שאל את הרב

אמונה בשואה

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 30/11/99 00:00 טז בכסלו גתשסא

שאלה

שלום, לאחרונה ביום השואה יצא לי לחשוב על נושא האמונה, וחשבתי.. אומרים שאלוהים הוא האבא שלנו,, אבל, איזה מין אבא יעשה את זה לילדים שלו? בשואה נרצחו 6,000,000 יהודים, קדושים וטהורים. שחיו, ועבדו ופעלו באמונה שלמה באלוהים. תמיד אומרים, שמי שילך על פי דבר השם יקבל שכר. שיהיה לו חיים טובים... איפה פה השכר? איפה בחושך הזה אפשר לראות מציאות של טוב? בתור יהודיה, לא הייתי מאמינה שדבר כזה יקרה לי.. הרי, אלוהים שומר עלינו, הוא אבא שלנו שדואג לנו... ככה זה צריך להיות.... אבל הוא זרק אותנו לכלבים. נתן את חיינו לנאצים, כדי שיעשו מה בראש שלהם. הרבה פעמים אני לא עושה מה שאבא שלי עושה... אבל בחיים לא הייתי מצפה לעונש כזה. אשמח אם תענה לי תשובה, סליחה שזה יצא כל כך ארוך, בתודה, נעם.

תשובה

בס"ד

שלום רב,

ההשוואה שלך את הקב"ה לאב רחמן היא גילוי רגשי שיש לו מקום רחב וחשוב מאוד בתפילה ("אבינו, אב הרחמן, המרחם, רחם עלינו...") התפילה היא המקום לביטוי הרגש כלפי הקב"ה.

אבל כאשר שואלים שאלה, כאשר מבקשים להבין, עוברים לחשיבה שכלית. מבחינה שכלית הקב"ה בלתי מושג. כל ניסיון שלנו להבין את הקב"ה בשכל הוא חסר תוחלת מפני שהמציאות האלוקית לא נתפסת בשכל אנושי, על כן הוא מכונה 'אין סוף' (גם את המושג: 'אין סוף' אי אפשר להבין באמת).

הואיל ושכל אנושי לא יכול להבין את ד'. הקב"ה מגלה לנו את דרכו בתורה. לכן נתנה לנו התורה שהיא דבר ד'.

אם כך כאשר את חושבת על השואה אל תשווי אותה להתנהגות של אביך האוהב אלא תתבונני ותבדקי מה אומרת התורה על הנהגת ד' את עם ישראל.

מתברר שהקב"ה מקדם את העם והעולם גם בדרכים מכאיבות (גם אנחנו עורכים ברית מילה לתינוק). נבואות רבות מתארות אירועים מאוד קשים ומייסרים שבאים על עם ישראל: הקב"ה מודיע לאברהם שעתידים בניו להשתעבד במצרים "ועבדום ועינו אותם". בשום מקום לא כתוב ששעבוד מצרים הוא עונש. זהו "גורל" שהקב"ה מתכנן לדור המעבר משבטים לעם. היווצרות עם ישראל מתרחשת בתוך סבל נורא. הכתוב לא חוסך בתיאור הקושי והסבל: "ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה".

באשר לשואה. גדולים וטובים ממני ציינו את הסמיכות המופלאה של השואה ותקומת המדינה (שלש שנים). אפשר לראות דמיון בין שעבוד מצרים וגאולת ישראל הפלאית ביציאת מצרים ובין השואה והתקומה.

תקומת ישראל היא נס ופלא שאיננו יודעים להעריך. אין בכל ההיסטוריה האנושית תופעה של עם שגורש מאדמתו, התפזר בכל רחבי תבל  ולאחר אלפיים שנה התקבץ שוב בארצו - קיבוץ גלויות של עדות כל כך שונות ורחוקות.

כאשר מתברר שהאירועים הללו: השואה והתקומה, כבר מתוארים בדברי הנביאים (כגון שירת האזינו, ועוד) לא נותר אלא לומר "מאת ד' היתה זאת היא נפלאת בעיננו".

אני לא מקבל את הדרך שמתלוננת על השואה ומתעלמת מהתקומה. על כך נאמר 'אין בעל הנס מכיר בניסו'.

אינני מתיימר להבין את דרכי האל בשואה הנוראה, ואינני מסוגל להקל בגודל האסון, הסבל והייסורים שעבר בין ישראל. אבל באותה מידה של עמידה אילמת (וידום אהרון) מול מצוקת השואה, אני ניצב בענווה ובהודיה נשגבת כנגד התקומה הנפלאה. ואולי משום כך גלגלה ההשגחה שדור התקומה יציין את זכרון השואה (יום השואה) וזכרון התקומה (יום העצמאות) ברצף שמתרחש בסוף ניסן ותחילת אייר.

 

 

 

 

כתבות נוספות