על הניסים יום העצמאות

יישר כח על ההתעוררות להודאה לה' על הנס העצום הזה!

שאלה גדולה שאלת. מורכבת ממספר שיקולים, ואשתדל לכותבם בהיקף.

א. האם יום העצמאות הוא זמן הראוי לאמירת על הניסים?

ברור למעלה מכל ספק, שתהליך זה של קיבוץ הגלויות והפרחת השממה, שקיבל דחיפה עצומה בעת הקמת המדינה, הוא התחלת הגאולה. בהקמת המדינה הוסרה חרפת הגלות והרדיפות. וכן כתב הרצי"ה במאמר 'המדינה כהתקיימות חזון הגאולה' (ל'נתיבות-ישראל' ח"א עמ' רסא-רעב).

והוסיף הרב אליעזר מלמד: "ביום העצמאות ניצל עם ישראל מעבדות לחירות, מעבדות של שעבוד מלכויות על כל הכרוך בכך לעצמאות מדינית. ומתוך כך גם נעשתה לישראל הצלה ממשית ממיתה לחיים, שעד אז לא יכולנו להתגונן מפני שונאינו שרדפו אותנו, ומאז בחסדי ה' אנחנו מתגוננים ומנצחים".

הרי שיש לנו כאן גאולה, והצלה. ופשוט ומבואר שמצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית לישראל תשועה, ועל סמך זה נקבעו פורים וחנוכה כימים טובים לדורות, וכך נקבע יום העצמאות (עיין שו"ת קול מבשר ח"א כא ובשיעורנו 'הלל ביום העצמאות').

מבחינת ההצלה, הדבר אינו נופל מחנוכה ופורים בהם אומרים על הניסים. אך עדיין יש לדון, הרי בחנוכה ובפורים היו ניסים ולכן ראויים לאמירת 'על הניסים', מה נס יש ביום העצמאות? רק החלטה יש כאן.

ראשית כל בחנוכה אמירת 'על הניסים' היא דוקא על המלחמה, ולא על פך השמן. מה נס היה במלחמה? לא היה בה נס גלוי. רק 'מעטים ביד רבים' ו'גיבורים ביד חלשים'. זאת ועוד, בפורים אף נס זה לא היה. היהודים קיבלו גיבוי מהמלך והרגו בשונאיהם, והגמרא קוראת לזה 'נס' (בבלי מגילה יד).

במלחמת השחרור קמו עלינו כל צבאות ערב, מכל רוחות השמיים, מבית ומחוץ, ודאי רבים היו מאיתנו, סבירות גבוהה שאף גיבורים מאיתנו. וניצחנו. ה' סייע בידינו להביס את אויבנו ולהעמיד את גבולות הארץ בבטחה יחסית. גם בימי החשמונאים המשיכו רציחות וגזרות לאחר הניצחון, אבל עצם ההקלה נתן תוקף לחובת אמירת 'על הניסים'.

יוצא, שגם אם נאמר שהקמת המדינה אינה נס על-טבעי, הרי שהניצחון במלחמה הוא ודאי נכנס לקריטריונים של 'נס' כפי שנקבעו בחנוכה ובפורים.

ב. האם מותר לנהוג במנהג הלכתי שקשור לענייני הלאומיות הישראלית ללא תקנה של גורם מוסמך - בי"ד המקובל על כלל ישראל?

כיום, ברור לכל שלצערנו אין בי"ד או אסיפה המקובלת על כלל ישראל. הרבנות הראשית לישראל שהוקמה על ידי מרן הרב קוק זצ"ל למטרה זו, לצערנו איבדה מעמד זה, ועינינו כלות לחידוש הסנהדרין בבניין בית המקדש במהרה.

זאת ועוד, גם אם נאמר שיש לה מעמד זה, הרי שאינה מתקנת תקנות הלכתיות בפועל, אלא רק מנהלתיות, מלבד מספר תקנות בודדות, כדוגמת ברכת ההלל ביום העצמאות (וקמו עליה עוררין, עד שמיעוט כיום מברך), גיל המזונות, ועוד בודדות.

מובן, שאין לתקן תקנות ולשנות בתפילה בלי אישור של בית דין הגדול, כשקיים כזה.

וכשאינו קיים, השאלה היא קשה, ואין לי הכרעה בה. קדמני הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א שתיקן לומר 'על הניסים' בישיבת רמת גן, אך לא כפסק מחייב, אלא כרשות. וכך נוהג הרב שמואל אריאל בעתניאל.

ג. עוד יש לדון בהוספת דברים בתוך התפילה, משום הפסק בברכות ומשום שינוי ממטבע חכמים.

כתב השולחן ערוך אורח חיים סימן קיט סעיף א: "אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעית, מעין הברכה, מוסיף". לכאורה נשאלת השאלה: כיצד ניתן להוסיף "על הניסים" חדש, הרי ברכת ההודאה אינה בכלל ברכות אמצעיות?

