שאל את הרב

שכל ורגש

חדשות כיפה חברים מקשיבים 07/10/17 19:26 יז בתשרי התשעח

שאלה

שלום,

תמיד ידעתי שאני חכמה ומשתמשת הרבה בשכל אבל רק לאחרונה הבנתי משהו שלא הבנתי עד עכשיו.

שמתי לב שאני אחת שהשכל אצלה מגיע הרבה לפני הרגש. לדוגמה, אם חברות ירצו לברוח מהאולפנה איתי, הדבר הראשון שאחשוב עליו הוא: מה אגיד אם אתפס, ולא - איזה כיף יהיה לנו.

עוד דוגמה, הייתי במסע בפולין בחופש ולא הרגשתי כלום. הייתי סוג של אדישה. לא הייתי עצובה אפילו.

כן אני יודעת. כל אדם הוא שונה וככה אני ואני צריכה לקבל את עצמי כמו שאני. מקבלת. הבעיה מתחילה כשאני חושבת על דברים אחרים קצת.. שידוכים. כן, יש עוד זמן אבל זה נושא שבין אם נרצה ובין אם לא הוא מעסיק. אני מפחדת.

באמת מפחדת.

מפחדת שלא אמצא מישהו. מפחדת שהלב שלי גם אז לא יעשה כלום. שלא אוכל לאהוב באמת אף אחד. אז תגידו: כמו שאת אוהבת את חברה שלך, תאהבי גם אותו. אבל זאת הבעיה. אני לא ממש אוהבת את חברות שלי. כיף לי איתן, אפילו מאוד, אבל גם כשאני איתן המחשבות שלי עובדות יותר- היא באמת חברה שלי או לא? כדאי לי לומר משהו או לא?

מה אם ככה יהיה גם איתו? תחשבו שאני מוזרה. מפחידה אותי האפשרות שאחיה חיים שלמים עם מישהו שלא אוהב...

תשובה

שלום יקרה,

מה שלומך?

הנפש שלנו בנויה מכמה כוחות. שניים מהכוחות הללו הם הכוחות שעליהן שאלת: השכל והרגש. לא תמיד הכוחות הללו מאוזנים אצלנו. אצל חלק מהאנשים השכל שולט יותר ואילו אצל חלק מהאנשים הרגש שולט ומשפיע יותר. ובעצם את רוצה להגיע לאיזון בין הכוחות. חשוב לציין שלא בהכרח צריך לאזן את הכוחות הללו אלא אם חוסר האיזון מפריע לאדם עצמו. אנחנו אנשים שונים ולכן הגיוני שהאיזון הדרוש לכל אחד יהיה אחר. אך ייתכן שחוסר האיזון יפריע לאדם והוא ירצה לאזן את עצמו.

לפני שאציע לך עצה מעשית בעניין, חשוב להדגיש שני דברים חשובים.

דבר אחד, אין כזה דבר שאין בו רגש או לחלופין שכל. ייתכן שאדם נוטה לצד מסוים או נוטה להחצין צד מסוים אך בכולנו יש שני הצדדים הללו. אני לא מאמינה שהחשש שלך יתממש בבחירת בן זוגך בעתיד מכיוון שקיים בך צד רגשי שבעת הצורך מתעורר לחיים ושולח את אותותיו אלייך.

דבר שני, יש תגובות שכליות שמהול בהן רגש. לדוגמה שאת כותבת שאת חושבת אם חברות שלך באמת חברות שלך, ברור שאת מבררת את זה בשכל אך גם ברור שאת מפעילה את הרגש שבך, את חושבת האם יש ביניכן חיבור רגשי או אפילו אם יש ביניכן אהבה. רגש הוא רגש. גם אם היא מבורר באמצעות השכל.

איך בכל זאת מעוררים את הצד ההופכי שלנו ומאזנים את עצמנו? הרמב"ם לימד אותנו בהקדמתו למסכת אבות שאם רוצים לתקן מידה מסוימת בנפש, מנסים לנטות לכיוון ההפוך ולאט לאט נוטים לקו האמצע. למשל אדם שנוהג יתר על המידה במידת הקמצנות, עליו לנטות למידת הפזרנות ואט אט לנטות לקו האמצע שבין הפזרנות לקמצנות. אינני יודעת אם השיטה הזו עוזרת גם לאיזון שבין השכל לרגש, יכול להיות שהיא תעזור. אפשר לנסות שיטה דומה לה שגם מרגילה את האדם לדבר שאינו רגיל אליו: אחרי אירוע שלדעתך הגבת אליו בצורה שכלית, את יכולה לחשוב מה הרגש שעלה בך בעת האירוע ואחריו? מה הייתה התגובה הרגשית שלך לאירוע? (גם אם לא החצנת אותה כלפי חוץ) ואם לא היה תגובה רגשית כלל, את יכולה לחשוב איזו תגובה רגשית היית רוצה שתעלה? היית רוצה להחצין אותה יותר? ועוד שאלות שיעלו בך את הפן הרגשי. כך לאט לאט תרגילי את עצמך להגיב גם בצורה רגשית ותתני מקום גם לפן הרגשי שבך.

מקווה שעזרתי בהתמודדות. מוזמנת להגיב על הדברים ולשאול עוד במייל שלי.

חג שמח,

כל טוב, רינת rinathaber@gmail.com.

כתבות נוספות