תפילה

לק"י

שלום לך!

השאלה היא שאלה מדהימה, ואף שאני לא תמיד באמירה של "צרת רבים - נחמת יחיד", במקרה הזה אני כן מאמין בזה.

יש כל כך הרבה שמתמודדים עם זה וגם אם הם נראים ככוונים הכי גדולים (ואני לא אומר את זה על כולם) יש ימים שיש בהם פחות כוונה או שלא מרגישים בכלל כוונה.

האם זו תפילה? האם זה שווה משהו?

אני חשוב שבעצם השאלה שלך פתחת פה נקודה שרבים יכולים להתחבר אליה ולקבל (אני מקווה) מהתשובה.

כדי לענות על השאלה אני חושב שאנחנו צריכים להיות כנים עם עצמנו.

ברמה הפרקטית, או יותר נכון המילולית - אפשר להתפלל בלי לכוון.

אפשר לקרוא את זה כקריאת טקסט עם עשייתי כל הפעולות הנדרשות, אך האם זו תפילה?

לשנינו ברור שלא, אם כי אפשר לומר (ולא ניכנס לכל החלוקה מתי כו ומתי לא) שמי שעשה את זה יצא ידי חובה.

אבל שנינו יודעים שזה לא כך. התפילה היא עבודה שבלב ולא עוד איזשהו טקס בלי מכוון.

בכלל, ביהדות אין רצון שנהיה כמכונה אלא כאנשים חושבים.

זה בדיוק התפילה - פעולה שאדם עושה על עצמו (מתפלל, על משקל מתלבש) כאשר הוא עושה עם עצמו דין ודברים (פלילים - פלל - התפלל).

יוצא שעצם הפעולה של התפילה איננה אפשרית בלי הכוונה - בלי החשבה פנימה.

לפחות ברמה האידאלית.

אז שניה, זה לא אומר שמי שלא מכוון שלא יתפלל. ממש לא.

אני לא רוצה להלעיז, אבל נגיד מדובר בך והיתה לך תפילה בלי כוונה וזה מה שהוביל לתפילה, ייתכן ובשעת התפילה לא התפללת אבל בעצם השאלה שלך עכשיו יש מימד של תפילה.

גם כשלא מכוונים בתפילה, כי זה ממש לא תמיד אפשרי, יש ערך.

אם זה ערך כמו שהרב מנחם מנדל מקוצק אמר שזה כמו שמעמידים אפס על כל תפילה שלא התפללנו בכוונה, אבל כשיש תפילה בכוונה זה להעמיד אחד, ואם אנחנו כותבים בעברית יוצא שהמספר הוא גדול 10, לדוגמא).

מה שהוא מנסה להגיד זה שהיות והתפילה קשורה במה שאדם פועל על עצמו, ואנחנו אנשים - אז יש תהליך, התפילה היא לא רק נמדדת בהקשר שלה בלבד אלא גם ביחס לכל התפילות אז גם אם יש תפילה בלי כוונה אבל המגמה של הכוונה בתפילה נמצאת במגמת עליה (גם אם יש ימים שיש הרבה פחות כוונה) זה שווה משהו ויש טעם.

מקווה שהדברים עזרו ואם יש עוד שאלות על תפילה או על נושאים אחרים תמיד אפשר להרגיש בנח לפנות ולשאול.

נתנאל

netanelweil@gmail.com