שאלה
שלום לכולם,
השבת, בפרשת משפטים, התורה מפרטת ומבהירה כיצד נוכל לממש בחיי היום יום שלנו את האידאה האלוקית שפגשנו בפרשה הקודמת בעשרת הדברות. החל מדיני נפשות, דרך דיני נזיקין וכלה בדיני גניבה ורכוש.
מדהים לראות עד לאיזה רזולוציה מגיעה תורתנו, ולאיזה פרטי פרטים היא מצטמצמת ומופיעה גם דרכם.
אלא שהפרשה לא מסתיימת בזה.
בסיום הפרשה התורה מביאה את המשך תיאור מעמד הר סיני.
עיון מהיר בפרק כ"ד מעלה כמעט עשר פעמים (!!) את השורש ע.ל.ה.
אחד הפסוקים צד את עיני "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה'... וְהָעָם, לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ."
אחרי שמשה היה איתנו לאורך כל עשרת המכות, בנטיית ידו הביא את נס ה' וחציית ים סוף, גישר ביננו לבין ה' במתן תורה.. פתאום פסוק שאומר אחרת, אנחנו לא יחד- משה עולה, ואנחנו- לא עולים איתו..
לא יודעת מדוע זה דווקא הפסוק שצד את עיני, אבל אני כן יודעת מה אני מבינה ממנו.
כן, יש מדרג בעולם הזה- זה מתחיל מדומם, צומח, חי, מדבר, ישראל.
זה ממשיך גם בתוך ישראל- כהן, לוי, ישראל.
כשבחוץ נושבות רוחות של "כולנו אותו הדבר", התורה מזכירה לי שלא כך הוא הרצון האלוקי.
האם ההדרגה הזו מונעת ממני להתקדם? נהפוך הוא! ההדרגה הזו קוראת לי להתקדם *מהמדרגה שלי*, ואולי כאן מגיע הפאנץ' של כל עניין אי השיווניות-
במילה אחת: אני.
בשתי מילים: מיקוד עצמי.
כשאני מביטה למעלה ושואפת להתקדם, *אני שואפת להתקדם ביחס אלי*, לאיפה שאני הייתי קודם. ההתקדמות שלי אינה ביחס להתקדמות של מי שלצידי או מעלי, אלא רק ביחס לכוחות ולכשרונות שקיבלתי וכל מה שאני עושה איתם על מנת להתקדם עוד קצת ממה שהייתי אתמול.
ואם תגידו לי "אין לי כוחות", אענה לכם בדבריו הידועים והנפלאים של הרב קוק "בן אדם, עלה למעלה עלה, כי כח עז לך- יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם- פן יכחשו לך. דרוש אותם, וימצאו לך מיד"
שבת שלום,
מעיין.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו