שאלה
שלום הרב.
אני בן 22, סבלתי בעבר מבעיות דה פרסונליזציה, וכן יש לי ptsd complex הכוללת אפיזודה דכאונית ותנודות במצב רוח
קיבלתי עד לפני שנה ציפרלקס, למיקטל, וקסנקס. המצב יותר השתפר והתחילו לי תופעות לוואי קשות ולכן הפסקתי עם התרופות עד היום בעצם חוץ מהקסנקס.
בגדול כמו שאמרתי אני בלי התרופות אך הבעיות עדיין קיימות, ואם אני מגיע למצב של רעב קיצוני או עייפות קיצונית הדבר פוגע במיידי בכושר השיפוט והחוסן הנפשי שלי ומדרדר אותי חזק ומהר עד שאני אוכל.
שנה שעברה לא צמתי כי המצב היה יותר חמור בהרבה וגם הייתי עם תרופות. השנה שאלתי מספר רבנים ואף אחד לא היה בקיא מספיק במונחים והתרופות כדי לענות לי, ומצד שני הרופא שלי לא מספיק יר"ש. אשמח לתשובתו של הרב.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
ראשית רפואה שלמה וגאולה פנימית שלמה.
הבה נברר זאת ביחד:
האם אתה מסוגל להיערך לצום (תזונה, שתיה, מזגן) ולהתחיל לצום, ואם תראה שמתחילה התדרדרות נפשית (הדומה למקרים שממש כתובים במשנה) לאכול ולשתות כפי שאתה צריך ?
אם כן, זו הדרך לנהוג בה, ובעזרת ד' - גם עצם הידיעה שאם תזדקק יהיה מותר לך עוזרת מאוד לעמוד בחובה הגדולה ובזכות הגדולה לצום.
כל טוב וגמר טוב