עליה לקבר

לק"י

שלום לך,

בשאלה שלך היא שאלה מדהימה שלרוב לא עסיקה אנשים, אולי כי אנחנו רגילים כל כך לחיבור הזה שבין נשמה וגוף, קודש וחול, רוח וגשם.

באמת קשה להבין מאיפה התחיל כל הענין הזה של פקידת הגוף ביום השנה לפטירה.

האם זה הלכה? מנהג? מה בכלל עניינו?

כמו רוב הדברים שקשורים לאבלות - זה נובע ממנהג.

מנהג שהזכיר הרמב"ן, רב נטורנאי גאון ולבסוף הובא גם בשולחן ערוך:

"ביום הז' עולים לבית הקברות ומבקרין אותו וכן ביום שלשים ותכלית י"ב חדש מבקרין ומשכיבין אותו".

זה הסבר מבחינת התפתחות העניינים, אך ברור לי שלא משם השאלה מתחילה וזה בוודאי לא עונה על ה"מדוע" בהקשר לנשמה ולגוף.

כבר בגמרא מוסבר תופעה מעניינת בהקשר לפרידת הנשמה והגוף "כל י"ב חדש גופו קיים ונשמתו עולה ויורדת לאחר י"ב חדש הגוף בטל ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת".

אמנם אומרים למשך אחד עשר חודשים קדיש (כי אנחנו לא מחזיקים אנשים כרשעים) אך הנשמה עדין קשורה בצורה כלשהי לגוף למשך שנים עשר חודשים.

אפשר עוד להעמיק בקשר שבין הנשמה והגוף ומנהגי העליה לקבר, ואם יש רצון - בכיף.

כובן, אם יש עוד שאלות בנושא או נושאים אחרים לא להסס.

מקווה שהדברים עזרו,

נתנאל

netanelweil@gmail.com