לעומת זאת, מצינו דוגמאות של הוספה גם בשלוש אחרונות, כגון ההוספות של עשרת ימי תשובה שחידשו הגאונים, "ותערב" במוסף של יום טוב בנוסח האשכנזים, ועוד.

השאלה האם מותר להוסיף בברכת ההודאה (ללא תקנת בי"ד מוסמך) היא לכאורה מחלוקת הבית יוסף והרמ"א בעניין על הניסים בט"ו באדר לפרזים. ובאחרונים נקטו כרמ"א.

בית יוסף אורח חיים סימן תרצג: וז"ל ארחות חיים (הל' פורים אות לב) אין אומרים תחינה ולא למנצח ושיר מזמור בשני הימים אבל לקרות בתורה ולהזכיר על הנסים אסור כי אם בארבעה עשר עכ"ל ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת על הנסים.

דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תרצג (ג): וכן נוהגין כדברי מוהר"ם. וכתב במנהגים שאין אומרים על הנסים בשושן פורים וכן כתב בית יוסף בשם ארחות חיים דאסור לומר על הנסים בשושן פורים וכתב עליו ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת על הנסים עכ"ל. ואיני מבינו דמאחר דאין צריך לאמרו אם אומרו הוי הפסק בתפלה ובברכת המזון ואין לך איסור גדול מזה.

ועדיין, אין מהרמ"א הנ"ל כל כך ראיה, שכן הוא עוסק ביום שאינו פורים לפרזים, ולכן אין צריך לאומרו, כשם שאין הם קוראים במגילה. אולם, ביום העצמאות אנו אומרים הלל, וכשם שבחנוכה אומרים הלל ועל הניסים, כן לכאורה הדין ביום העצמאות.

אמנם, אפשר לומר שהיות שבפועל לא תקנו לומר על הניסים, שוב נקרא ש'אינו צריך', והווי הפסק לרמ"א.

אך לעניות דעתי עדיין יש מקום לחלק, כמו שכתבתי. וביום העצמאות יודה הרמ"א שאפשר לומר על הניסים.

ד. מהו הנוסח הראוי?

לגבי הנוסח, מספר נוסחים התגלגלו לידי, רובם טובים וכתובים בטוב טעם ודעת תורה. זה המוצא חן בעיני מבחינת ניסוח ובעיגונו במקורות הנביאים: (כתב: הרב איתי אליצור)

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַהַצָּלָה וְעַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַשְּׁבוּת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּהְיוֹתֵנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ זְרוּיִים בָּעַמִּים וּמְפֻזָּרִים בָּאֲרָצוֹת, לִמְשִׁסָּה לָבַז לַחֶרֶב וְלַהֶרֶג, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קִבַּצְתָּנוּ מִן הָעַמִּים וְאסַפְתָּנוּ מִן הָאֲרָצוֹת וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת אַדְמָתֵנוּ, שַׁבְתָּ אֶת שְׁבוּתֵנוּ וְרִחַמְתָּנוּ, (נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ). קִבַּצְתָּ אֶת נִדָּחֵינוּ מִקְּצֵה הַשָּׁמָיִם וְהֵבֵאתָנוּ אַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, וְעָשִׂיתָ אוֹתָנוּ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ. גָּאַלְתָּ אוֹתָנוּ וְאֶת נַחֲלָתֶךָ מִתַּחַת יַד זָרִים אֲשֶׁר מָשְׁלוּ בָנוּ, וְקִדַּשְׁתָּנוּ לְךָ לְבִלְתִּי מְשֹׁל בָּנוּ עוֹד זָרִים. זָכַרְתָּ אֶת בְּרִיתְךָ יַעֲקוֹב וְאֶת בְּרִיתְךָ יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתְךָ אַבְרָהָם וְזָכַרְתָּ אֶת הָאָרֶץ. שַׁבְתָּ אֶת שְׁבוּת עַמְּךָ וְאֶת שְׁבוּת אַרְצְךָ, וְהִצַּלְתָּנוּ מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְהַשְׁמִידֵנוּ וּלְאַבְּדֵנוּ, וְנוֹדֶה וּנְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.

סיכום

העולה מכל האמור הוא שיום העצמאות הוא יום ראוי לאמירת 'על הניסים', ואין מניעה הלכתית מלתקן חובת אמירתו בתפילה. יחד עם זאת, כיוון שאין תקנה כללית של סמכות לאומית לכך, אין חובה לאמרו, וייתכן שיש לכאורה באמירתו מורכבות הלכתית מסויימת.

אין לאל ידי לחייב אמירתו, ואף לא להתיר אמירתו. ונהרא ונהרא ופשטיה.

חג עצמאות שמח לנו ולכל בית ישראל!