מה הערך שלי אם אני חוטאת?

שלום יקרה,

אקדים ואומר שאני לא רב וגם לא רבנית אבל בכל זאת אשמח שננסה להתמודד ביחד עם השאלה והתחושות שכתבת. את מתארת פה תחושות לא פשוטות.. כאב, אכזבה, אולי גם כעס. אבל בין התחושות הקשות האלה ודווקא בגללם, אני רוצה לחזק אותך- את בן אדם בריא. את בן אדם בריא וחי ועמוק ורוצה בכנות בטוב ואני יודעת את זה כי מה שבאמת מסתתר בין התחושות האלה זה חרטה. יותר מזה, העובדה שפנית אלינו, כבר מעידה על הכוחות העצומים שיש בך ועל הרצון לשינוי ודבקות בטוב. ועם הוודאות הפנימית הזו- שאת בריאה, ואת טובה ויש בך נשמה גדולה שרוצה בטוב, אני רוצה שנצא להמשך התשובה.

"כאב שמוליד שינוי"

הכאב מוליד שינוי. איך אני יודעת את זה? כי כשכואב לי, הדבר הראשון שאני רוצה לעשות זה להפסיק את הכאב. ככה גם בעולם הנפש. כשכואב לנו, כשהנפש מתייסרת אז היא מעידה על הזדמנות לתיקון. כשאנחנו כואבים ומתייסרים ומתחרטים אז אנחנו חיים ולהפך- אדם שלא מרגיש הוא אדם מת או לחילופין- אדם מיואש והייאוש הוא מצב קשה בהרבה יותר. אני כותבת לך את זה, לא כי אני חושבת שיש במילים האלה כדי להפחית מהעוצמה של הכאב והייסורים של החרטה אלא כדי להגיד לך שאפילו בתוך התחושות הלא פשוטות שאת מתארת- יש נקודה טובה והנקודה הזו היא הבריאות הנפשית שלך והפתח שלך לתשובה ולתיקון. אני חושבת שלא צריך לברוח מתחושות קשות, להפך, כדאי לתת להם מקום (בגבולות מסוימים), להרגיש אותם ולקחת את כל האנרגיה הזאת כהזמנות לשינוי.

"במקור שלי אני טוב גמור אבא- ושם אני מאמין לעצמי"

בתפילה של בוקר אנחנו מתפללות: "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא" אבל רגע- איך חיברו את התפילה הזו לכל אחד ואחד מעם ישראל? הרי ידוע שיש צדיקים, בינוניים ורשעים אז לפי ההיגיון הפשוט רק הצדיקים ואולי אולי גם הבינוניים צריכים להתפלל את התפילה הזו ולא הרשעים, אז מדוע כולנו מתפללים אותה? והתשובה היא פשוטה- בכולנו יש נשמה טהורה. בכל אחד יש מקום עמוק ואמתי בנפש שהוא לגמרי טוב ויותר מזה- הטוב הזה לא תלוי בכלום. הוא לא תלוי בעברות שעשיתי ולא תלוי ב"מה תרמתי לעולם". הוא פשוט שם, טהור תמיד, טוב גמור שמחכה שרק נתייחס אליו ונבחר בו ותמיד תמיד יש לנו יכולת לבחור בו מחדש. אז נכון- יש לנו בחירה בין טוב לרע ואנחנו מצווים ורוצים לבחור בטוב אבל גם אם נפלנו וטעינו, הנקודה הטובה שבתוכנו נשארת ובכל בוקר כשהקב"ה נותן לך ולי חיים חדשים, הוא כמו אומר לנו- תזכרי את הנקודה הטובה הזו שבך, תבחרי בה כי אני מאמין בך שאת יכולה לעשות אתה עולמות של טוב! ואם ה' מאמין בי- אז כמו שאביתר בנאי שר- "שם אני מאמין בעצמי". ואת המשפט הזה מהשיר של אביתר בנאי, אני רוצה להקדיש לך במתנה.

"הפרדת כוחות"

בשלב הזה, הייתי מציעה שננסה לעשות הפרדת כוחות. למה הכוונה? הכוונה היא לקחת את הקולות שבתוכנו ולנסות לדייק אותם ולראות מה מתוכם הם קולות שמקדמים אותנו ומה מתוכם הם קולות שמחלישים אותנו. כשאנחנו מעצימים בעצמנו קולות חיוביים אז אנחנו מחזקים בעצמנו את הכוחות ומתקדמים למקום טוב יותר ולהפך- העצמה של קולות מחלישים, רק מרחיקה אותנו מהטוב. העבודה היא להיות מודעים למשפטים שלילים שאנחנו אומרים לעצמנו ולשנות אותנו למשפטים חיוביים. את כותבת: "אני לא מבינה למה אני בכלל בעולם הזה אם אני בכל מקרה רק הורסת אותו ולא תורמת לו כלום" וגם שאת "כל היום רק חוטאת ועושה עברות". יש פה שתי אמירות. שתי קולות שנאמרים בתוכך- האם לדעתם הם מקדמים אותך? האם הם מאפשרים לך לצמוח ולתקן? האם את יכולה להגיד אותם אחרת? לדוגמא: המשפט הראשון יוצא מנקודת הנחה שרק אם את עושה טוב אז את שווה לעולם. זה משפט שהתמודדנו אתו בפסקה הקודמת. במקומו, אפשר להגיד משפט כמו: "אני שווה וטובה מעצם הקיום שלי" או "אם ה' נתן לי חיים- הוא מאמין בי" (אלו הצעות אבל את תבחרי ותבני לעצמך את הקולות שמחזקים אותך). לגבי המשפט השני- את כותבת שאת "כל היום" רק חוטאת. האם באמת "כל היום" את רק חוטאת? האם את לא יכולה להגיד על עצמך משהו אחד טוב שעשית היום? כשאנחנו מציגות את המציאות בצורה טוטאלית, אז המציאות נראית מאוד שחורה ואפלה אבל אם נתחום את זה- נגלה הרבה פעמים שיש גם צבעים בהירים יותר בתוכנו ובמציאות.

