תפספס את הספירה מפני שאז את נכנס למחלוקת קשה  כיצד לפרש את המילה "תמימות" שמופיע בפסוק."

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:"

שיטת רב סעדיה גאון (רס"ג):

תמימות = היום הראשון והיום האחרון  שאם לא אמר היום אחד לעומר כיצד יאמר היום יום שני לעומר?  ואם דילג באחד הימים זה בסדר בתנאי שספר את הראשון ואת האחרון.

שיטת רב האי גאון :

תמימות = כל לילה מצווה בפני עצמה  שאם הגיע ל49 אף אם דילג זה נקרא תמימות.

שיטת רב שמעון קיירא גאון ( "בעל הלכות גדולות" בה"ג) :

תמימות= לספור 49 ימים מהתחלה ועד הסוף.  אם אדם דילג על אחד הימים ולא משנה איזה יום הרי שאין כאן תמימות  ולא יוכל להמשיך לספור "

ומרן רבי יוסף קארו  ב פסק בשו"ע באו"ח סימן תפ"ט

בליל שני אחר תפלת ערבית מתחילין לספור העומר, ואם שכח לספור בתחלת הלילה הולך וסופר כל הלילה.

ומצוה על כל אחד לספור לעצמו. וצריך לספור מעומד ולברך תחלה. וסופר הימים והשבועות.

כיצד, ביום הראשון אומר: היום יום אחד עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר: היום שבעה ימים שהם שבוע אחד (בעומר), וביום שמיני יאמר: היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד (בעומר), וכן עד שיגיע לארבעה עשר יאמר: היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות (בעומר), ועל דרך זה מונה והולך עד מ"ט יום.

סעיף ד

מי ששואל אותו חבירו  בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה, יאמר לו: אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו: היום כך וכך, אינו יכול לחזור ולמנות בברכה; אבל קודם בין השמשות, כיון שאין זמן ספירה אין בכך כלום. הגה: וכשהגיע הזמן, אסורין לאכול עד שיספור. ואפילו התחיל לאכול, פוסק וסופר; מיהו אם התחיל לאכול קודם שהגיע הזמן, אינו צריך להפסיק אלא גומר אכילתו וסופר אחר כך (ד"ע למאן דאמר ספירה בזמן הזה דאורייתא).

סעיף ה

אם אינו יודע החשבון, ופתח אדעתא דלסיים כמו שישמע מחבירו, ושתק עד ששמע מחבירו  וסיים כמוהו, יצא.

סעיף ו

אם פתח ואמר: בא"י אמ"ה אדעתא דלימא היום ד', שהוא סבור שהם ד', ונזכר וסיים בה', והם ה'; או איפכא, שהם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה, וטעה וסיים בה', אינו חוזר ומברך.

סעיף ז

שכח ולא בירך כל הלילה, יספור ביום בלא ברכה.

סעיף ח

אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה;

אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה."

ולכן על מנת שלא תגיע למצב הזה אז באופן מעשי כשמגיע זמן צאת הכוכבים תספור ספירת העומר.

בהצלחה,

עוזיאל אליהו,

.