"אז מה אפשר לעשות?"

להאמין בטוב שבנו ולייצר בתוכנו קולות חיוביים שמחזקים בנו את הטוב זה תחילת העבודה אבל יש גם כמה שיטות פרקטיות שיכולות לעזור לנו לדבוק בטוב. אפשר לחלק אותם ל"עשה טוב" ו"סור מרע".

עשה טוב- פשוט להתעסק בטוב. אני מציעה לעשות 2 רשימות. רשימה אחת של כל הדברים הטובים שאת מכירה בעצמך- כישרונות, יכולות, תחביבים, קשרים טובים שיש לך. מהרשימה הזו לבחור כמה דברים שאת מעצימה אותם ומתפתחת בהם. כשאנחנו מתעסקים בדברים שאנחנו אוהבים וטובים בהם, זה מוליד משפיע על היחס שלנו אל עצמנו וממילא גם על היחס שלנו לאחרים. הרשימה השנייה היא רשימה יותר יומיומית. כל יום לרשום על עצמך לפחות שלושה דברים שעשית בהם טוב. זה לא צריך להיות דברים מפוצצים וגדולים.. ההפך, בעיני יש משמעות גדולה דווקא לדברים הקטנים- חייכתי לחברה שלי, אמרתי "בוקר טוב" למנקה, עזרתי בבית וכו.. פשוט להעצים כל דבר קטן טוב שאת עושה. כשאנחנו נותנים יחס לטוב שבנו, גם הקטן ביותר אז הטוב שבנו רק גדל ומתעצם. בנוסף לרשימה שלך, אפשר לבקש מאנשים שאת מעריכה ואוהבת, שירשמו עליך כמה נקודות שהם מעריכים בך. לפעמים, דווקא אנשים חיצוניים יכולים לגלות לנו הרבה על עצמנו ולהגדיל בתוכנו את האמון בטוב שבנו.

סור מרע- ברשימה הזו, אנחנו כותבות את מה שאנחנו רוצות להשתפר בו. את ה"סור מרע" אני כותבת בכוונה לאחר ה"עשה טוב" מהסיבה שלדעתי הכוחות להתמודד עם הסור מרע מגיעים מהמקום בנפש שנבנה מהשלב של ה"עשה טוב". להתמודד עם ניסיונות דורש כוחות ודורש הרבה אמונה בעצמנו ובערך שלנו. כשאנחנו מעריכים את הטוב שבנו, אז אנחנו מסוגלים להתגבר גם על מה שעוד לא "מושלם" בנו. בשאלה כתבת על התמודדויות עם רכילות, צניעות, לשון הרע.. קודם כל, זה מדהים בעיני שבחורה מלאה ברצון כ"כ כנה להשתפר בתחומים האלו. זה בכלל לא מובן מאליו בדור שלנו. יחד עם זאת, אלו מילים מאוד גדולות וכשאנחנו רוצים להתקדם במשהו, כדאי לנו לנסות לפרט אותו לפרטים יותר קטנים ומעשיים. לדוגמא: כשאני רוצה להפסיק לרכל- מה זו רכילות? מתי אני נגררת לרכילות? עם מי אני נגררת לרכילות? איך אני יכולה להתרחק ממצבים של רכילות? אחרי שיהיו לך תשובות על השאלות האלו אז יהיה קל יותר להגדיר מטרה מעשית. כדאי להתחיל בקטן. הרשימה הזו צריכה להיות מצומצמת כדי שלא נעמיס על עצמנו ונוכל לעמוד בה. עדיף להשתפר במשהו קטן מאשר לקחת על עצמנו הרבה ולא להשיג כלום ולהגיע לתסכול. וכמובן, גם אם נפלנו ולא עמדנו במה שהצבנו לעצמנו- הכל בסדר! אנחנו בתהליך, עובדים, מנסים, רוצים, מתפללים ובעז"ה ה' יראה את הרצון הטוב שלנו ויסייע בידנו. התוצאות לא תלויות בנו, אבל הרצון וההשתדלות בטוב- כן.

מאחלת לך הרבה בהצלחה,

שולחת את הערכתי הגדולה אליך ואל כל הטוב שיש בך!

ומזמינה אותך להמשיך ליצור קשר אם תרצי שארחיב בנקודות מסוימות.

שלך,

הילה

Hilabensh92@gmail.com